‏הצגת רשומות עם תוויות ספרי מתח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספרי מתח. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

ילד אחד יותר מדי / ד"ר רותי קלמן


איך מגיע אדם להיות גנב? מה המרחק הרגשי, המנטלי, המוסרי, אם בכלל, שבין לגנוב ללרצוח? איך נראים חייהם של משפחות הפשע? האישה של? הבן של? מה חושב אדם רגע לפני שהוא רוצח אדם אחר בדם קר? ומה הוא מרגיש לאחר הרצח?
רם אורן, בספרו המרתק "ילד אחד יותר מדי", פותח לפנינו, האנשים הנורמטיביים, צוהר לחייהן של משפחות פשע.
דרך מחשבותיהם ופעולותיהם של עזרא שאולי, החולש אפילו מהכלא על אימפריית הפשע שלו, ברוך רזיאל בעל חוש המנהיגות והמחשבה הקרימינלית, ושלמה אפללו נער צעיר הגדל פרא בשכונת מצוקה להורים קשי יום בעלי באסטה בשוק, אנו מקבלים מקצת מהתשובות, ואפילו יותר.
 הרומן משתרע על פני שנים רבות. הגיבורים גדלים, מבלים חלק מזמנם בבתי הכלא, עוסקים בגביית כספים מעסקיהם הבלתי כשרים, כמו היו אלה, חנויות מכולת והם ספקים מורשים. הם אוהבים ושונאים, אוהבים ומקנאים עד מוות, ולמרות מקצועיותם, הם טועים, כמו כולם.

מן הצד השני, כמו תמיד, נמצאת המשטרה. כאן, בראש מחלקת החקירות, עומדת החוקרת הבכירה רב-פקד דורית שקד, המצטיירת באור מחמיא בהחלט "...עסקה ללא לאות בביעור הפשע בעיר. בד בבד לא החמיצה שום השתלמות, למדה פסיכולוגיה בשעות הערב וקנתה לה שם כחוקרת מעולה. מספר הפושעים שהכניסה לכלא גדל ללא הרף, התיקים שלה הכילו ראיות שלא ניתן היה להפריכן, ושופט מחוזי אף שיבח אותה באחד מפסקי הדין שלו. מעולם לא גילתה מורך רוח, התעלמה ממכתבי איום ומשיחות אזהרה טלפוניות  וקיימה יחסים מצויינים עם חבריה לעבודה." (ע' 30).
רב-פקד דורית שקד חכמה, מהירת מחשבה, קוראת נכון את שפת הגוף של הקליינטים שלה, ואי-אפשר לשחד אותה. וכשהמאפייה במקום חוגגת, נראה שהיא התשובה הנכונה לפתרון הבעייה.
אבל, כמובן שהדברים לא כל כך פשוטים. ה"מאפייה" הממוקמת בנתניה, על-פי הספר, חזקה, זהירה מאד ומתוחכמת, ובעייה נוספת היא, שלדורית יש גם פן אחר. היא אמא מאמצת נהדרת ומלאת אהבה לילדה שהביאה מרומניה. הפן האחר הזה של חיי מפקדת התחנה מהווה את ה"עקב אכילס" שלה, את נקודת התורפה. האם תצליח לשמור את הילדה מחוץ לתמונה?

בניגוד לספרי מתח אחרים, שמשך זמן העלילה שלהם הוא קצר יחסית. כאן יש פריסת זמן רחבה של יותר מעשרים שנה, יותר משנות דור. פריסת זמן זו מאפשרת לפושעים לצאת מהכלא. מאפשרת להם חיי משפחה, ילדים שגדלים, קשרים שנפרמים וקשרים חדשים שמתחילים. התנהלות של חיים שלמים מתרחשת לפנינו ומאפשרת לנו צפייה בפעילות המשתנה, בהתקדמות העלילה ובסיום המפתיע.
בספרייה העירונית בדימונה מצוי ספר זה גם בפורמט של נייר, וגם בגירסה קולית של הקראה. מוכרחה לספר לכם שהיו לי נסיעות רבות וארוכות לאחרונה, ושמיעת סיפורים בדרך, הקלה עלי מאד את הנהיגה, שמרה על עירנותי, והפכה את הנסיעה לחוויה.
ספר זה, בפורמט של הקראה, וספרים אחרים למבוגרים, לנוער ולגם לקטנים נמצאים עתה בספרייה וניתנים להשאלה ללא תשלום. מוזמנים!

יום חמישי, 2 בינואר 2014

קרלוס רואיס סאפון – ד"ר רותי קלמן


השבוע נכנס נער צעיר למשרדי בספרייה וביקש המלצה לספר בשבילו, "ורצוי ספר אימה", הוא הדגיש. נזכרתי מיד בקרלוס רואיס סאפון, שבדיוק סיימתי לקרוא את "אורות ספטמבר" שלו, ספר נוער מלא צללים, מסתורין וצעצועי ענק עצמאיים, שהפחידו אותי בהחלט. נראה לי שהנער לא יתאכזב!!!
קרלוס רואיס סאפון הוא סופר ספרדי ידוע ומוכר ברחבי העולם. ספרי הנוער הנוספים שלו הם: "נסיך הערפל", שאף זכה בפרס אדבה לספרות נוער, "ארמון חצות", ו"מרינה".
ב-2001 התפרסם סאפון בגדול כשהוציא לאור את ספרו: "צילה של הרוח". ספר חזק זה יצא לאור ב-2001 ותורגם לעברית ב-2006.

