ימי שלישי עם מורי: איש זקן איש צעיר ומשמעות החיים מאת מיץ' אלבום. מאנגלית: דרורה בלישה

כתבה:  ד"ר רותי קלמן

יותר מ-180 שבועות כיכב ספר זה ברשימות רבי המכר בארצות הברית. שבו מעביר הפרופסור הזקן לסוציולוגיה, מורי, את ניסיון חייו לתלמידו, מיץ' אלבום, על ערש דווי.

גופו של מורי הולך ונעלם. מחלת ניוון השרירים גובה ממנו קורבנות חדשים מדי שבוע, ומספר הפעולות שהוא מסוגל לבצע בעצמו, הולך ומצטמצם. הצעיר, שכבר הספיק לחוות הצלחה בעבודה, נישואין, וצבירת רכוש, מוצא עצמו נחשף למה שבאמת חשוב בחיים.

הם נפגשים תמיד בימי שלישי, בביתו של מורי. מיץ' מגיע עם רשמקול, והם מדברים. בעיקר מורי, שעונה על שאלות הצעיר מבלי להתבייש במאומה. חשוף כפי שלא היה מעולם.
מורי מבין שזמנו קצוב וקצר, ומצבו רק יילך ויחמיר. הוא מחליט להקדיש את יתרת זמנו לקבל אורחים רבים שעולים אליו לרגל. להקשיב להם, לשמחותיהם, לצערם. לייעץ. לשוחח בפתיחות על המוות. הוא מחליט שזה בזבוז שהמתים אינם יכולים לשמוע את ההספדים של יקיריהם. אז הוא עורך לעצמו "לוויה לאיש החי". כל אחד מדבר וחולק לו כבוד. אחדים בכו. אחרים צחקו. הוא בכה וצחק איתם "וכל אותם דברים מהלב שלעולם איננו זוכים לומר לאלה שאנו אוהבים – מורי אמר אותם באותו יום. ה"לוויה לאיש החי" שלו היתה הצלחה מסחררת. אבל מורי עדיין לא מת. למעשה, החלק המיוחד ביותר של חייו עמד להתגלות... הוא יצר מעטפת של פעילויות אנושיות – שיחה, פעולת גומלין, חיבה – והיא מילאה אותו כמו צלחת מרק המלאה על גדותיה".

מורי מדגיש בפני מיץ', שהדבר החשוב ביותר בחיים הוא ללמוד כיצד לתת אהבה, וכיצד לאפשר לה להיכנס. כסף לא פותר כלום בחיים, הוא אומר למיץ'. הצעיר מביט סביבו על ביתו של מורי וקולט. שום דבר חדש לא נכנס לשם. שום דבר לא שופץ. אבל הכל בבית נראה עכשיו שונה מאד. הבית מלא באהבה, משפחה, חברים, כנות ודמעות. הבית הפך לבית עשיר, למרות שחשבון הבנק של מורי הידלדל במהירות, בשל התרופות היקרות שנצרך להן.
"אם אתה מנסה להתרברב לפני אנשים בפסגה תשכח מזה" אומר מורי לתלמידו-חברו "הם ממילא יביטו עליך מלמעלה. ואם אתה מנסה להתרברב לפני אנשים בתחתית תשכח מזה. הם רק יקנאו בך. המעמד לא יוביל אותך לשום מקום. רק לב פתוח יאפשר לך לצוף במידה שווה בין כולם." והנוסחה של מורי ללב הפתוח היא להציע לאחרים את מה שיש לך לתת. לא כסף. משהו שבורכת בו. להעניק מיכולותיך בהתנדבות ומכל הלב. בבתי אבות, בבתי חולים, לקהילה. "הקדש את עצמך ליצירת משהו שיעניק לך מטרה ומשמעות" זה מה שיעניק לך באמת סיפוק, וזה מה שיהפוך אותך לעשיר.

