"נערה עם קעקוע של דרקון" של הסופר השבדי, סטיג לרסון , הוא ספר ראשון מתוך שלושה המהווים את הטרילוגיה הנקראת "מילניום", כשמו של העיתון העומד במרכז הסידרה. זוהי סדרת מתח מעולה ומרתקת לגמרי, שבה מככבים ליסבת סלאנדר, בחורה בת 24, הנראית צעירה בהרבה מכפי גילה, האקרית מחשבים מן השורה הראשונה ובעלת זיכרון צילומי מדהים, שגדלה בבית הרוס (בלשן המעטה), ומיכאל בלומקוויסט, עיתונאי חוקר, גרוש ואב לנערה בת 16.
בתחילת הספר, מוצא עצמו מיכאל בלומקוויסט מואשם בהוצאת דיבה על ידי איש עסקים עשיר בשם הנס-אריק ונרסטרום. לאחר שהורשע בדין ולפני שהוא מתחיל לרצות את עונשו (שלושה חודשי מאסר) – הוא מקבל הצעת עבודה מתעשיין עשיר בשם הנריק ונגר. ההצעה היא – לגלות מה עלה בגורלה של אחייניתו האהובה של הנריק, הריאט ונגר, שעקבותיה נעלמו 37 שנים קודם לכן. בתמורה מבטיח הנריק למיכאל שכר נאה בהחלט, ופרטים מרשיעים לגבי אותו ונרסטרום, שבעטיו אמור מיכאל בלומקוויסט לשבת בכלא. קבלת עבודת התחקיר מחייבת את מיכאל לקחת פסק זמן מהעיתון שהוא אחד משותפיו ושם הוא ממלא חלק חשוב במערכת, ולבלות את זמנו באי שבו נמצאת כל משפחת ונגר. מהם הוא אמור לדלות את פרטי המקרה, במסווה של ביוגרפיה שהוא כותב על משפחה זו. ההנחה של הנריק הייתה, שמכיוון שביום שבו נעלמה הריאט, התמוטט גשר בין האי למקום הסמוך, והיא לא יכלה לצאת מהמקום, הרי שמישהו מבני המשפחה קשור להיעלמה.
קשת רחבה של אנשים מהווה את בני משפחת ונגר. כמו בכל משפחה. אלא שכאן, השבט הגדול הזה, מספק כמה אנשים יוצאי דופן באטימותם האנושית, שלא לומר באכזריותם. מיכאל מוצא עצמו בסכנה, אבל מצליח להיחלץ בעזרתה של ליסבת, שעוזרת לו גם להשיג נתונים סודיים מהמחשב. הרבה סודות מצויים בעברה הקשה של ליסבת, הנערה המסוגרת, שאינה מתקשרת עם החברה בצורה נורמלית. הרמזים לכיוון של הסיפור מגיעים מנתונים סטטיסטיים "יבשים" הפותחים כל חלק בספר. חלק I, הנקרא "תמריץ" – 18% מהנשים בשבדיה היו בתקופה כלשהי בחייהן קורבן לאיומים מצד גבר. חלק II הנקרא "ניתוח תוצאות" – 45% מהנשים בשבדיה נחשפו לאלימות מצד גבר. חלק III, הנקרא "מיזוגים" – 13% מהנשים בשבדיה נחשפו לאלימות מינית חמורה מחוץ לנישואים או לזוגיות. חלק IV, הנקרא "השתלטות עויינת" – 92% הנשים בשבדיה שנחשפו לאלימות מינית לא דיווחו למשטרה על התקרית האלימה.
השם "השתלטות עויינת" נראית לכאורה שייכת לנתון המזעזע המוזכר, אבל, זהו רמז לתוכן, שהוא ב"הפוך על הפוך" מביא את עוצמתה של ליסבת הנערה הצנומה, ואת כוחה, סוג של העצמה לנשים.
הספר השני בסידרה "מילניום" הוא "הנערה ששיחקה באש". גם ספר זה מרתק ביותר. הפרולוג מתאר תמונה קשה של התעללות והניצחון, בינתיים תיאורתי, של הנערה על שובה. הנתונים בתחילת כל חלק נוגעים למתמטיקה, יבשה לכאורה.
אשה שכתבה ספר על "סחר בנשים" ובעלה שאמור היה לעשות כתבה גדולה על-פני גיליון שלם של העיתון "מילניום" בנושא זה, כולל חשיפה של כמה עשרות פושעים, נרצחים חודש לפני צאת הגיליון. מיד לאחר רציחתם, נרצח גם עורך הדין ביורמן, שהיה אפוטרופסה של ליסבת סלאנדר. טביעות האצבעות של ליסבת בשתי זירות הרצח, הופכות אותה מיד לחשודה המרכזית. ליסבת נעלמת וכל העיתונים מבצעים רצח אופי המבוסס על רכילויות ושמועות חסרות שחר. לקורא, שליווה את ליסבת לאורך כל הדרך, ברור שלא יכול להיות שהיא הרגה את בני הזוג, והוא עוקב בנשימה אצורה אחר החקירה, תוך שהוא מקווה שהיא תצא זכאית.
החקירה מתפתחת בשלושה כיוונים. המשטרה האובייקטיבית, ובראשה, המפקח בובלנסקי, המנסה לבחון את העובדות היבשות, ללא משוא פנים. חקירה אחרת נעשית על-ידי דראגן ארמנסקי, מעסיקה לשעבר של ליסבת, בחברת האבטחה "מילטון סקיוריטי", שמחבב מאד את ליסבת ומקווה שיש הסבר הגיוני להיעלמותה מחד, ולקשר שלה לרציחות מאידך, וכיוון נוסף של חקירה מתבצע על-ידי מערכת העיתון "מילניום" ובעיקר על-ידי מיכאל בלומקוויסט, שבטוח בחפותה של ליסבת, מהיכרותו אותה, והוא צועד בחכמה רבה בעקבות הרמזים שהיא שתלה, במודע ושלא במודע. בספר זה אנו מתוודעים לאהבתה של ליסבת סלאנדר למתמטיקה, ובין לבין פעולותיה, לא יכולתי שלא לחשוב, שאלמלא נפגעה כה קשות בילדותה, יכולה היתה ליסבת להתפתח לכיוון המחקר, להיות מוערכת ומקובלת בחברה, ולהיות כאחד האדם.
הספר השלישי - מילניום III "הנערה ששיחקה בקן צרעות" הוא המשך ישיר לספר השני, ואי אפשר לקרוא אותו לפניו. ליסבת, עורכת דינה, וקומץ קטן של אנשים שמאמינים בה נלחמים בקונספירציה של קבוצה קטנה של קושרי קשר, שאינם בוחלים בשום אמצעים כדי להציל את עורם.
הנתונים הסטטיסטיים בתחילת כל חלק, נוגעים לנשים לוחמות בהיסטוריה. גם בספר הזה אנו מוצאים אותן: ליסבת, אריקה ומוניקה הן כאלה. נשים עוצמתיות, עצמאיות, אנושיות מאד ועם זאת, יודעות לעמוד על שלהן ולוחמות עד הסוף על האמת שלהן.
הסידרה מעלה גם מסרים חברתיים: אחריות אדם על מעשיו, סלידה מאלימות נגד נשים, בעיות התקשורת, בעיות ריגול ועוד.
כמה חבל, שהסופר, סטיג לרסון, שכתב את שלושת הספרים המצויינים האלה, נפטר לפני שהם יצאו לאור, ולא זכה לראות בהצלחתם המדהימה ברחבי העולם. הספרים זכו גם לעיבודים קולנועיים
.
קריאה נעימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה