יום שישי, 29 בנובמבר 2013

כדורגל בספרייה / ד"ר רותי קלמן


השם: "אדסון ארנטס דו נסימנטו" מוכר לכם? אולי רק מושבעי הכדורגל, האמונים על ההיסטוריה הכדורגלנית ועל מופלאיה, יוכלו לענות לי על השאלה ולהגיד: ודאי, הרי זה פלה.
מה לכדורגל ולספרייה העירונית דימונה? ובכן, לאחרונה רכשנו מספר ביוגרפיות טובות על גדולי הכדורגלנים בעולם, וחוץ מזה, מדימונה יצאו כדורגלנים מעולים, שהביאו ועדיין מביאים הרבה כבוד לעיר, כמו יוסי בניון – גם בנבחרת ישראל וגם עם קריירה בינלאומית – אייאקס, ליברפול, ראסינג סאנטנדר, ווסטהאם, צ'לסי (ועוד הדרך פתוחה לפניו), כפיר אדרי (המשחק כיום בקבוצת בני-יהודה, והיה תלמיד שלי ב"ליהמן") והשוער הוותיק והמוערך בארץ, שאול סמדג'ה. לכן אין סיבה שהספרייה לא תפתח אוסף גם בתחום זה, לטובת חובבי הכדורגל -  הוותיקים והנוער כאחד.
ב-2005 יצאה הביוגרפיה על הכדורגלן הגדול "פלה". הספר "פלה: אל בשר ודם" של יורם מלצר, מספר את סיפורו של אדסון הקטן, בן למשפחה ענייה. האבא היה כדורגלן, שחדל לשחק עקב פציעה קשה. בתקופת התיכון בבאורו שבברזיל קיבל אדסון את הכינוי "פלה", שדבק בו מאז. באותה התקופה גם נחשף לכדורגל, ולמד מאביו את עקרונות המשחק. הוא החל לפרוח בקבוצת הנוער של "באורו אתלטיקו קלובה". כשרונו הביא את קבוצתו להישגים ארציים גדולים, וצייד כשרונות שלף אותו משם. לאחר טורנירים מוצלחים בקבוצה הבוגרת של סנטוס, שולב פלה גם בסגל נבחרת ברזיל, והמשיך בקבוצת סנטוס עם חולצה מספר 10. על כל עלילותיו והישגיו בספר "פלה: אל בשר ודם".

ומברזיל לארגנטינה ולספרד, או ליתר דיוק, לברצלונה. ספר ביוגרפי נוסף שנכתב על-ידי לוקה קאיולי, נקרא: מסי – הילד שהפך לאגדה". כיום אין ספק שליונל מסי לוקח את תואר אלוף האלופים בכדורגל. אין משחק שהוא לא מבקיע גול אחד לפחות, או צמד שערים, או שלושער ומעלה, והוא היום הספורטאי הנערץ ביותר בעולם. מסי מכונה "הפרעוש", "המצליח" ו"מסידונה". הוא נולד בארגנטינה, לזוג הורים ממוצא איטלקי, סבל מבעיות גדילה, ונזקק להורמוני גדילה, אך הם היו יקרים מדי עבור משפחתו. קבוצת הכדורגל שאליה נכנס מימנה לו זריקה עם הורמון גדילה פעם ביום והוא הצליח לגבוה מאז. לאחר עזיבתו של רונאלדיניו  ב-2005 (רונאלדו דה אסיס מוריירה, שובה הלב) קיבל מסי את חולצתו מס. 10, וב-2009 הוא זכה בפרס "הכדורגלן הטוב ביותר בעולם", כשכריסטיאנו רונאלדו תופס את המקום השני בלבד. ב-2012 הוא הגיע לשיא של 91 שערים בשנה(!).

