כתבה: ד"ר רותי קלמן
הסופרת לוסינדה ריילי הלכה לעולמה ביוני 2021 לאחר מחלה קשה. למרות מחלתה, הספיקה ריילי לסיים את כל הסדרה הנפלאה שלה הנקראת "שבע האחיות". הספר האחרון שתורגם בינתיים לעברית על-ידי דפנה לוי הוא 'אחות הירח', שהוא – החמישי בסידרה זו.
במרכז הבמה של ספר זה עומדת טיגי ד'אפלייה, האחות החמישית שאומצה על ידי פא סולט והובאה לבית האחוזה שלו, אטלנטיס. טיגי, אוהבת חיות, והיא מתלבטת כיצד לממש את אהבתה זו כמקצוע. היא מגיעה לראיון עבודה אצל ד"ר צ'רלי קינארד, שמחפש מי שייעץ לו איך לשמר חיות בר באחוזת קינארד, שהיתה שייכת למשפחתו מאות בשנים. באחוזת קינארד היא תהייה בהתחלה אחראית רק על מספר חתולי בר, אך הופעתו של אייל לבן ונדיר ביותר בתחומי האחוזה, תהפוך גורלית בחייה ובחיי הסובבים אותה.
הגעתה לאחוזת קינארד, תאפשר לה, בין השאר, לפגוש את צ'ילי, הצועני הזקן, שברח מספרד, שבעים שנה קודם לכן, בזמן מלחמת האזרחים, לאחר מות אשתו האהובה. מהרגע שהיא מתוודעת אליו, היא מבינה שהם קרובי משפחה "הרוח העיפה אותך אליי לכאן. אחרי כל השנים האלה, את באת כמו שנאמר." "מה נאמר?" שאלתי בקימוט מצח. "שאת תבואי ואני אנחה אותך הביתה. כן, את נולדת במערה בסקרומונטה, הוצ'יוויצ'י קטנה ואני כבר ידעתי את זה," הוא הנהן בלהט. "שבע המערות של סקרומונטה. סקרומונטה..." "הרגשתי מוזר ונרעדתי כשנזכרתי פתאום בחזיונות שהיו לי, החזיונות שבהם הונפתי אל תקרה של מערה".
לטיגי יש אינטואיציה חזקה, והיא מבינה שבמחיצתו היא רואה דברים מהעבר, ותחושות כלפי העתיד. פא סולט, אביה המאמץ נהג לומר לה: "החיים מתנהלים על פי אינטואיציה, עם טיפה של היגיון. אם תלמדי להשתמש בשניהם באיזון הנכון, כל החלטה שתקבלי תהיה בדרך כלל נכונה."
כשהיא סיפרה לאביה המאמץ, בהיותה ילדה, על חלום שבו פֵיה בשם לוסיה רוקדת איתה ביער, אמר לה פא סולט, ששֵׁם סבתה היה לוסיה ושמוצאה של טיגי בגרנדה שבספרד, מול ארמון אלהמברה. במקביל לרמזים שהשאיר אביה המאמץ, לגילויים שהיא שומעת – מצ'ילי הזקן, ולאחר מכן מקרובי משפחתה בספרד, אנחלינה ופפה – מקבלת טיגי תמונה שלמה על שורשיה, שעליהם לא ידעה דבר ועל המסורת הצוענית.
"אנחלינה הצביעה על הירח התלוי בשמיים מעלינו: הולדת האביב, עת לטהר את העבר ולהתחיל מחדש. "זה ממש מוזר, כי אני לעולם לא ישנה כשיש ירח מלא. ואם אני בכל זאת נרדמת, אני חולמת חלומות ממש מוזרים," אמרתי." ואנחלינה משיבה: "ככה זה אצל כולנו הנשים, בייחוד אלה עם הכישרון. בתרבות הצוענית, השמש היא האל של הגברים, והירח – האלה של הנשים."
וכך אנו נחשפים דרך סיפורי משפחתה, גם לחייה הסוערים של לוסיה, סבתה של טיגי, כשהייתה רקדנית פלמנקו ידועה, בספרד ומחוצה לה, בימי מלחמת העולם השנייה, ולאחריה. ריקוד שבו התבלטה כבר מגיל עשר, כשכולם באו לראות את לוסיה, ילדת הפלא הצוענייה המפליאה לרקוע ברגליה לצלילי המוסיקה, ואשר שאיפותיה, לכבוש את העולם בריקוד, לא ידעו שובע.
פרקים שלמים מספר זה כבר נכתבו על ידי לוסינדה ריילי ממיטת חולייה בבית החולים, אך לא רק שהיא מבריקה בכתיבה ומרתקת, ואי אפשר להרגיש את ייסוריה, היא אף השלימה מאז גם את הספר השישי "אחות השמש" שהוא סיפורה של אלקטרה, אחותן, המפורסמת בעולם הדוגמנות, וגם את הספר השביעי "האחות האבודה", על האחות הנעלמת, שמעולם לא הגיעה לאטלנטיס. שני ספרים אלה, טרם הושלם תרגומם, ואני, כמו ודאי רבים אחרים, מחכה כבר לקרוא אותם.
לאחר מותה, בישרה המשפחה של ריילי, שמתוכנן בכל זאת לצאת ספר שמיני: 'אטלס: מי הוא פא סולט". ספר זה יפתור את התעלומה הגדולה ביותר, על האב המאמץ. ספר זה ייכתב במהלך השנים הבאות על ידי בנה של לוסינדה ריילי, הארי וויטקר Harry Whittaker, שאף הוא סופר, ולו היא העבירה את כל המידע הנחוץ כדי להשלים את הפאזל של שבע האחיות. בהצלחה להארי.