שלום לקוראיי הנאמנים. יש מי שחוגג את סופה של שנה אזרחית, שהייתה קשה במישור
הפוליטי, הגלובלי והלא גלובלי, ויש מי שחוגג תחילתה של שנה אזרחית חדשה. מתוך תקווה לימים טובים יותר, ואותם – אני מאחלת
לכולם.
אני שמחה לשתף אתכם בשמחתי הפרטית, במלאת שנה בדיוק לתחילת עבודתי כמנהלת
הספרייה העירונית דימונה, ואני מאחלת לכולם להרגיש כמוני, ולבוא למקום העבודה בשמחה
ומתוך תחושה של שליחות, המאפיינת כל עובד ציבור טוב.
למדתי המון, וכמו כל מי שלומד המון, גם אני יודעת, שעוד יש לי המון מה ללמוד.
כך זה כשהעולם נפתח אליך, ואתה מגלה שכל ה"הרבה" שאתה יודע, הוא רק פיסה
קטנה מאוד של ידע מתוך מה שקיים. פגשתי המוני אנשים חמים וטובים, היכרתי את הצוות שלי,
שזורם איתי, שממלא נאמנה את תפקידיו, שמשתף פעולה זה עם זה, ואיתי. שכמוני לא שוכח
שהוא שם בשביל לאפשר לקהל לבוא ולהרגיש בבית בספרייה. ובאמת השתדלנו השנה שהמקום יהיה
פתוח, מזמין, חם ומחייך. השתדלנו שהמקום יהיה מלא פעילות, כמו מרכז תרבות אמיתי, כי
זה מה שהספרייה אמורה להיות בעידן שלנו, ועדיין, לספק כל הזמן, כל שבוע, שפע של ספרים
חדשים לכל הגילאים.
מי שרגיל לקנות ספרים, אולי צריך לשנות את התפיסה. גם אני רגילה לקנות. מדפי
ספרייתי הפרטית מלאים לגמרי, ועדיין לא נגמלתי מהצורך הזה, לקפוץ מפעם לפעם לסטימצקי,
ובמקביל לספרי ילדים שאני קונה מפעם לפעם עבור נכדיי, אני לא מתאפקת וקונה גם לעצמי.
למה? זה מיותר לגמרי. הרי אין באמת היגיון בלהחזיק שורות של ספרים בבית, ולא לקרוא
בהם שוב לעולם. לְמַה??? רק בגלל התחושה הטובה שהספר שלנו??? אבל, עם הרגשה אין מה להתווכח, ובשביל
הרגשות שכאלה – טוב שיש לנו בעיר גם חנות ספרים מפתה ומזמינה. אבל, בספרייה העירונית
נמצאים עשרות אלפי ספרים! הרבה מעבר למה שנצליח לקרוא כל ימי חיינו. אין ספור של סופרים,
אין ספור של נושאים. רק לבוא ולקחת, ולהחליף עם מה שכבר נקרא, והכל בחינם, ואיך אפשר
לוותר על השפע הזה? ואיך אפשר לוותר על הכיף שבשיטוט בין המדפים? וישיבה עם ספר בפינות
הרכות והצבעוניות שהוכנו עבורכם.
הספרייה סיפקה השנה גם שפע חוויות מסוג אחר. היינו בקשר עם אירועי תרבות עירוניים:
לילה לבן, ליל כדור הארץ, ליל המדע. קשרי הידידות עם העיר תל-אביב מתבטאים כרגע בתערוכה
בספרייה של בית התפוצות בנושא חתונה באמנות. התרומה שלנו לעניין, היא הוספת שירים בנושאי
אהבה וחתונה, ואלבום תמונות דימונאי שהולך ומתמלא עם הזמן (עדיין אנחנו מחכים לתמונת
החתונה שלכם!!!). גנים הגיעו לפעילות בספרייה, וילדי דימונה שהגיעו לספרייה אחה"צ
ראו מפעם לפעם הצגות יפות, שמעו שעות סיפור עם קלרה, השתתפו בסדנאות של הכנת סביבונים,
בלונים, עפיפונים ועוד. כיתות הגיעו לפעילות בספרייה, בית האבות ומועדון לעיוור קיבלו
מאיתנו פעילות נעימה עם המשורר משה אוחיון, ועם קלרה, וגם המרכז הרב-נכותי ואקי"ם.