והנה אנחנו בספר הביוגרפי השלישי "רונאלדו – השאיפה לשלמות", אף הוא של לוקה קאיולי. וכך כתוב בעטיפת הספר: "ריאל מדריד היא הקבוצה המצליחה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי. מנצ'סטר יונייטד היא הקבוצה הבכירה בכדורגל האנגלי, והשחקן שהיה הכוכב הגדול ביותר של יונייטד ושל ריאל בעשור האחרון הוא אחד: כריסטיאנו רונאלדו.
94 מיליון אירו שילמה ריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד בקיץ 2009 כדי לצרף לשורותיה את הפנומן הפורטוגלי, ולמרות שמדובר בשיא עולמי, שספק אם יישבר אי-פעם, ריאל כבר מזמן החזירה לעצמה את ההשקעה.
כי רונאלדו, מעבר להיותו כדורגלן בחסד עליון ואחד המבקיעים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל העולמי, הוא גם אייקון בינלאומי... לוקה קאיולי... משרטט בספרו החדש את חייו של כריסטיאנו רונאלדו, שלא תמיד היו קלים. החל מימי הילדות באי מדיירה, בחברת אביו האלכוהוליסט, עבור בימי הבדידות הקשים באקדמיה של ספורטינג ליסבון, ועד לימי התהילה באולד טראופורד ובסנטיאגו ברנבאו... רונאלדו – השאיפה לשלמות הוא סיפורו המרתק והמפתיע של אדם צעיר ואמיץ, שכל אוהד כדורגל יקרא בנשימה עצורה."

ספרים נוספים בנושא הכדורגל הקיימים בספרייה הם: אדום בנשמה / יוסי גלס ; בקהאם: כיצד הפך דיויד בקהאם למותג בינלאומי / אנדי מיליגן ; הכדורגלנים: הגביע בסכנה / בראוקה נרגנג ; כדורגל: אמנות, תחבולות וטאקטיקה / סימון אינגליס ; כדורגל: המדריך המלא למשחק המלהיב / קלייב גיפורד ; כדורגל ולאומיות / אמיר בן-פורת ; כדורגל נגד האוייב / סיימון קופר ; כדורגלנים מדליקים, זמנים קשים / וינקלר ; ליברפול: כדורגל חיים ומוות / שאול אדר ; ממשחק לסחורה: הכדורגל הישראלי – 1948 – 1999 / אמיר בן-פורת ; סיפורם של האחים מאיר / שי מאיר ; ספר הכדורגל השלם: אנציקלופדיה קטנה של כדורגל / אורי שצקי ; שער שוויון: דרום אפריקה בונה אומה / אלון ליאל ; תורת האימון והמשחק בכדורגל / איציק בן-מלך.


משחק נעים וקריאה מעניינת.

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

ערב של פיוט בספרייה העירונית דימונה – ד"ר רותי קלמן


השבוע זכינו לראות בספרייה שלנו מופע מוסיקלי מרגש ביותר מאוצרותיהם של פייטננו מכל הדורות, ומכל המקומות. שמענו פיוטים של יהודה הלוי, של שלמה קרליבך, של שלום שבזי, של רבי נחמן מברסלב (שירת העשבים בעיבוד של נעמי שמר), פיוטים בגירסה של קוסובו ("לכה דודי"), פיוטים מתור הזהב ופיוטים חדשים. למעלה ממאה איש גדשו את אולם התרבות של הספרייה, ויצאו עם חיוך מאושר.

הפיוטים הם כינוי מקובל לשירים קצרים שהושרו בשבתות ומועדים, אבל גם בימי חול ובשמחות, פיוטי סליחות, שירת הבקשות וכולי. ישנם כללים ברורים בכתיבת הפיוטים, ועל מחבר הפיוט לעמוד בכללים הללו, שדמו לכללי שירת ימי הביניים שהושפעה מהשירה הערבית והגיעה לשיאה בתקופת תור הזהב בספרד וגם באיטליה.
הלהקה, שהנעימה את זמנינו, נקראת "פיוטיפול" (שילוב מעניין בין המלה "פיוטים" בעברית, והמלה beautiful באנגלית). היא הגיעה בהרכב של שלושה זמרים שגם ניגנו: עודד וייס שניגן בגיטרה ומנדולינה, אורי נווה ניגן על כלי הקשה, וגלעד חזן שניגן בעוד, בג'ומבוש ובעיקר בכינור בצורה מדהימה. ולא רק שהפליא בקולו ובסילסוליו, אלא הינחה את המופע והסביר על הפיוטים בחן ובנועם.

במהלך הערב, סיפר גלעד שמשפחתו עלתה ממאראקש שבמרוקו, והגיעה לארץ ישר לדימונה. הוא בן למשפחת חזן, ואחיינו של מאיר חזן. עוד אפשר היה להתרשם במיוחד מאיש הסאונד שלהם, גיל, שראייתו המוגבלת לא ניכרה בו כלל, ויכולתו לשלוט באינספור כבלים, עזרה בהרכבת הציוד ופריקתו עוררה בי הערכה והתפעלות.
בעזרתם של הזמרים-המנגנים, הפליג הקהל למסע מופלא מעולם הפיוט ממזרח וממערב בצורתו האותנטית, מלאת החיים והשמחה. משום שהמשוררים שכתבו את הפיוטים חיו במקומות שונים ברחבי העולם, כך גם הפיוטים מושרים ומנוגנים בשפע סגנונות מוסיקליים, הבאים ממחוזותיהם. ואכן הטעימו הזמרים את העובדה, שהיכולת לשיר פיוטים שמקורם בכל קצוות תבל, מעשירה את נפשם עד אין קץ, וגם עבורנו, היושבים בקהל, היתה זו חוויה מדהימה, חוצת גבולות ועשירה.

ועם כל זה, שהערב היה נפלא, אמר לי שמעון, אב הבית של הספרייה: "היה יפה, אבל אין כמו לשבת בשעות הבוקר המוקדמות של שבת בבית הכנסת לשירת הבקשות, לשיר פיוטים בחברותא עם כוס משקה ביד, ולהפליג ברוח ובנפש למחוזות אחרים", ועם זה – רבותיי, איני מתווכחת.
על שירת הבקשות, על הפיוטים השונים וביצועם ניתן להיכנס לאתר מעולה באינטרט לאוהבי הפיוטים. אתר הפיוטים: "הזמנה לפיוט" מאפשר גישה ידידותית לפיוטים מכל הזמנים, מכל המקומות ובדרכים רבות: ניתן להיכנס לפי מסורות קהילות ישראל, ואז לפי המקום שבו נוצר הפיוט, להגיע למלים שלו, ולהסבר עליו, והעיקר: לשמוע אותו בביצועים מדהימים. עוד דרכים להיכנס הן: לפי מעגל השנה, מעגל החיים, מחברים, סולמות מוזיקליים, נושא וסוגה, פתיחות, שירת הבקשות, מחרוזות והופעות חיות, ופיוט עכשווי, של המאה ה-21. אתר יפיפה.

ובחזרה אלינו לספרייה. הכניסה לאירועים המתקיימים בספרייה עבור מבוגרים היא חינם. האירועים מתפרסמים מראש בתשקיף העירוני שבמקומון, בפייסבוק, בהודעות מיוחדות למורים, ובאתר המקוון של הספרייה. מי שהגיע לערב הפייטנים זכה למופע איכותי ביותר, עשיר ברוח ובנשמה, ועם ניחוחות של מיטב המסורות היהודיות באשר הן.
בכל השבוע של חנוכה תהיה הספרייה פתוחה לקהל. ביום ראשון נדליק נרות ביחד עם הילדים ותתקיים הצגת ילדים של אורי פרידמן (בעלות של 10 ₪ לילד). מיד לאחר ההצגה שתתחיל מוקדם מהרגיל (17:00), תתקיים סדנת קישוט סביבונים (חינם). ביום שלישי באותו השבוע תוצג ההצגה "נר של חנוכה"  של תיאטרון צ'ולי וטולי, והיא תתקיים בשעה 17:30 (כרטיס לילד: 10 ₪) ביום רביעי בבוקר בשעה 11:00 בבוקר נחזה בהצגה נוספת, הפעם של בנות השירות הלאומי (הכניסה חופשית).

חוץ מההצגות, אפשר כמובן לבוא לשאול ספרים, ישנים וחדשים (חשוב לי לציין למי שעדיין לא יודע, שההשאלה היא ללא תשלום) או סתם לשבת בכיף ולקרוא במקום. לגדולים יש חדר עיון קטן ושקט (חדש) בקומת הכניסה שבו ניתן לשבת ללמוד, או לעיין בספרים על שעות הפנאי, על גידול ילדים, טיפולים שונים במחלות, רפואה אלטרנטיבית, דרך חיים הוליסטית וכדומה. הילדים מוזמנים לשחק באולם הילדים במשחקי קופסה שונים, משחקי מחשבה, להשלים פזלים, לפתור תפזורות וחידות שונות וליהנות מהאווירה הנעימה והחמימה במקום.
בואו לבלות איתנו בחנוכה.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
צוות הספרייה מאחל לכל תושבי דימונה חג חנוכה שמח.


יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

ב. אקונין – ד"ר רותי קלמן


מדי פעם מציעה לי לריסה, הספרנית שלי, ספרים טובים לקריאה. כשהציעה לי לראשונה ספר של הסופר ב. אקונין (בוריס אקונין), משהו בזיכרון שלי מלימודי הפילוסופיה גרם לי לשאול אותה אם מדובר בפילוסוף רוסי. לא, היא אמרה, ממש לא. קראתי עליו וחייכתי. נכון, זה לא אותו האיש, אבל ב. אקונין, הוא שם עט (פסיבדון) של סופר בשם: גרגורי שלבוביץ' צ'חארטישווילי, שכינה עצמו כך כמחווה למיכאיל באקונין, פילוסוף ואנרכיסט רוסי. ובכן, לא סתם נזכרתי בו, חייכתי לעצמי, שהרי בעצם המחשבה שלי עליו, התגשמה פה כוונת המכוון.

ב. אקונין - צ'חארטישווילי, מרתק קודם כל בסיפור חייו. הוא נולד בגאורגיה לאם יהודיה ואב גאורגי. בגיל שנתיים עברה משפחתו למוסקבה, ומאז הוא שם. את האוניברסיטה במוסקבה הוא סיים במחקרים על יפן. הוא עורך ספרותי, מתרגם, ופרופסור לבלשנות ולספרות יפנית ובשנת 1998 פרסם לראשונה הספר "עזאזל" תחת שם עט: ב. אקונין.
בניסיונו להטעות את הקהל, הוא עיצב את כריכת הספר בסגנון עתיק, עם אותיות עתיקות ותחריט בשחור לבן, וציין את שנת ההוצאה כ-1876. המבקרים חשדו שהספר יצא בתקופה מאוחרת יותר, בשל המוטו שלו: "לזכר המאה התשע-עשרה שהספרות בה היתה גדולה, האמונה בקידמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם", אבל גם בעיקר בגלל איזכור של יצירות מאוחרות יותר.

ספר אחר ספר פרסם צ'חארטישווילי תחת שם העט ב. אקונין, בלא שהצליחו לגלות מיהו הסופר. עד שבספר הרביעי, שהכיל ידע רב בתרבות יפן, החלו המבקרים הספרותיים לחשוד בו. צ'חארטישווילי הודה שהוא זה שכתב את הספרים, ושהתאריך 1876, שהיה לכאורה שנת הוצאת הספר, הוא בעצם תאריך מותו של הפילוסוף באקונין.
ב. אקונין זיהה צורך לסוג חדש של כתיבה ספרותית ברוסיה שתתאים למעמד הביניים. ספרות שאינה גבוהה כמו הספרות של טולסטוי ודוסטוייבסקי, אבל גם אינה נחותה. זהו סוג של ספרות מתח אינטליגנטית.

כיום כותב ב. אקונין צ'חארטישווילי בשתי הזהויות: כבוריס אקונין הוא כותב את סידרת "תיבת פנדורין" שבמרכזה אראסט פטרוביץ' פנדורין, ודמויות אחרות המלוות אותו. כגריגורי צ'חארטישווילי הוא עורך ראשי של האנתולוגיה לספרות יפנית, מפרסם מאמרי ביקורת ספרותיים, ומתרגם לרוסית מהספרות היפנית, האנגלית והאמריקאית.
"עזאזל" הוא הראשון מבין ספרי הסידרה "תיבת פנדורין". במרכז הספרים שבסידרה זו, עומד אראסט פטרוביץ' פנדורין, המתחיל את דרכו כפקיד רישום זוטר, המשועמם מעבודתו המייגעת במחלקת הבילוש של משטרת מוסקבה, והוא מתחיל לחקור התאבדות תמוהה של סטודנט צעיר, בחור עשיר ויפה תואר. כשפנדורין מתחיל את חקירתו הפרטית, הוא מעמיד את חייו בסכנה. התעלומה מובילה את פנדורין ואת הקוראים בין ארמונות מוסקבה המפוארים לסמטאות האפלות של לונדון.  במהלך הספרים שבסידרה מתגבש מעמדו של פנדורין בחברה כבלש רוסי מהולל המשתווה במעמדו לבלשים הרקול פוארו ושרלוק הולמס בשל פיענוחיו המבריקים, אם כי הוא צנוע ונחבא אל הכלים, ולא רבים מכירים את שימעו בסביבות בהן הוא פועל. בניגוד לבלשים ספרותיים אחרים, המתמקדים בעיקר בפשעים שבסביבתם, פועל פנדורין בכל פעם בזירה אחרת לגמרי, המאפשרת לנו ללמוד רבות על המקום, ועל אירועים היסטוריים הקשורים לו.

