יום שישי, 27 בדצמבר 2013

דניאל סטיל – ד"ר רותי קלמן


דניאל (פרננדה) סטיל נולדה בניו-יורק בשנת 1947, וב-66 שנותיה הספיקה לעשות ה-מון.
היא התחילה לכתוב כילדה, אבל פירסמה את הרומן הראשון שלה רק ב-1975. לפחות 100 רומנים שלה כבר תורגמו לעברית, וכתיבתה היא בז'אנר הנקרא "הרומן הרומנטי". יותר מ- 800 מליון עותקים מספריה  נמכרו עד היום בכל רחבי העולם וספרים רבים שלה עובדו לטלוויזיה. מלבד ספריה הרומנטיים כותבת סטיל גם ספרי ילדים וספרי שירה והיא אף ייסדה קרן לטיפול בנפגעי נפש.

חייה של דניאל סטיל הם כשלעצמם סאגה בסגנון רומנטי וטרגי. היא הספיקה להחליף 5 בני זוג, ללדת 7 ילדים ולאבד בן אחד. היה זה בנה ניק טריינה, שהחל קריירה של זמר כבר בגיל 13 כשהצטרף ללהקת Link 80, שם היה זמר וכותב שירים. כשעזב להקה זו ייסד אחרת בשם Knowledge. חייו הסוערים וחסרי המנוח מצאו את דרכם לסמים, והוא סיים את חייו בגיל 19 ממנת יתר של סמים.

הסיווג "רומן רומנטי" ניתן לכל ספר שבבסיסו אהבה בין בני זוג, שהיא הציר המרכזי של העלילה, ואילו הציר המשני של העלילה יכול להיות היסטורי, בדיוני, מתח, פנטזיה, עתידני, ובעל מרכיבים על-טבעיים. כל עוד מהווים כל אלה רקע לאהבת בני הזוג. סופו  של כל ספר בז'אנר הרומן הרומנטי  צריך להסתיים בטוב, או לפחות באופטימיות. אם הספר מסתיים בפרידה או מוות, הוא לא ייכלל בז'אנר הספרים הזה.
ברבים מספריה של דניאל סטיל ניתן למצוא כתיבה היסטורית, כשהיא שוזרת את דמויותיה הפיקטיביות בתוך אירועים היסטוריים. אבל מלבד האהבות הגדולות, שחווים גיבורותיה וגיבוריה, מבינות הדמויות שלה עד מהרה, ש"החיים הם לא פיקניק". טרגדיות ניחתות עליהם מכל עבר, אבל הן חזקות, לא נשברות, קמות מבין ההריסות, ומסמלות בהתאוששותן את הטבע האנושי הסתגלן, שאמנם לא שוכח את העבר, אבל לומד לחיות בכל פעם מחדש, ובעוצמה גדולה אף יותר.

ב"אחיות" אנו פוגשים ארבע אחיות, שלכל אחת עולם משלה – קנדי, נחשבת לתגלית האחרונה בעולם הדוגמות והאופנה, אנני היא אמנית אמריקאית בפירנצה, תמי מפיקה בהוליווד וסברינה היא עורכת דין מצליחה ושאפתנית בניו-יורק. בכל שנה, הן נפגשות בכנס המשפחתי השנתי שלהן, אך באחת מאותן הפגישות קורה להן אסון משפחתי והן מנסות להתמודד, כל אחת בדרכה, כשהן מתעמתות עם חייהן בעבר ובהווה.
ב"שקיעה בסט. טרופז" אנו פוגשים שלושה זוגות חברים המבלים את השנה החדשה בארוחת ערב בביתם של דיאנה ואריק במנהטן. בארוחה זו מחליטים שלושת הזוגות לשכור וילה בדרום צרפת למשך חודש שלם בירחי הקיץ. אבל כעבור שבועיים מאותה הארוחה, נפטרת אחת מבנות הזוג, והם צריכים לתמוך בחברם שנשאר אלמן. למרות האירוע הם מחליטים לנסוע בכל זאת לחופשה שתיכננו, אם כי החופשה בצרפת כבר נראית אחרת לגמרי, ומקבלת תפניות שונות ומגוונות.

ב"ברק" מעמידה דניאל סטיל את גיבוריה בפני קשיים בלתי צפויים, ובודקת את סבילותם ואת יכולתם לעמוד באומץ בפני ה"ברק". האם יצליח סם להתאושש מהמכות הניחתות, לעזור לאשתו במחלתה, ולקום מבין הריסות עסקיו המתמוטטים?, האם קשרי אהבה ונישואים יעמדו בפני הברק? זאת כמובן תגלו כשתקראו את הספר.
ב"כבוד" ניתן לראות את נקודת הראות של יפנית במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר התגוררה בארצות הברית בתקופה איומה של מלחמה ואי-ביטחון כללי.
לא כל ספריה של סטיל עומדים באותו סטנדרט של כתיבה, כמו שזה קורה לכל מחבר, אבל אחד מספריה הטובים הוא "זויה".

גיבורת הספר "זויה" היא רוזנת רוסיה, אחייניתו של הצאר ניקולאי השני, לו קראה בילדותה "דוד ניקי", ואשר צדדים חיוביים וטובים שלו מתגלים בתחילת הספר. תהפוכות היסטוריות אמיתיות בתקופת המהפכה הבולשביקית, מטלטלות את חייה של זויה הקטנה, הבורחת עם סבתה מרוסיה הבוערת בלהט המהפכה. זויה נלחמת למחייתה, ומוכנה לעבוד בכל דבר שיכול לקיים אותה ואת משפחתה. גם ברגעים השפלים ביותר, ניכרים בה חינוכה הטוב ואצילות נפשה.
יופייה הנדיר, ואופייה החזק והטוב, משפיעים לחיוב על סביבותיה, על האנשים עימם היא עובדת, ועל אהובי נפשה. עברה הכואב, ומשפחתה שנהרגה, אינם ממיתים את יצר החיים הספון בתוכה, והיא מצליחה בכל פעם להתגבר מחדש, גם על העבר וגם על המכות החדשות הקשות שניחתות עליה. הקורא את חייה הסוערים בספר זה, נסחף איתה, במורדות ובעליות, יודע, שהיא תתגבר בסוף על הכל, ותביא גם אותו לתחושה שהעבר ילווה אותנו תמיד, אבל את ההווה חשוב לחזק, ולחיות בדרך החיובית ביותר שאפשר, כי זה גורלנו וייעודנו.

אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
שבת שלום וקריאה נעימה.

יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

נסיכה, מכשפה ושדונית בבקבוק / ד"ר רותי קלמן


מועדון הנסיכות – הנסיכה אמילי / ויויאן פרנץ' ; איורים: שרה ניב. הוצאת ספר לכל תל-אביב.
לקחתי את ספר הילדים הזה לידי ברתיעה קלה. אני טיפוס סוציאליסטי, וטיפוח רעיון של נסיכים ונסיכות לא כל כך מתאים לי. אבל קראתי והבנתי שהרעיון של סדרת הספרים של מועדון הנסיכות הוא ממש-ממש לא כפי שחשבתי. מדובר במועדון שמטפח רק מעשים טובים, מחשבות טובות, ורק על כך מקבלים נקודות כתר.

המוטו של בית הספר: "נסיכה מושלמת תמיד חושבת על אחרים לפני שהיא חושבת על עצמה, והיא טובת לב, איכפתית וכנה". בסופה של שנת לימודים שבה הן לומדות בין השאר: איך לדבר עם דרקון, בישול יצירתי למסיבות ארמון מושלמות, משאלות, ואיך להשתמש בהן בחכמה, ועוד, נספרות נקודות הכתר שלהן. אם הן מספיקות, הן עולות לשנה השנייה וגם מקבלות כתר כסוף.

בספר שבמרכזו עומדת הנסיכה החכמה אמילי אנו רואים כיצד היא מסייעת בחכמתה ובטוב לבה לפתור את הבעיות המתעוררות, עקב מחלתה של הפיה ט'. מה קורה כשהפיה אנגורה באה למלא את מקומה של הפיה ט', מה מגלות הנסיכות שחשוב באמת ועד כמה לא משתלמת מידת החמדנות. על כך בספר: הנסיכה אמילי והפיה היפיפייה.
סדרה נחמדה אחרת היא "ספורי המכשפה הצעירה" של מייב פריל. תרגום: חגי ברקת. ציורים: נייתן ריד. הוצאת דני ספרים, 2006.
הרעיון של הספר הוא בית-ספר למכשפות, מה שמזכיר לנו כמובן, את סדרת "הארי פוטר" אבל הספרים הרבה יותר קצרים, וכתובים בהומור קליל. וכך נפתח אחד מספרי הסדרה הנקרא: "קסם אישי": "טיפת גשם קרה החליקה במורד אפה של ג'סיקה. "לעזאזל!" היא רטנה, "אני שונאת לטוס בגשם." ג'סיקה הייתה בדרכה אל חנותה של גברת סטרגה ברחוב הראשי, שם היא עמדה להתחיל בסדרת השעורים השלישית שלה כמכשפה טירונית. היא כבר למדה לטוס על מטאטא (בכיוון הנכון) ואפילו ביצעה זינוק ירח. היא הייתה טובה למדי בכישופים (עם מקל קסמים או בלעדיו) וידעה להכין שיקויים בסיסיים. הייתה לה קסדת טיסה נהדרת וגלימת מכשפות סופר-דופר-דה-לוקס-עם-אפשרות-להפוך-לבלתי-נראית-לפי-הצורך. למרבה הצער גם הקסדה וגם הגלימה לא היו עמידים למים."
גברת סטרגה לוקחת את ג'סיקה ללימודי קיץ באקדמיה של פלגיה להתאמן בקסמים. את המטבח של המקום הייתי מאמצת מיד: "דלת קשתית גדולה נפתחה לרווחה וחשפה מטבח סואן ורוחש פעילות. מברשת רצפה ויעה היו עסוקים בגריפת ערמת חול מתחת לדלת. תהלוכה של צלחות וכוסות ריחפה לאורך החדר ממתקן הייבוש אל הארון. מגש העמיס על עצמו בחשיבות גביעים, קנקני משקה צוננים, דלי קרח וחבילת קשיות מסולסלות."
היותה מכשפה מתחילה והצורך שלה ללמוד, מקנה לג'סיקה הזדהות מצד הקוראים הצעירים, שאולי מקווים ביחד איתה ללמוד איזה קסם או שניים, וכמובן שכל עניין הקסמים, מפתה ומושך ומעורר השתאות. קסמים והומור יחד – מהווים נוסחה מנצחת לספר. הנה לפניכם עוד קטע, שמעלה חיוך על השפתיים, לאור פעולותיה הגמלוניות של ג'סיקה להיכנס לערסל שבחדרה החדש:  "... פעם אחר פעם היא תפסה את צד הערסל בשתי ידיה, מנסה למשוך עצמה מעלה ולהכניס ברך פנימה, ופעם אחר פעם היא מצאה עצמה על הרצפה בצד השני, ואז היא ניסתה משהו אחר. היא רצה לאחור והשליכה עצמה מעלה אל הערסל במין ניתור, שדמה לקפיצה לגובה בסגנון מספרת" אחרי מאמצים מרובים היא מצליחה לבסוף להיכנס לערסל, ואז מגיעה גברת סטרגה ומצחיקה בתגובתה: "איך את מצליחה לעשות סיפור מכל דבר?" היא אמרה לה ואז "עלתה על המטאטא שלה, התרוממה מעל הערסל, ובריחוף עדין התמקמה בתוכו בנוחות...". עוד על הרפתקאותיה של ג'סיקה בספר זה ובשאר ספרי הסדרה: "ספורי המכשפה הצעירה".

הספר השלישי שאני מביאה לפניכם הוא: "זואי השדונית הילדה מהבקבוק" / אוש לון. תרגום: סאלי עידו. איורים: דורותיאה טוסט. הוצאת ספר לכל, 2010.
כמו במחזה, נפתח הספר בתיאור הדמויות המשתתפות -  שמותיהם וצורתם. על זואי, גיבורת הספר נאמר שם: "משתעממת עד מוות מחייה כשדונית בבקבוק. היא משתוקקת להיות חופשיה ולחוות חוויות כמו כל ילדה רגילה". עוד משתתפים בספר: תום החכם בן התשע, שאוהב מאד את דגי האקווריום שלו, ולא ממש מסתדר עם אחותו הגדולה, מר צ'ן, מומחה למרק אטריות, יו-לי, בתו, הלומדת עם תום באותה הכתה, וחולמת להיות סופרת גדולה. עוד מופיעים בספר קפטן פלינט המחפש כל חייו אחר מטמון אמיתי, ואמיליה פיל, עוזרת הבית שלו.

