יום חמישי, 21 במרץ 2013

שקרן, שחמטאי ומטבע זהב – על ספרו של בלדד השוחי / ד"ר רותי קלמן




לקוראינו הנאמנים. מקווה ש"התחמשתם" בחומר קריאה מספיק לחופשת הפסח, בה הספרייה תהיה סגורה.
והפעם אני רוצה לספר לכם על עוד ספר חדש שרכשנו לספרייה. שמו של הספר מעורר סקרנות:  שקרן, שחמטאי ומטבע זהב, והוא ספר החידות של בלדד השוחי, מחבר המדורים "חוזר עם תשובה" במוסף כלכליסט ו"שאל בני ונענע" שהתפרסם באתר נענע. ולמקרא דברים אלה כבר הבנתם ודאי שמדובר באיש בעל חוש הומור וראש מחודד להפליא. הספר מכיל בין השאר: חידות שקרנים המוקדשות, כפי שבלדד השוחי מגדיר, לאבני הבניין של ההגיון שלנו – האמת והשקר. ההיגיון שלנו מבוסס על חד משמעות – או אמת או שקר. אין אפשרות שלישית, וכשמשהו מתערער אנו קוראים לזה פאראדוקס. דוגמא לך מביא בלדד השוחי מהפילוסוף היווני אובלידס, מהמאה הרביעית לפני הספירה. הלה הצהיר: "כעת אני משקר". אם אובלידס אומר את האמת, אז הוא באמת משקר, אבל אם הוא משקר, אז הצהרתו משקפת באמת את המציאות, כלומר, הוא אומר את האמת.
הפרקים שבספר דנים גם בבעיות שקילה ומזיגה, חידות גפרורים, מבוכים, חידות אופטימיזציה, בעיות על לוח שח, אתגרי דטרמיניזציה, בעיות הנדסה, חידות בתורת המשחקים, חידות ידע משותף, חשיבה במספרים גדולים ואשליות.
כל פרקי הספר מכילים חידות ודרכים לפיתרונן. ניקח לדוגמא את הסוגיה הנקראת "שלגיה ושבעת הכובעים" השייכת לתחום תורת המשחקים (מתוך הספר ע' 211 – 229):
"בערב נחמד אחד התעכבו במכרה ארבעה מבין שבעת הגמדים, ולארוחת הערב הגיעו בזמן רק שלושת הנותרים: זעמני, ביישני ונמנמני. שלגיה הבחינה שהמצנפות של שלושתם קצת קרועות. אף גמד לא יכול לדעת שהמצנפת שלו קרועה, משום שהיא נמצאת על ראשו והוא לא רואה אותה, אבל כל גמד יכול להבחין בקרעים במצנפותיהם של חבריו.
שלגיה ערכה את השולחן והניחה בפני כל אחד מהשלושה את ארוחת הערב שלו, אבל לפני שהם התחילו לאכול היא ביקשה מהם בקשה מוזרה: אל לו לגמד להתחיל לאכול עד שהוא מבחין לפחות במצנפת קרועה אחת...
המשך חידותיה של שלגיה לגמדים וההבנה שטמטומי יודע אף הוא לפתור חידות, יכול כל קורא לגלות בעצמו מהקריאה בספר. החידות ופיתרונן מלוות בציורים, שרטוטים וכל מה שצריך כדי להבין ולהשתתף בשמחה במשחק.
לפרק האשליות בספר קוראים: "זה בראש שלך וזה רק נדמה לך". בלדד השוחי מסביר: "כל מה שאנחנו יודעים על המציאות מתבסס על יכולתנו לעבד מידע שמגיע מהחושים שלנו. אין לנו מקורות אחרים. אבל התהליך המורכב הזה רחוק משלמות. אברי החישה שלנו יכולים להכזיב. יש דברים שהם לא קולטים בכלל, ויש דברים שהם קולטים לא נכון, כאילו הם דבר אחר לגמרי. אפילו כשהעיניים והאוזניים שלך קולטות דברים כמו שצריך, משהו עדיין יכול להשתבש בדרך שבה המוח מפענח את המידע שהוא מקבל... לפעמים המסקנות אינן נכונות". זוהי האשליה".
וכאן באות כמה חידות קלאסיות יותר וקלאסיות פחות: על שקל חסר; צעירים בפאב ומלצרית חיננית; על ליקוי המאורות; על תופעת הפאטה מורגנה; על חוק פיסיקלי של העין; על אשליית מולר-לייר של איזה קו ארוך יותר; מה הדמיון גורם לנו; ואשליות קיר בית הקפה.
בפרק הנקרא: "טול קיסם": אפשר להשתמש לצורך הפתרון בגפרורים, או קיסמים, קשי שתייה, עפרונות ואפילו דוקים. דוגמא לשאלה: "תשעה גפרורים, שלושה משולשים, כך יאה וכך נאה. אבל נראה אותך מזיז שלושה גפרורים בלבד ומגיע לחמישה משולשים"...
לגבי חידות האופטימיזציה מסביר בלדד השוחי: "רוב החידות מציגות בעיה, ודורשות מהפותר  למצוא לה פתרון כלשהו, אבל בחיים האמיתיים נדיר מאד למצוא בעיה שיש לה רק פתרון אחד. בדרך כלל עומדים לרשותנו פתרונות רבים, ועלינו מוטל לברור מתוכם את הפתרון הטוב ביותר."
בכך עוסק הפרק.
למרות שהספר מכיל טיפים רבים ופיתרון מלא, מציע מחבר הספר, שלאחר סיום קריאת החידה – רצוי להניח את הספר, לקחת דף ולנסות לפתור באמת לבד. בלי רמזים ובלי פתרונות מוכנים. חידה טובה מציעה לך הרבה יותר מסיפוק סקרנות. היא מציעה לך, אומר המחבר, את הרגע המופלא הזה שבו אתה מבין פתאום בעצמך משהו חדש.
אז אם אתם מחפשים אתגרים – הספר הזה הוא בשבילכם.
שבת שלום וחג שמח וכשר.