'מחפשים את אלסקה' מאת ג'ון גרין מאנגלית: רנה ורבין

כתבה: ד"ר רותי קלמן

זהו ספרו הראשון של ג'ון גרין, מחבר רב־המכר "אשמת הכוכבים". גם בספר 'מחפשים את אלסקה' מדובר בצעירים. נוער פנימיות. כל אחד מהחבורה המדוברת, מגיע לפנימייה עם מיטען משלו. יחד הם מנסים להתמודד, מבלי לדבר הרבה על מה שהשאירו מאחוריהם. המספר מיילס האלטר, הוא אחד מהם. בבית הספר הרגיל, הוא לא הצליח להשתלב חברתית, ולא היו לו חברים ונושאי שיחה משותפים עם התלמידים.

מיילס מאד אוהב ביוגרפיות, ובעיקר לומד בעל־פה, את המילים האחרונות, שאומרים אנשים רגע לפני מותם. גם את ההחלטה ללכת לפנימיית 'קאלבר קריק', הוא מקבל בהשראת הביוגרפיה של פרנסואה רבלה המשורר שאמר: _"אני יוצא לחפש אחר האפשרי". זאת, בניגוד לרצון הוריו, שלמרות התנגדותם, הם מכבדים את החלטתו ותומכים בה רק בשל אהבתם אליו.

בלא שיצטרך להתאמץ, מתחברים אליו כבר מהרגע הראשון חבורה של טיפוסים מהפנימייה. השונות והייחוד של כל אחד מהם מתחברים יפה לשונות שלו. שותפו לחדר, צ'יפ, נראה כהיפוכו של מיילס: הוא מבולגן, ואחד השיגעונות שלו הוא לימוד בעל פה של כל הארצות לפי סדר האלף־בית. הוא בעל תכונות כאריזמטיות של מפקד, והוא גם נקרא כך על־ידי היתר. ברור לו שכשהוא אומר משהו, כולם צריכים לציית. "ואל תקרא לי צ'יפ. קרא לי המפקד." החנקתי צחוק. "המפקד?" "כן. המפקד. ונקרא לך... אמממ... פֹאדג' (באנגלית: נמוך ושמן, גוץ. הערת המתרגמת) "." "מה?" "פאדג', המפקד אמר. "כי אתה שחיף. זה נקרא אירוניה, פֹאדג'. שמעת על זה? עכשיו בוא נלך להשיג סיגריות ונתחיל את השנה הזאת ברגל ימין."

בני החבורה הנוספים הם: טאקומי, בחור יפני רזה, ואלסקה, בחורה קטנה, מלאה "במקומות הנכונים" כמו שאומרים הבנים, ועם כאריזמה עוצמתית. אלסקה נולדה עם השמות "הרמוני ומרי". ביום ההולדת השביעי שלה היא מקבלת מתנה מהוריה: אפשרות לבחור לעצמה שם חדש. באותו היום היא מחפשת על הגלובוס של אביה שם מגניב של ארץ, והיא בוחרת ב"אלסקה". היא בחרה בה, כי נראתה לה גדולה, כמו שהיא רצתה להיות, ורחוקה מאלבמה, מקום מגוריה. לאלסקה יש חבר, אבל החבורה כולה מאוהבת בה והולכת אחריה.

כבר בלילה הראשון חווה מיילס חוויה מאתגרת. צעירים השייכים לחבורה אחרת בפנימייה חוטפים אותו ממיטתו, עוטפים אותו בנייר דבק ומשליכים לים. התעלול מסוכן, וגובל בסכנת טביעה. מאחוריו מסתתרת נקמה על הלשנה של מישהו מחבורתו של המפקד.
.
מיילס מצליח להשתחרר ולחזור לחדרו. כשהמפקד שומע על כך, הוא מבין שהמלחמה בין החבורות עולה מדרגה. על־פי הקודים החברתיים של הפנימייה, הם מתחילים למתוח ולעולל תעלולים, כשהם מנסים להעלים אותם מעינו הפקוחה של 'הנשר', מנהל הפנימייה.

זהו ספר יפה על התבגרות, חברוּת, משמעות החיים והתמודדות עם מוות.