יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

האמיתית – שאנדור מאראי / ד"ר רותי קלמן מנהלת הספרייה העירונית ע"ש מאיירהוף


הספר "האמיתית" של שאנדור מאראי, אינו ספר של התרחשויות ודמויות פועלות. זהו סיפור בשלושה קולות שונים, כשהעלילה אינה מתרחשת בפועל, אלא נמסרת בשלושה מונולוגים.
אילונקה, האשה הראשונה של פטר, יושבת בבית קפה עם חברה, שהייתה איתה בפנימייה בילדותה. והן לא נפגשו שנים רבות.  אנו "שומעים" רק את קולה של אילונקה בשיחה. היא מצטיירת כאשת חברה. לאמיתו של דבר אנו מבינים שהיא אשה בודדה, שאהבה גבר שלא אהב. כשהיא מגלה יום אחד שכנראה הוא היה מאוהב מאז ומתמיד ביהודית אלדונזו, המשרתת  של אמו, שנעלמה לפתע, היא מנסה לקרב את ליבו אליה בכל כלי הנשק שברשותה. כשהיא מבינה שהקרב אבוד, היא נשארת איתו כמו רופאה עם חולה, עד שההיא תופיע, כי היא חושבת שיהודית היא "האמיתית" שלו, ואז הם מתגרשים.
פטר, נפגש עם חבר שהיה שנים רבות בפרו. בווידויו של פטר אנו מגלים איש יפה תואר, בורגני מבית עשיר, שחי בבדידות מזהרת בבית הוריו, בית שהכל מתנהל בו בסדר, מדוייק, מנומס, אבל מנוכר. כשהוא נתקל שם לראשונה במשרתת החדשה בת השש עשרה, הוא מבין שיש ביניהם משהו, שהוא היה רוצה שיהיה ניצחי. הבעייה העומדת בפניו היא בעיית המעמדות. הוא מבית בורגני, אמיד, והיא נערה ענייה, משרתת. הוא אינו מעז לעזוב הכל. היא קוראת לו פחדן. ומאז אין הם מחליפים אף לא מילה אישית אחת, מלבד, מילות נימוסין. הוא מתחתן בינתיים, עם אשה מושלמת, ואוהבת, אך אינו מצליח להשיב לה אהבה. הם חיים חיים בורגניים. בית יפה ומטופח. מפגשים חברתיים, אירוח, יציאה לבילוי, תיאטראות, מסעדות. אבל התהום שביניהם אינה ניתנת לגישור.

החלק השלישי של הספר, שייך לווידוי של יהודית, אותו היא מספרת לבן-זוגה, המתופף, העובד בלילות בברים. היא מספרת לו בין השאר, שמכיוון שגדלה במשפחה מרובת ילדים בבור באדמה, שהיה מלא בעכברים, הייתה משאת נפשה להיות כמו האדונים שבביתם עבדה, להרגיש את השפע. אבל גם כשהייתה לאשתו של פטר, והשפע הוגש לה על מגש של כסף, בלא הגבלה, היא אינה שבעה. למעלה מזה, היא אף מתחילה לבוז לפטר, וטוענת שאינו בורגני אמיתי.
החלק הרביעי והקצת משמים של הספר הוא סיפורו של המתופף, אהובה של יהודית. חלק זה נראה קצת מיותר. אפשר היה להסתפק בשלוש הנפשות המהוות את שלושת צלעות המשולש הרומנטי, הבאות משלושה מעמדות שונים, ומספרות מעומק נפשן את סיפור בדידותן. המסבירות מנקודת מבטן את הסיבה לשבר. את הניכור החברתי שלהן, את אי ההסתגלות למעמד מבוסס, את האומללות. כשיש לכאורה הכל, ובעצם אין כלום. או כשאין כלום, ומקבלים לכאורה הכל, ועדיין נשארים רעבים למשהו שאי אפשר להשיג. כי הרעב כבר טבוע בנשמה.
זהו ספר פילוסופי, המעמיק לנבכי הנפש, ששואל שאלות של קיום. מי שאוהב סוגה זו של ספרות – ייהנה.
 קריאה נעימה.