למבוגרים הבאנו הרצאות בוקר, צהריים וערב (בימת הספרייה), סדנת קריאה עם אבישי מונק, סדנת כתיבה עם שז, סדנת טעימות קולנועיות עם מיכאל אקוטונס עם צחוקו המתגלגל ורצינותו הכובשת, וגם סדנת קיפולי נייר שאותה מעביר אלי חיון, לסבלניות ביותר. ואפילו ניתוחי שירים שאני מעבירה בעצמי אחת לחודש-חודשיים. בקיצור – יש פעילות שמוצעת בהרבה שמחה, תשומת-לב ואהבה.
למבוגרים הבאנו הרצאות בוקר, צהריים וערב (בימת הספרייה), סדנת קריאה עם אבישי מונק, סדנת כתיבה עם שז, סדנת טעימות קולנועיות עם מיכאל אקוטונס עם צחוקו המתגלגל ורצינותו הכובשת, וגם סדנת קיפולי נייר שאותה מעביר אלי חיון, לסבלניות ביותר. ואפילו ניתוחי שירים שאני מעבירה בעצמי אחת לחודש-חודשיים. בקיצור – יש פעילות שמוצעת בהרבה שמחה, תשומת-לב ואהבה.
האם באים מספיק מבוגרים לפעילויות הערב? האם תושבי דימונה מרימים את הכפפה?
פה כבר התשובה רחוקה מלהשביע רצון. החבר'ה של אמצע החיים מגיעים. אבל מלבדם, מתי מעט.
וחבל מאוד. דמי הכניסה למבוגר הם 10 ₪ בלבד. איני מצפה שדמי כניסה אלה יכסו את ההוצאה
שבהבאת סופר, מרצה או בדרן. אבל אני מצפה שהמפגש יהיה מכובד, ומכובד פירושו, שמי שטרח
להגיע לספרייה של דימונה כדי להעניק מידיעותיו ויכולותיו – ראוי שיקבל קהל בכמות סבירה.
האם זו דרישה מוגזמת? או שצריך לוותר על פעילויות מסוג זה? מה אתם אומרים?
בשנה הלועזית החדשה תמשיך הספרייה לשרת בחום ובנאמנות את קהל מבקריה, תמשיך
להזמין פעילויות עבור קהלה, וגם פסטיבל השירה יהיה, ובקיצור - תקבלו כל מה שהיה עד
כה, ואף יותר. כבר עתה אנו יכולים להציע לכם לקרוא בחינם מגזינים מובילים ממחשב ביתכם.
התנאי היחיד הוא להיות רשום בספרייה שלנו. בין המגזינים ניתן למנות את: דרך האוכל,
הגה, מוטור, מסע אחר, נישה, גלילאו, גלילאו הצעיר ועוד. כמו-כן תוכלו לקבל עידכונים
הביתה לגבי ספרים חדשים וכולי. בשנה הקרובה נתפתח בעניין הרשתות החברתיות וכך תהיה
התקשורת בין הספרייה לקהל שלה טובה יותר.
באשר למועדון השחמט. המקום מוכן, הכלים קיימים, המדריכים מוכנים, אפילו הילדים
כבר נרשמו. הבעייה היא עדיין תקציבית. איני יכולה להעלות בדעתי לבקש מהילדים לשלם בכל
חודש סכום נכבד כדמי חבר, לכיסוי ההוצאות. לכן אנו מנסים להשיג את התקציב בדרכים אחרות,
וזה מה שמעכב את פתיחת המועדון. ברגע שאדע שיש לי כיסוי כספי – ייפתח המועדון.
כמו שאתם רואים הספרייה מציעה שפע של חוויות, ואתם רק צריכים לשתף פעולה,
לבוא ולהיות בקשר. אז – ביחד עם כל הצוות, אני מחכה לכם בספרייה.
שלכם באהבה. רותי
שלכם באהבה. רותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה