יום שני, 6 בינואר 2014

הקריאה והמוח / ד"ר רותי קלמן


רעיה, הספרנית שלי, הפנתה את תשומת לבי השבוע לכתבה שקראה במעריב. את הכתבה כתב אלכס דורון וכותרתה: "מחקר: ספר טוב משפר את תפקוד המוח לחמישה ימים: קראתם ספר והרגשתם שהוא משפיע עליכם? עכשיו יש לכך אישור מדעי. ההנאה גורמת לפעילות מוגברת על העצבים באזורי החישה."

המחקר שעליו מדווח אלכס דורון בוצע באוניברסיטת "אמורי" באטלנטה (ארה"ב) שפרסם את מחקרו בכתב העת המדעי Connectivity Brain.
21 צעירים השתתפו במחקר אותו הובילו החוקרים שבראשם פרופסור לנוירולוגיה בשם גרגורי ברנס. הם בדקו השפעה של ספר מתח על אותם צעירים. הם קראו כל יום 30 עמודים במשך 9 ימים. כל יום לאחר הקריאה, נבדק מוחם בסריקת MRI. התגלה, שבעקבות אותה קריאה יומית, התהדקו הקשרים הבין-עצביים, ששיפרו את תפקוד המוח.

כשסיימו את הקריאה התברר שהשיפור החזיק מעמד חמישה ימים, מה שמעיד על כך, שההשפעה של הספר לא רק שהייתה מידית, אלא נשתמרה למשך 5 ימים. האונה הרקתית השמאלית של קליפת המוח היא זו שהושפעה מהקריאה. אונה זו קשורה לעיבוד השפה. אזור נוסף שהושפע מהקריאה הוא האזור הממונה על החישה המוטורית הראשונית. העצבים באזורים אלו נכנסו לפעילות כמו בשעת ריצה. לכן מסיקים החוקרים, שהתחושה גורמת לקוראים של ספר טוב להיכנס לנעליו של הגיבור ולהזדהות עימו נפשית וגופנית, מה שמשפיע משמעותית וחיובית על המוח.
ואם כבר דיברנו על הריצה, הרי לכם נושא נוסף הקשור למוח ולקריאה מהירה. לפעמים אני מביאה למשה נחום, ראש אגף החינוך בעיר, קטע כלשהו ומבקשת שיקרא. הוא מציץ ותוך שניות הוא מודיע לי שקרא. בכל פעם אני משתאה מחדש למהירות קריאתו. והנה מסתבר שיש קורסים לקריאה מהירה מאד. עד כדי כך מהירה, שאפשר לקרוא ספר בשעה. לי עצמי זה נשמע כגורם לאיבוד חוויית הקריאה, ואולי זה נכון כשמדובר בספרי קריאה כשלעצמם. ובכל זאת, למי מתאימה קריאה שכזו? לאנשים עסוקים מאד – עורכי דין ושופטים, שצריכים לעבור על ערימות תיקים, רופאים, רואי חשבון, סטודנטים וכדומה. הם צריכים לקרוא כמויות גדולות של חומר, כשלרשותם עומד זמן קצר בלבד.
אסתר טל, פרסמה כתבה על-כך במגזין "חיים אחרים" בגליון ספטמבר 2010. בכתבתה היא מספרת שיש קורס של קריאה מהירה תלת-מימדית, המלמד כיצד לקרוא 300 עמודים בשעה. הרעיון מבוסס על כך שבעל המקצוע שמקבל חומר חדש ליד, בעצם מכיר את הנושא ורק צריך לדלות מהחומר החדש, את מה שבאמת חדש עבורו. כך שמה שחשוב הוא לזהות כהרף עין מה כבר ידוע ומה חדש. מי שמעבירה קורס שכזה היא שלומית אסיף, מומחית לניהול ידע, מאמנת בכירה ומנחת סדנאות בקריאה תלת-מימדית, ניהול הזיכרון וארגון חשיבה. השיטה שהובאה לארץ על-ידי חברת "אינפורמה", פותחה באיטליה על-ידי המאמן פטריציו פאולטי וד"ר פיליפו רוסי. חברת אינפורמה ושולמית אסיף בדקו שיטות קריאה בעולם כולו, לקחו את שלוש הטכניקות המוכרות ביותר: קריאה מהירה, קריאת-על וקריאה צילומית, לקחו את היתרונות של כל אחת מהשיטות והרכיבו יחד את שיטת הקריאה התלת-מימדית.