מה שמעניין בכתיבתו של ב. אקונין הוא הקולאז' שהוא יוצר בכל אחד מהספרים בין סופרים גדולים. ב"עזאזל" למשל הוא משלב בין: פושקין, צ'כוב, בולגקוב, שייקספיר ואדגר אלן פו. בספר אחר כמו: "אהובת המוות"  כותב אמנון ז'קונט על הכריכה: "המחבר המבריק בוריס אקונין כתב כהרגלו רומן בלשי סוחף שהוא כולו מחווה מרגשת לגדולי הספרות האנגלית הספרות הרוסית לדורותיהן – מן הסערה של שייקספיר ומועדון המתאבדים של סטיבנסון, ועד ליצירות הדקדנטיות של אוסקר ויילד, לקלסיקונים כמו א.ס. פושקין ולמשוררים המעודנים של "תור הכסף" הרוסי". "כישרונו הגדול של אקונין" כותב ז'קונט "הוא בעולם העשיר והמפואר שהוא בורא, ובזכות התרגום המעולה נודפים מספריו ניחוחות עזים של דקדנס אימפריאלי-רוסי גם בעברית." כאן המקום להזכיר את מתרגם הסידרה: יגאל ליברנט שאף הוסיף הערות הסבר לשמות ואירועים המוזכרים בספר.

בסידרת תיבת פנדורין יצאו גם: "גמביט טורקי", שהוא רומן ריגול היסטורי המתרחש על רקע מלחמת רוסיה-טורקיה ומסופר על-ידי אשה, הספר "לוויתן" מתרחש על סיפון ספינה המפליגה להודו, ויש רמזים לספרי אגאתה כריסטי. יתר הספרים בסידרה הם: "מות אכילס", "משימות מיוחדות", "יועץ ממלכתי", "הכתרה", "מרכבת היהלום", "מחרוזת אבני הירקן", "כל העולם במה", "אהוב המוות" ו"העיר השחורה".

ב. אקונין כתב עד כה 13 ספרים בסדרת פנדורין ועוד סדרות היסטוריות נוספות כמו: "הרפתקאותיו של המאסטר", "הרפתקאותיה של האחות פלאגיה", וסדרות בלשיות נוספות, ובסך הכל כ-25 ספרים, שכולם הפכו לרבי מכר ברוסיה ובעולם, ונמכרו כבר בלמעלה מעשרה מיליון עותקים.
מה שאומר ששווה גם לכם לשאול מספריו בספרייה, ואולי גם אתם תהפכו לקוראיו הנאמנים.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
קריאה נעימה.



יום שישי, 15 בנובמבר 2013

ויפגע במקום / ד"ר רותי קלמן


ג'ורג' סברן, הוא מרצה בכיר למקרא במכון שכטר ללימודי היהדות. בימים אלו יצא ספר חדש תחת ידיו. שם הספר:  "ויפגע במקום: הסיפור התיאופני במקרא". המונח "סיפור תיאופני" מתייחס לסיפורי ההתגלות במקרא. כלומר, אותם סיפורים בהם מתוארת פגישה של גיבור מקראי עם ה'. הפגישה אינה רק הופעה קולית של ה', אלא המונח "תיאופניה" ביוונית פירושה "להופיע". כלומר, שבנוסף לשיחה המתנהלת, ישנו גם היבט חזותי. בסיפורים מקראיים קדומים כגון במקרה של אדם הראשון, קין ונוח, קיימות שיחות בין הגיבורים המקראיים לבין ה', אולם היעדרו של מפגש חזותי, מעמעם את תחושת ההפתעה והדרמטיות שבתגובות הגיבורים. אין כך במפגשים הרבים והמיוחדים בהם ישנה חזות כלשהי של ה' מול גיבורים מקראיים.