תום המבלה את חופשת הקיץ שלו אצל סבתו, נהנה בדרך-כלל לבלות על חוף הצדפים שליד הבית. אך ערפל יוצא דופן מקשה באותו בוקר על הראייה. למרות זאת, תום מצליח, להפתעתו הרבה, לראות ספינה ענקית בעלת שני תרנים עם דגל פירטים אמיתי, המרימה עוגן ויוצאת אל הים. גל גדול מטיל בקבוק ירקרק לרגליו. הבקבוק יפה מאד והוא מחליט לקחת אותו בשביל האקווריום שלו. כשהוא חוזר לבית הוריו הוא מניח את הבקבוק באקווריום והולך לישון. אך בלילה, כשהוא אינו מצליח להירדם – הוא מגלה דבר מדהים. הבקבוק מתייצב בתוך המים, ומתוכו יוצאת ילדונת שדונית.

ואם כל הדמויות בספר הן כמוני וכמוך, הרי הופעתה של הילדונת השדונית הופכת את הספר למשהו מיוחד אחר. את קורותיהם של זואי השדונית, תום ויו-לי, על הגשמת משאלות ועל מטמון גדול – אפשר לקרוא בכיף, בספר: זואי השדונית הילדה מהבקבוק.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
קריאה נעימה

יום שישי, 13 בדצמבר 2013

ספרנית ניידת – ד"ר רותי קלמן


בספריות שבערים הגדולות, או במקומות בהם אין ספרייה קבועה, נהוג להשתמש בספרייה ניידת. לנו אין כזו, אבל יש לנו ספרנית ניידת ושמה קלרה.

לקלרה יש רקורד של יותר מעשרים שנה בספרייה העירונית של דימונה. במהלך הזמן הרב הזה, היא סיימה בהצלחה לימודי מידען מוסמך, אבל עיקר עיסוקה של קלרה אינו במידענות, אלא שהיא קלרה של הילדים.
אלפים מילדי דימונה זכו לגדול על ברכי שעות הסיפור שלה בספרייה, המתחילות תמיד, בלי יוצא מהכלל, באותו השיר (מוזמנים להצטרף): "מי שטוב לו ושמח כף ימחא" (שתי מחיאות כפיים לפי הקצב, בבקשה), וממשיכות באינספור סיפורי ילדים המלווים בקריאותיה, חיוכיה, הצגותיה ולחישותיה. עם סיומו של הסיפור יודעים הילדים כי הם מוזמנים לשעה קלה של יצירה, בהתאם לסיפור. הם מציירים, ומדביקים, יוצרים ונהנים, בדרך כלל עם מוסיקה ברקע, ואז הם הולכים עם אבא, או אמא, או סבתא לשאול ספר מאולם הילדים בדרך הביתה. כך פעמיים בשבוע.
לפני הצהריים מקבלת קלרה את פניהם של גנים רבים וכיתות מבתי הספר השונים. ביחד הם מתמקדים בנושא מסויים, כמו בריאות, נגד אלימות, קבלת השונה. נעזרים בספרי הספרייה, וגם חווים משחקי חברה ביחד. הלהיט האחרון שאנו מתחילים להפעיל אותו הוא "ספרים ודרקונים" על משקל  "סולמות וחבלים". זהו משחק רצפה ענק, המכיל 30 משבצות גדולות כששני ילדים יכולים לעמוד יחד על משבצת אחת. זורקים קובייה, מבצעים משימות בעקבות ספרי ילדים ידועים יותר וידועים פחות, ומתקדמים בסולם, או נופלים בגלל המפלצת. הילד שיצליח לעמוד על משבצת הסוף, יזכה את קבוצתו בניצחון. בדרך, נחשפים הילדים למספר ספרים, משחקים ביחד, מתחרים זה בזה, מאותגרים במשימות קשות ונהנים. משחק הרצפה מותאם כיום לגנים, או לכיתות א-ב (המשימות שונות לפי שכבת הגיל), וניתן להציע אותו כפעילות לחגיגה ספרותית של אחה"צ לגנים וכיתות עם הורים או בלעדיהם. גננות ומורות יכולות לפנות אלינו להזמנת פעילות.



