יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

ג'ק / ד"ר רותי קלמן



השם ג'ק הוא שם די שכיח באירופה ובארה"ב (לדוגמא: השחקנים: ג'ק ראסל, ג'ק ניקולסון והסופר: ג'ק לונדון). ומוצא השם הוא כנראה: יעקב. שכיחות השם היא אולי הסיבה שלא מעט סיפורי עם, וסיפורי ילדים מספרים על גיבור בשם ג'ק: "סיפורי ג'ק והענקים", "ג'ק והאפונים" ו"ג'ק מחפש את מזלו", סיפור עם המסופר על-ידי שלמה אבס. סיפור אחר שלו בשם: "הכל בגלל חמור קטן", שיצא בהוצאת עגור, מספר על ג'ק הצעיר והנאיבי מאד, ששומע בקול אמו ויוצא לעבוד. אבל בכל פעם שהיא נותנת לו עצות, הוא מיישם אותן ברגע הלא נכון. כשהוא מאבד את מטבע הכסף שהרוויח בעבודתו, אומרת לו האם שהיה צריך לשים אותו בכיס. ג'ק מבטיח לשים בכיס, אך למחרת במקום עבודה אחר הוא מקבל כד של חלב, כשכר לעבודתו, וג'ק הזוכר את עצת אימו, שם את הכד בכיסו... טעויותיו של ג'ק מצחיקות את הילדים, שמבינים לבד, מה הוא כן היה אמור לעשות. ובכל זאת, למרות שהוא לא יוצלח לחלוטין ואינו מפעיל שיקול דעת משל עצמו, שפר עליו מזלו של ג'ק ודווקא בגלל תכונותיו, הוא זוכה בבתו של האיש העשיר ביותר בכפר.

ג'וליה דונלדסון כתבה ספר בשם: "ג'ק ועץ ההוקוס-פוקוס". בספר זה מתוארים יחסיהם הטובים של ג'ק וסבתו החכמה, המצליחה לראות את הנולד ולחשוב מראש על הקשיים שבהם יתמודדו ג'ק וחבריו בדרכם להביא לה את התרופה הנכונה לאבעבועות, ולכן היא מציידת אותם בשק מלא אביזרים משונים כגון: קערת דייסה מפלסטיק, חבל קפיצה ישן, זוג כפות עץ וחפיסה של מסטיק. מי שעוד חכם בסיפור הוא ג'ק הנכד, היודע להשתמש בתבונה ובתושייה רבה בכל אותם אביזרים שקיבל מהסבתא. וכך נראית אחת הסצינות המתרחשת בדרך לאי "אפנוזל" שבו עץ ההוקוס-פוקוס המרפא:

"נחשול!" צוחה מישל, "גדול!" צעק ג'ים, "מה נעשה? יש חור בסירה, תכף אנחנו טובעים!" רק ג'ק לא צוח, רק ג'ק לא צעק. "בלי לחץ, חברים!" אמר, "בואו, נציץ בשק!" "מסטיק! נסתום ת'חור עם מסטיק! זה הרעיון הכי טוב בעולם! ללעוס מהר! ללעוס היטב! ללעוס חזק! – כולם!" ואז הם לעסו ולעסו ולעסו וסתמו את החור במסטיק ואחר כך רוקנו את המים בעזרת קערת הפלסטיק. ושוב הפליג ג'ק בים, עם ג'ים ועם מישל, אל האי הרחוק, אל האי הבודד, אל האי הנידח אפנוזל."

ספר מעניין נוסף שכתבה ג'וליה דונלדסון נקרא: "הספר הכי מרתק". דונלדסון יוצרת מצב מעניין. היא מתחילה לספר על ילד, שגם לו קוראים: ג'ק, אשר "לא בנה, לא צייר, לא שיחק, יום וליל התכרבל בכורסה וקרא את הספר הכי מרתק..." וכשהקורא מסתקרן לדעת מהו הספר המרתק אותו קורא ג'ק, מסתבר שלפניו המלצה על ספר אחר, וההמלצה נגמרת בכך שהגיבור של אותו הספר מצא אף הוא את... הספר הכי מרתק... התיאורים הומוריסטים והנה דוגמא:

"על ילדה שגילתה ממש מול ביתה חללית כחלחלה בשמים, ובה יצורים ירוקים קטנטנים נופפו לשלום בידיים. משכה הילדה לאימה בשרוול, "אמא, אמא, תראי! היא צועקת. אבל אמא אמרה, "שקט, תני לי לקרוא בחוברת הכי מרתקת, ובה ידיעה על גנב מרושע שגנב את הכתר למלך, אבל מה, הוא נתקע ליד עדר כבשים שחסם לגנב את הדרך. המלך חייג מיד 100 וככה נלכד הגנב החומק. הוא לכלא הושלך, ושם הוא קרא את הספר הכי מרתק."

וכך נכנסים לסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור כשכל אחד מגיבוריו מוצא ספר אחר המוגדר כ"ספר הכי מרתק", ובסיומו של דבר הספר האחרון ממליץ על הספר שבידינו. השירשור הזה נותן לנו בעצם המלצות על ספרים שונים: ביניהם: זהבה ושלושת הדובים, הרפתקאות שודדי הים, סר פרסי והדרקון, אבירי הצחוק, תחרות הקן היפה, ילדות בכפר, הירחון לגברת המגונדרת, ספורים לגנב החוזר למוטב, והאנציקלופדיה הראשונה שלי.
רעיון נחמד, ודרך מעניינת לקבל המלצות על ספרים, יותר מאשר בדרך הבנאלית שבה אני נוקטת למשל...

                                    קריאה נעימה.