כך נכתב בצידו האחורי של הספר: "הביטוי "ויפגע במקום", שמופיע בבראשית כ"ח: 11, מציין לכאורה רק את עובדת הגעתו של יעקב לתחנת ביניים של מנוחה בדרכו לחרן. אולם בלילה הוא חולם יעקב חלום בו הוא רואה סולם שרגליו נטועות בארץ וראשו מגיע השמימה ומלאכי ה' עולים ויורדים בו. מן "המקום" הזה מדבר עימו ה'. מה שהחל במרחב אנונימי נעדר משמעות עבור יעקב, הופך כהרף רגע לנקודת מפגש דרמטית עמוסת משמעות עם ה', והיא מסמלת תפנית בחייו. חז"ל פרשו את "המקום" כאן כמילה נרדפת לה' עצמו, והבינו את "ויפגע במקום" כביטוי למפגש הייחודי שהתרחש בין בן-אנוש וה'."

יעקב אינו היחיד שנפגש עם ה'. בסיפור המקראי אנו נתקלים במספר גיבורים שזכו להתגלות שכזו: אברהם ושרה, הגר, משה, בלעם, גדעון, מנוח ואשתו, שמואל, אליהו, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ודניאל. ההופעה היא תמיד מפתיעה, ומשפיעה מאד על המשך חייו של הגיבור. דוגמאות לסכימה כזו הם המפגשים של: חלום יעקב (בראשית כ"ח, 10 – 22), סיפורי ההקדשה למשה (שמות ג-ד), שמואל (שמואל א, ג), ישעיהו (ישעיהו ו), ירמיהו (ירמיהו א), יחזקאל (יחזקאל א, 1 ג, 14) וגדעון (שופטים ו, 11 – 40), תיאורי בשורת לידת הבן (שופטים י"ג ובראשית י"ח, 1 – 15), וכן ההתגלות הכפולה להגר (בראשית ט"ז, 7 – 14; כ"א, 17 – 19).

הספר מלווה קריאה בסיפורי התנ"ך המרתקים כמו עמידת משה מול הסנה הבוער, מאבקו של יעקב באיש מסתורי על נהר יבוק, אליהו במפגשו בה' בהר חורב ועוד. בכל סיפור כזה פונה ה' אל דמות מסויימת בדרך מיוחדת, ותגובת הגיבור שמולו מובילה לעיתים למהפך אישי של תפישת עצמית ומפנה בזהות האישית.
בספר "ויפגע במקום" מנסה החוקר ג'ורג' סברן למצוא דפוס מבני חוזר בין הסיפורים האלה – מה משותף בהם, ומה שונה. הפרק הראשון בספר עוסק ב"תיאופניה כסצנת-דפוס" כדי לבדוק את התשתית הרעיונית להבנת סיפורי התיאופניה. הפרק השני "לקראת תיאופניה" בוחן את ההכנה למפגש עם ה', הכרוכה בדרך כלל בהפרדת הגיבור הראשי בן מחברה ובידולו משגרת חייו. לרוב, אין הגיבור ער לאירוע העומד להתרחש.
הפרק השלישי "הייצוג החזותי של האלוהים" בודק את טווח התיאורים החזותיים של ה' בתנ"ך. לעיתים הוא מופיע ישירות, ולעיתים בלבוש שונה: כמלאך, כאש בוערת, בצורת אדם, או שלושה אנשים. לפעמים נוכחותו נזכרת על ידי פרט דומם, כמו הכיסא הרם ושוליו הממלאים את ההיכל בחזון ישעיהו ו. הפרק הרביעי "התגובה האנושית לתיאופניה", סוקר את שלל התגובות של הגיבורים במפגש זה: מורא, היקסמות, ספקנות, חוסר אמון, צניעות, יראה והטלת ספק עצמי.
הפרקים השישי והשביעי עוסקים בעניינים נלווים למפגש. מה התוצאה של תגובת הגיבור, ובפרק השמיני "מסיפור תיאופני למסע שמימי", יש ניתוח של השפעת הסיפורים האלה בסיפור המקראי המאוחר והבתר-מקראי.
הגישה של מחבר הספר "ויפגע במקום" בודקת את סיפורי המפגשים הללו מנקודת מבט של חקירה ספרותית. כך למשל בודק המחבר את הסיפורים התיאופניים הידועים כסיפורי הקדשת הנביא, ומזכיר כי חקר הצורות של סיפורי ההקדשה עומד העל מבנה בסיסי משותף לטקסטים, ומציע מסקנות שונות באשר לטיבם ולמקורותיהם. ששת המרכיבים החיוניים בסיפורי הקדשת הנביא הם: העימות עם ה', דבר ה' הפותח, ההסמכה, ההתנגדות להסמכה (לשליחות, לתפקיד, למשימה), עידוד והבטחה לתמיכה וכן האות. זוהי התבנית הבסיסית העומדת על פי חקר הצורות, בבסיס הקדשת הנביא. לעומת זאת, מחבר הספר, ג'ורג' סברן, מתמקד בהבנת התגובות האנושיות למפגשים, כיצד נתפשת הנוכחות האלוהית, ואת מה שנלמד על-ידי הגיבור מפגישה זו.
ספר מרתק, לכל המעוניינים. אפשר למצוא אותו בספרייה כמובן.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
קריאה נעימה.

יום שישי, 8 בנובמבר 2013

ספרים על קריאת ספרים / ד"ר רותי קלמן


"כשהיה הסופר האירי ג'ון מקגארן ילד ושקוע כל כולו בספר, התירו אחיותיו את שרוכי נעליו והסירו נעל אחת מרגלו. הוא אפילו לא מיצמץ. הן הניחו כובע קש על ראשו. שום תגובה. רק כאשר משכו מתחתיו את כיסא העץ שעליו ישב, "הקיץ מהספר", כפי שהסביר."

שורות אלה, הפותחות את ספרה של אן פדימן, אקס ליבריס, מנסות להסביר את המצב שבו נתונים קוראי הספרים בזמן קריאתם. וכך כותב גם אלברטו מנגל בספרו תולדות הקריאה: כל ספר היה עולם בפני עצמו, ואני מצאתי בעולם זה מחסה. אף כי ידעתי שלא אוכל להמציא סיפורים כאלה, חשתי כי דעותי תואמות לעתים קרובות את דעות הסופרים האהובים עלי... מקום הקריאה החביב עלי היה רצפת חדרי, כשאני שרוע על בטני, ורגלי מקופלות מתחת לכיסא, ובשעה מאוחרת של הלילה נעשתה מיטתי למקום הבטוח והמבודד ביותר לקריאה במצב מעורפל של בין ערנות לתנומה. לא זכור לי שאי פעם חשתי בדידות.

מנגל אף מזכיר את דעתו של הפסיכולוג ג'ימס הילמן הטוען, כי אלה שבילדותם קראו סיפורים או האזינו לסיפורים "נמצאים במצב טוב יותר, ויש להם יכולת חיזוי טובה לעומת אלה שאת הסיפורים צריך להציג בפניהם... חשיפתם המוקדמת לחיים מעניקה להם זווית ראייה עליהם".

ואכן, במיוחד כעת, בעידן שבו אנו מקבלים הכל באופן חזותי, בטלוויזיה, במחשב, באייפד ובטבלט, חשוב לקרוא וחשוב לפתח את אהבת הקריאה של הילדים, כדי לפתח את הדמיון, כדי להעשיר את הנפש, וכדי לא לחוש לעולם בדידות.

ישנם מספר ספרים שהם ספרי קריאה רגילים, אבל עוסקים באהבת הספר. דוגמאות לספרים:  בלזק והתופרת הסינית הקטנה של דאי סיג'י  המביא סיפור מדהים על הקוראים בסתר בתקופת ה"חינוך מחדש" של יו"ר המהפיכה הסינית, מאו טסה טונג, שאסר על הקריאה היפה.

ספריית הצללים, ספרו רב המכר של מיקל בירקגור, ספר מתח בדיוני שבו משמשת חנות הספרים "ליברי דה לוקה" כמקום מפגש חשאי לאגודת אוהבי ספרים וקוראים ששמרו על מסורת של כוחות עצומים שעוברים מדור לדור. ספר חזק ! ספר טוב נוסף הוא נער קריאה של ברנהאד שלינק. במהלך הספר מתברר לגיבור הספר, מיכאל, סטודנט מבריק למשפטים, כי האשה שאהב, ושבאוזניה קרא קטעים מספרים בהיותו תלמיד גימנסיה בגרמניה שלאחר המלחמה, היא אחת הנאשמות המרכזיות במשפט של פושעי מלחמה נאצים.

קריאה נעימה.