בכתבתה, מתארת אסתר טל את עקרונות השיטה, המבוססת על קריאה ללא הגיית המילים, אלא רק העתקה וצילום של העמודים לזיכרון. לישראלים, מספרת, אסתר, יש בעייה עם זיכרון צילומי, שכן הם זקוקים להסבר הגיוני שאינו מצוי בקריאה הצילומית. הקריאה התלת מימדית, היא מציינת, משתמשת בצורה אחרת בעין, ובמוח, תוך שימוש באיזורים אחרים במוח, שאינם מנוצלים בדרך כלל.

המוח שלנו הוא כמו מחשב ביתי עם זכרון של 500 ג'יגה בייט. בקורס לקריאה תלת-מימדית לומדים להטמיע את המידע ישירות ב"דיסק הקשיח" של המוח ובעזרת מנוע החיפוש העיצבי, עוזרים לו לדלות את הנתונים הרצויים. הקורס מתבצע בנווה שלום. הוא בן יומיים ולאחריו "שיעורי הבית" הם קריאה של 21 ספרים ב-21 יום. קריאה זו מאפשרת למוח ליצור "כביש נוירולוגי (עצבי)" חדש, וצריך כל הזמן להתאמן, כדי שהידע לא ייעלם.

והנה תמצית ההוראות לשיפור פעולת המוח: נשימה עמוקה ליד חלון פתוח; צריכה של מינרלים וויטמינים; פעילות גופנית אירובית ואפילו קצרה מאד; חידוד החושים (שימו לב לצבע האוכל שבצלחת, לרעש הגריסה וכדומה); גלו סקרנות, שאלו שאלות, נסו לברר כיצד הדברים עובדים; היתנסו בחוויות חדשות; כשאתם רוצים לזכור משהו בעתיד – התעכבו עליו לרגע, סמנו אותו בצבע, ריח, קול; כשאתם פוגשים מישהו חדש, חיזרו על שמו; כשאתם רוצים להתרכז – שימרו על מרחב ניטרלי ללא טלפן נייד, מחשב או טלוויזיה; כשרוצים להיזכר בשם של מישהו – רצוי להיזכר בחוויות משותפות, או משהו נוסף שקשור אליו ואז יעלה השם; כדי לזכור מידע – הצמידו לו מחשבה רגשית;  וכדי לזכור פריט מידע אחד – חברו אותו לפריט מידע ידוע. וכאן אני חייבת לספר: כשנתקלתי לראשונה בפרח יפה בשם "וינקה" ניסיתי לחשוב איך לזכור את השם. המלה הזכירה לי "וינקר" של אוטו, ואמרתי לעצמי שאזכור שזה כמו חלק של אוטו. עוברות השנים ואני נתקלת שוב באותו הפרח, אה, יש לי עזר-זיכרון, אני אומרת לעצמי בשמחה: זה קשור למשהו באוטו... אה, זה בוודאי היה "וישר" אז קוראים לפרח "וישה"... (!!!???) טוב, לא תמיד השיטה מצליחה.
טיפים לקריאה מהירה של חומרים במחשב, על פי אסתר טל ועל-פי השיטה המוזכרת: הגדלת הגופן מאפשרת קריאה קלה ומהירה יותר, אפשר להפוך מסמך וורד לטורים, שכן ככל שהשורה קצרה יותר, הקריאה מהירה יותר, ונטרלו את כל החלוניות במחשב, שאינן קשורות לקטע הנקרא.

לסיום, מוזכרים בכתבה תרגילים לאימון המוח, אני מביאה לכם שלושה כדוגמא: 1. עיצמו עיניים והקשיבו לקול הראשון שקלטתם. המשיכו להקשיב לו וצרפו עכשיו קול נוסף, ועוד קול, עד שתשמעו לבסוף גם את הלמות ליבכם. 2. עיצמו עיניים והרגישו את משענת הכורסה בגבכם, הוסיפו את תחושת הלבוש על הגוף, הוסיפו תחושת הצמיד, השעון, הטבעת, וכך כמה שיותר תחושות בו-זמנית.  3. סווגו את רשימת הקניות שלכם לסוגים שונים: בשרים, מאפים, ירקות וכולי. רישמו אותם בקבוצות – שננו, ותנו למישהו מסביב לבחון את זיכרונכם.
 אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
לחומר נוסף – בואו לספרייה.
להתראות.