אבל אם חשבתם שבזאת הסתיימו תפקידיה של קלרה, הרי אינכם אלא טועים. ביום ראשון בבוקר בשעה 10:30 מגיעה קלרה למשחקייה של שכונת הניצחון ומפעילה שם את ההורים והגיל הרך שמקבלים אותה בכיף. הם אף מבקרים מפעם לפעם בספרייה ובאים להצגות. ביום שלישי בשעה 10:00 הולכת קלרה באופן קבוע למועדון העיוור בעיר. שם כבר מחכה לה קבוצה של חברי המועדון והם מבלים איתה שעה של כיף עם שיחות בכל נושא שיחפצו, וכמובן הקראה על-פי בקשות, או על-פי מה שנראה לה שיאהבו. אחר-הצהריים של יום שלישי תוכלו למצוא בספרייה את "האוניברסיטה של קלרה", זו הקבוצה הבוגרת של אקי"ם, המגיעים ללמוד ברצינות רבה עוד שיעור משיעוריה של קלרה. חלק מהשיעור הוא דיון בכותרות העיתונים של אותו היום, וחלק אחר הוא שיעורים בנושאים שונים: חגים, שעון, התנהגות ועוד.
הניידות של קלרה אינה מתבטאת רק בהליכה לשכונת הניצחון, או למועדון העיוור, אלא שהיא אף מגיעה אל גנים, לרוב רחוקים, כמו בממשית למשל. היא מביאה איתה את לוליק (הבובה הקטנה עם האוזניים הגדולות שאוהבות לשמוע סיפורים), מציגה הצגה קטנה, מספרת סיפור ויוצרת פעילות יצירתית.
הפרוייקט האחרון של הספרייה בגנים הוא: קורס לספרנים צעירים. לא תאמינו, אבל ילדי גני החובה, וגם ילדי היסודי בקרוב, לומדים בעזרת קלרה שמגיעה במיוחד לגן: מיון (סידור ספרי הגן על פי שם המשפחה של המחבר), קיטלוג (הכנת כרטיס לכל ספר), תיוג (הכנת מדבקה עם האות של שם המחבר המוצמדת לדופן הספר) וכמובן – כיצד להשאיל ולשאול ספר.

כאן אספר לכם אנקדוטה קטנה. יום אחרי שהייתה באחד הגנים ולימדה ספרנות לילדי הגן, פגשה קלרה ברחוב את אמו של אחד מילדי הגן, שבו ביקרה יום קודם. "האם הילד שלך סיפר לך מה הוא למד בגן אתמול?" שאלה קלרה את האם. "לא" השיבה האם. קלרה פתחה בתיאור נלהב וגאה של קורס הספרנות ופתאום היא רואה שעיניה ופיה של האם נפערים והיא אומרת: "אהההההה... עכשיו אני מבינה את התנהגותו של הבן שלי."
מסתבר שהוא חזר באותו היום הביתה, ובניגוד לסדר הספרים בבית (לפי גובה...) הוא התחיל להוציא את כל הספרים ולסדר אחרת. האם נזפה בו על הבאלאגן, והוא אמר: "זה לא באלאגן. אני עושה סדר". קלרה לא הפסיקה לצחוק, לשמע דבריה של האם. "עכשיו את חוזרת אליו ומתנצלת" היא אמרה בצחוק. לא יכולה להיות מחמאה גדולה מזו, שהרי הילד הפנים את שיעורו ורצה ליישמו בבית!!!
וזה אולי המקום להזכיר את הפעם הראשונה שאני התעסקתי בספרנות. בהיותי ילדה קטנה הכנתי כרטיסיות לכל ספריי, וכשהישאלתי, נהגתי לרשום את שם המשאיל, וכך ידעתי למי נתתי. אני רק שואלת את עצמי למה היום אני לא כזו חכמה??? כל כך הרבה ספרים פרטיים שלי הישאלתי במהלך חיי, ולא הרבה מהם חזרו אלי... מה שנקרא "הסנדלר הולך יחף".
אז אם תפגשו את קלרה ברחובות העיר דימונה ביום מן הימים, דעו – שלא סתם היא משוטטת ברחובות, אלא שהיא במשימה חשובה, היא "ספרנית ניידת"!
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
שבת שלום.


יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

תרפיה במוסיקה / ד"ר רותי קלמן


בין הספרים החדשים שהגיעו לספרייתנו נמצא ספר העוסק בתרפיה באמצעות מוסיקה.
שם הספר: התשמע קולי? : מחקרים חדשניים בתרפיה במוזיקה. שתי עורכות לספר: פרופ' דורית אמיר, תרפיסטית במוסיקה בעלת שם בינלאומי וניסיון רב בעבודה קלינית ומחקרית. פרופ' אמיר הקימה ועומדת בראש המגמה לתרפיה במוסיקה באוניברסיטת בר-אילן. היא הרצתה ולימדה במקומות רבים בעולם, ופרסמה ספרים ומאמרים רבים בנושא זה. העורכת השנייה היא ד"ר כוכבית אלפנט –אף היא בעלת שם בינלאומי וניסיון רב בעבודה קלינית ומחקרית. ד"ר אלפנט עומדת בראש המגמה לתרפיה במוזיקה באוניברסיטת חיפה. בעבר לימדה במגמה כזו באוניברסיטת ברגן שבנורבגיה. היא פרסמה עבודות אקדמיות רבות העוסקות במחקר ובטיפול עם מוסיקה.

זהו קובץ ראשון מסוגו המכיל 12 מחקרים בתרפיה במוסיקה שנעשו בעשור האחרון. המחקרים מבוססים על עבודה טיפולית וקהילתית של אנשים המוסמכים ומנוסים בעבודה עם מגוון רחב של גילאים וסוגי אוכלוסייה. הספר מיועד לקהיליית התרפיסטים במוסיקה, לקהיליית המטפלים בכלל, ליועצים חינוכיים, למורים בחינוך המיוחד, למוסיקאים, למורים למוסיקה ומוזיקולוגים, כמו גם לקהל הרחב, המתעניין בתחום.

בשער הראשון של הספר עוסקים המחקרים בעולם הפעוטות, הילדים והמתבגרים. המחקרים שבשער זה עוסקים בין השאר במציאת משמעות באלתורי פסנתר שנוצרו על-ידי שלושה ילדים בסיכון החיים בפנימייה; דואט של ילדים הלוקים בשיתוק מוחין עם אימהותיהם; שירי ילדים כאמצעי לתקשורת עבור בנות עם תסמונת רט; השפעת הטיפול במוסיקה על התנהגויות תקשורתיות ספונטניות של פעוטות עם שתל קוכליארי;  ומאפייני שירים מזרחיים מלאנכוליים (עצובים-מתוקים) והתפקיד אותו הם ממלאים בקרב מתבגרים.

השער השני עוסק בעולמם של מבוגרים. נבדק אפקט תנועת המטוטלת כמודל טיפולי בחיילים נפגעי פוסט-טראומה; וכיצד ערב מקהלות מעצים אנשים בעלי נכות פיזית.
בשער השלישי של הספר, אנו נחשפים לעולמם של מטפלים במוסיקה. לסיבות שמובילות אותם לבחירה באוכלוסיית מטופלים כזו, או אחרת, כגון חולי אלצהיימר; דרך העבודה שלהם; השימוש בהומור מוסיקלי בתרפיה, והתפיסה העצמית של מטפלות במוסיקה, עולות מברית המועצות לשעבר.
ספרים
מסתבר, שלמרות שמקצוע זה קיים בישראל כ-40 שנה, כמעט ולא היתה עד היום ספרות מקצועית עליו. כך שספר זה בא למלא מעט מן החסר בתחום זה. כמו-כן, ספר זה מיוחד בכך שכל החוקרים שמאמריהם מתפרסמים בספר, הם עצמם תרפיסטים באמצעות מוסיקה, המטפלים במגוון רחב של אוכלוסיות באזורים שונים בארץ, ולכן השאלות שהם מעלים הן מהותיות וחובקות את כל האוכלוסייה הנדונה.
אני מזמינה מוסיקאים, מטפלים ואת כל מי שביניהם, או כאלה שמתעניינים בנושא – לבוא ולעיין בספר זה ודומיו.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
קריאה נעימה.