הפעם זהו ספר מיוחד. הוא נקרא "בנות ריאד" והוא נכתב על-ידי סופרת סעודית בשם רג'אא אל-סאנע, שגדלה בריאד ומתגוררת כיום בשיקגו. היא בוגרת הפקולטה לרפואת שיניים
מה מיוחד בספר? מדובר בקול אמיץ שמתאר לפנינו הוויה מלאת הפכים של סעודיה המסורתית, המגבילה את עצמאותן של נשיה, ומשאירה בידי הגברים שבמשפחה לקבוע מי יהיו בני זוגן, ואת תפקידן במשפחה, ומצד שני, זוהי סעודיה העשירה לא רק בכסף, אלא אף בתרבות, השכלה ועכשוויות, ושבחדרי חדרים, מתנהגים בה כמו בכל מקום מודרני אחר.
בנות ריאד הצעירות, המוזכרות בספר, שייכות למעמד הקטיפה האליטיסטי, והן מדברות בדיוק כמו הנערות הצעירות שלנו, שאף הן מנסות להבין מה הגברים רוצים, וכיצד לנהוג בהם. הן מצ'וטטות באינטרנט, לומדות ומצטיינות באוניברסיטאות, ואוהבות ללכת עם מותגים. כל אחת מארבע הבנות המוזכרות, חווה קשרים של אהבה ו/או נישואין, שלא תמיד הולכים יחד, ובחדרי חדרים, בפגישות שלהן, הן מנסות לעזור זו לזו, להבין, לפענח את סוד האושר וכיצד לזכות בבעל אהוב ואוהב.
מה שמיוחד בספר הוא גם הדרך, בו נקטה הסופרת, להעביר את המסר שלה. זה אינו רומן רגיל. זה גם לא רומן במכתבים, כפי שאנו מכירים מספרים כמו: "קופסה שחורה" של עמוס עוז, "יסורי ורתר הצעיר" של יוהן וולפגנג פון גתה, או "התמסרות" של חבצלת חבשוש. הרומן כולו בנוי בסגנון מודרני. הקול של היום הוא קולו של האינטרנט, ולפנינו סדרה של כ-50 הודעות אלקטרוניות, שהיא מכנה אותן "סודות נחשפים" בדואר האלקטרוני בתפוצה גדולה מאד, ששולחת הדוברת פעם בשבוע, לאחר תפילות יום השישי. וכך היא אומרת בהודעת המייל הראשונה שלה, כשהיא מזמינה את האנשים לקרוא: "לכל מי שהתברך באומץ הפנימי הנדרש כדי לקרוא את האמת העירומה הפרושה ברשת האינטרנט ובנחישות הדרושה כדי לקבל את האמת הזאת, וגם כמובן בסבלנות הנחוצה כדי להישאר איתי לאורך ההרפתקה המטורפת הזאת."
בקול אמיץ פותחת הדוברת לפנינו את הדלת לסיפורן של ארבע חברות, אשר מוזכרות בשמות בדויים, לכאורה, כדי לא לחשוף את זהותן האמיתית. באמצעות סיפורן, היא חושפת את דמותה השמרנית של סעודיה, אך לא הולכת כנגד הדת. כל הודעת יום שישי שלה נפתחת בציטוט מדבריהם של אנשים חכמים בעולם הערבי ומחוצה לו, ציטוטים מתוך שירים, ופעמים רבות, אלה ציטוטים מהקוראן.
תפוצת המייל שלה הולכת וגדלה, והיא הופכת לשיחת היום בכל יום שישי. הקוראים, גברים ונשים כאחד, משיבים לה, תוקפים, מעודדים, מתרגשים למשמע הסיפורים. מזדהים לעיתים עם הגברים, לעיתים עם הנשים, ונוצרת דינמיקה, כמו בפורום אינטרנטי, שבו כל אחד יכול להביע את דעתו. קולה של סעודיה המודרנית מציץ, נושם ומבקש לחיות, גם מבעד לעבאיה ולחגאז', מבלי לוותר עליהם. מומלץ בהחלט.