הספר ממוקם בברצלונה שלאחר מלחמת הספרדים בספרד, 1945, שבה גר ילד בן 9 בשם דניאל סמפרה. אביו, שהוא בעל חנות ספרים,  חושף בפניו, בסודיות רבה, בית עלמין לספרים נשכחים. מי שנכנס לשם, יכול להוציא ספר אחד בלבד, שהוא צריך להגן עליו כל חייו.
התיאור של בית הקברות הזה לספרים מלא רושם ומסתורי. רגליו של דניאל מפלסות לו דרך בין ערימות הספרים הזנוחים, ידיו נמשכות לספר הנקרא "צילה של הרוח" מאת סופר לא ידוע בשם: חוליאן קאראך. הוא קורא אותו וכעבור שנים, כשהוא בן 18 הוא מתחיל להישאב לעברו של הספר, לסופר שלו, ולמסתוריות האפלה המבצבצת מבין דפיו. במהלך הספר אנו מתוודעים לאהבתו לביאטריס, אחותו של חברו הטוב, טומאס, ולדמויות מעניינות אחרות בספר כגון: קלרה ברסלו החכמה, שהיא עיוורת. דניאל מגיע אל ביתה כדי לקרוא לה ספרים, וביניהם מתרקמת מערכת יחסים מיוחדת במינה, וגם נוריה המשתפת איתו פעולה, דמויות שטניות ואפלות, לצד תומכות ואוהבות, ודניאל סמפרה עצמו המוליך את עצמו ואותנו אל בין הצללים.

ספרו של סאפון מיטלטל בין אימה לאהבה, בין תשוקה לספרים, לכוחות אפלים והרסניים. הכתיבה מעניינת וזורמת, והספר הפך לרב מכר בין לאומי שנמכר ביותר מ-15 מליון עותקים ברחבי העולם. הוא זכה לפרס פלנטה, שהוא היוקרתי ביותר בשפה הספרדית. כיום ניתן לקבל סיור מודרך בברצלונה, בעקבות הספר.
הספר השני למבוגרים שכתב קרלוס רואיס סאפון הוא "משחקו של המלאך". זהו מה שנקרא פריקוויל. כלומר ספר המשך ל"צילה של הרוח" למרות שמבחינת הזמן הוא קודם לו ביותר משלושים שנה. הפעם גיבור הספר, דיויד מרטין, הוא סופר צעיר, הכותב ספרי מתח. הוא מקבל הצעה מסתורית לכתוב ספר מיוחד במינו. שוב בברצלונה הסוערת של שנות העשרים. סאפון מחזיר אותנו לבית הקברות לספרים נשכחים. "משחקו של המלאך" הוא מסע של הרפתקאות, תככים, סודות אהבה וקסם מכושף של ספרים, תשוקה וידידות. הספר מתחיל במלים הבאות: סופר לעולם אינו שוכח את הפעם הראשונה שבה הוא מקבל כמה פרוטות או כמה שבחים תמורת סיפור פרי עטו... סופר נידון לזכור את הרגע הזה מפני שמאותו יום והלאה הוא אבוד, ולנשמתו יש מחיר." והמשפט הזה, מלווה בעצם את הספר כולו, את המעטפות המסתוריות של אנדראס קורלי עם חותמת המלאך ואת חייו של הסופר הצעיר, ספוגי אהבת ספרים וקללותיהם.
בתור ילד בילה גיבור הספר ב"חנות הספרים סמפרה ובניו" ברחוב סנטה אנה. היא החנות של אביו של דניאל סמפרה מהספר הקודם. וכך הוא מתאר מה הייתה בשבילו החנות הזו: "אותו מקום, שהדיף ריח של נייר ישן ואבק, היה עיר המקלט וקרנות המזבח שלי. הבעלים הרשה לי לשבת בכיסא בפינה ולקרוא כל ספר שרציתי. סמפרה כמעט מעולם לא הניח לי לשלם תמורת הספרים שקראתי, אבל כשהוא לא היה שם לב נהגתי להשאיר על הדלפק כמה מטבעות, ככל שידי השיגה, לפני שיצאתי."
הספר הבא, הקשור אף הוא לעולם הצללים והספרים הנעים סביב הספר "צילה של הרוח",נקרא "אסיר השמים". כאן אנו מוצאים את דניאל סמפרה, הילד מ"צילה של הרוח", והוא כבר אבא לילדים, אנו לומדים מה קרה לדיויד מרטין מ"משחקו של המלאך", ולומדים מה אירע בתקופת פרנקו ומלחמת האזרחים של ספרד. היסטוריה, מתח וכתיבה סוחפת.
מי שאוהב ספרי מתח ואימה מוזמן למרתון ספרי קרלוס רואיס סאפון הנמצאים בספרייה שלנו.
קריאה נעימה.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!