יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

חתונה מלכותית / ד"ר רותי קלמן


בעקבות סרטי האגדות של אולפני דיסני, יצא לאור ספר בהוצאת "ידיעות ספרים" בתרגום של סיגל גפן. הספר פותח לפנינו את הדלת לחתונותיהם של הגיבורים האהובים: סינדרלה והנסיך, בל והנסיך מ"היפה והחיה", הנסיך נוין וטיאנה מ"הנסיכה והצפרדע"  ופלין ורפונזל מ"פלונטר". בספר, מנסים להרחיב מעט, על מה שקרה, לכאורה, בין ה-Happy End כשהגיבור והגיבורה עומדים זה מול זה ומביטים באהבת אין-קץ זה על זו, וזו על זה לבין המשפט האלמותי: "והם חיו באושר ועושר עד היום הזה". כי עד עתה לא בדיוק ידענו מה קרה ביום החתונה, או מה קרה בחיי הגיבורים בהמשך דרכם. אירועים אלו כבר נמשכו, או לא, רק בדמיונו של הקורא או הצופה.
בעולם האמיתי שלנו, זוגות שנישאים רוצים שהיום המאושר בחייהם, יהיה יום מהאגדות. הכלה תהיה נסיכה מהאגדות, החתן – נסיך, והאולם – ארמון מלכותי. ובקיצור – חתונה מלכותית.
לכאורה, זה מה שאנו מקבלים גם בספר הנושא שם זה. אולם, לאמיתו של דבר, הדמויות הפלקטיות של הספרים והסרטים, פועלות כאן ב"הפוך על הפוך". הן הופכות בספר לבני-אדם בשר ודם כמונו, כשהן מתלבטות באותן התלבטויות כמו של כל זוג צעיר שעומד להינשא בעולם האמיתי.  פתאום מתגלים רגשות אנושיים, משפחתיים, חבריים, של בני הזוג המלכותיים העומדים להינשא, והם נעשים פשוטים ואמיתיים אף יותר מאיתנו. לא חשוב להם לעשות חתונת פאר שתהיה יותר יפה משל אחרים, ולא חשוב להם מה יגידו, אלא חשוב להם שהם יהפכו את בני הזוג שלהם למאושרים יותר ויותר. חשוב להם  שידידיהם יהיו איתם בחתונה (אפילו אם הם אנשים פשוטים, או בעלי-חיים), ובניגוד למלכים ומלכות שבאגדות, שמשרתים מבצעים בשבילם עד אחרונת המטלות, הרי שכאן אנו רואים אותם, ברוח הימים האלה,  יוזמים, רוצים, מקווים, פועלים בעצמם, לא נותנים לאחרים להכתיב להם את מהלך היום המאושר הזה, ובעצם, כמו הזוגות של ימינו. הם הקובעים מה יהיה, ומי יהיה, וכמה.
אם-כן, מה חשוב לסינדרלה לקראת חתונתה? כפי שצניעותה מבטאת את אישיותה היפה, כך גם לפני החתונה, היא מתלבטת בנושא השמלה, שכן המלך, רוצה שסינדרלה תלבש את שמלת החתונה שלבשה אשתו המלכה. אך השמלה מהודרת מדי עבורה, ושרשרת הפנינים של המלכה, אמו של החתן, כבדה מדי בשבילה.  היא רוצה ללבוש משהו צנוע יותר, שמתאים לאופייה. לכן זה רגע מביך עבורה, כי אם היא לא תיקח את השמלה והשרשרת של המלכה -   המלך ייעלב. ברגע זה של התלבטות נזכרת סינדרלה בעצת אמה מימי ילדותה. האם נתנה לה מחרוזת קטנה ואמרה: "סינדרלה, בכל פעם שאת נתקלת בבעיה, המחרוזת הזאת תזכיר לך להקשיב לליבך, וזה כבר יוביל אותך אל הפתרון". ברגע זה מבינה סינדרלה מה באמת היא רוצה לעשות. היא משלבת בין שתי המסורות של הכלות – בין משפחתה למשפחתו של הנסיך, גם בשמלה וגם בשרשרת, וכולם מרוצים. העכברים שעזרו לה בימי עונייה, משמשים בחתונה כשושבינים המפזרים את עלי הוורדים על הדרך, והם שנושאים את טבעות הנישואין של החתן והכלה.
בל, מ"היפה והחיה", מדגישה בפני מארגני הטקס, שבין אורחיה יהיו גם גברת תיון והמשרתים, שהיו ידידיה הטובים. מכיוון שהנסיך היה תמיד בודד בתקופה שהוא היה "החיה", דואגת בל, שכל אנשי הכפר יבואו לברך אותם, מה שגורם לנסיך להיות מאושר ביותר.
טיאנה, ב"הנסיכה והצפרדע", מתגנבת למטבח ומכינה בעצמה את תפריט החתונה, והיא גם דואגת שפריטים קטנים שהיא מוסיפה לעצמה יזכירו לה את האהובים עליה. בנזר הפרחים שבידיה, שוזרת טיאנה את כף העץ הישנה והאהובה של אביה, היא לובשת את השמלה הפשוטה שאמה תפרה באהבה, ועונדת את התליון שקיבלה מחברתה שרלוט.
"פלונטר" הוא גירסה קולנועית שיש בה רמז לסיפור "פעמונית" של האחים גרים. בסיומו של הסרט, מצליח פלין להחזיר את הנסיכה רפונזל לארמונה ולהוריה, והמלך והמלכה מקבלים אותו כראוי. אולם אין כל זכר להמשך חיים משותפים בין פלין לרפונזל.
בספר "חתונה מלכותית" לוקח פלין את רפונזל לטיול מיוחד של שייט באגם. שם הוא מציע לה נישואין. מה שנחשב כיום לדרך רומנטית ביותר להציע נישואין במוסכמות החברתיות של ימינו. רפונזל כמובן נענית בחיוך מאושר. את זרי החתונה שלה היא מכינה מפרחי-בר פשוטים, ואת שמלתה מעצבת רפונזל בעצמה. פסקל (הזיקית של רפונזל) ומקסימוס (הסוס של פלין) נבחרים לשאת את טבעות הנישואים שלהם. כאן אנו רואים את המקום המכובד שמעניקים רפונזל ופלין לידידיהם הקרובים למרות שונותם.
כיאה לבני זוג מלכותיים משמשים סינדרלה, בל וכל היתר, בהתנהגותם, דוגמא נאה לקוראים הצעירים ולזוגות שמתחתנים. נכון שזו חתונה מלכותית. נכון שהם יהיו בה נסיך ונסיכה, אבל, מה שחשוב זה לשמור על הצניעות, לשמור על הידידים שהיו, להתייחס לאורחים ולכבד אותם (מה שחלק מהזוגות שנישאים כיום קצת שוכח...), לא "לדרוך" על אף אחד בדרך לאושר, ולהיות בני-אדם, במובן הטוב של המלה.
נראה שהושקעה מחשבה גם בהתאמת הכריכה של הספר לנושא. הצבע הוורוד של הכריכה, ובעיקר בעובי, ברכות ובריפוד, כדוגמת אלבומי החתונות של ימינו.
אז שיהיה במזל טוב לנסיכים ולנסיכות באשר הם. מאחלת להם את כל האהבה שבעולם, ורק לא לשכוח מה באמת חשוב.
קריאה נעימה וחג שמח.