קסמו של הספר "סוד הגן הנעלם" מתחיל בשמו. המסתורין היה הדבר הראשון שמשך את עיניי וסקרנותי, וגרם לי לשוב ולקרוא את הספר שקראתי לפני שנים רבות. הדבר השני היה הכריכה המושכת שאויירה על-ידי בתיה קולטון, ומזמינה אותנו אל תוך הדלת הנסתרת של הגן. התוכן לא איכזב. הכתיבה הטובה של פרנסס הודג'סון ברנט, שעמדה במבחן הזמן (104 שנים) גם בעזרת תרגומה המצויין של הסופרת הגר ינאי, איפשרה לזרום עם הטקסט, ולא לרצות להניחו מהידיים.
הילדה מרי לנוקס, בת למשפחה ממוצא אנגלי, מתחילה את חייה ברגל שמאל, כילדה לא רצויה, הנולדת לזוג עשיר החי בהודו, בבית מלא משרתים. האב עסוק בעבודתו ואינו מתעניין בילדה. האם היפיפייה רוצה רק לבלות, לא לראות או לשמוע את הילדה, וכך מוצאת עצמה מרי רק בחברת משרתים שחייבים למלא את כל רצונותיה וגחמותיה, ובלבד שלא תבכה ותפריע להורים. לכן היא גדלה בשנותיה הראשונות כילדה מפונקת, שלא יודעת אפילו להתלבש בעצמה, אנוכית ורעה אל המשרתים, ללא אהבה, וללא יד טובה שמכוונת. היא ממורמרת וכעסנית, ואיש לא מעוניין בחברתה.
מה שטורף את הקלפים הוא מחלת הכולרה שתקפה כל בית בהודו באותה התקופה. ההורים נפטרים, המשרתים בורחים מהבית, והיא מוצאת עצמה לבדה, לא מבינה לאן נעלמו כולם. חיילים שעוברים בסביבה, מופתעים מאד למצוא אותה חיה ושלמה בבית, וכשהם מחפשים קרובי משפחה לילדה, הם מוצאים את הדוד שלה באנגליה, מר קרייבן, אותו לא פגשה מעולם, והיא נשלחת לאחוזתו.
גם כאן, נראה שהאהבה וחום של בית, לא ממהרים לעטוף אותה. 100 חדרים נעולים באחוזת מיסלתוויט של דודה. ששקוע בטרגדיה האישית שלו של אבדן אשתו. מרי מוצאת עצמה בחדר נזירי, ללא משחקים, ללא ספרים, אך עם משרתת עליזה ומלאת חיים. זהו המפתח הראשון להתאוששותה. החיוניות של מרתה, הנערה הפשוטה, שבאה מבית מלא אחים, ועוד יותר מלא באהבה, היא מצליחה לחדור לעולמה של הילדה ולסקרן אותה.
מרי מתחילה לשוטט בגנים הרבים שמסביב לאחוזה, אך כשהיא מגלה שהיה פעם גן מיוחד, שהיה גנה המטופח והיפה של גברת קרייבן שנפטרה, וכשהיא שומעת שהדוד במר ליבו הטמין את המפתח לגן, היא מחליטה למצוא אותו. האוויר הצח והטבע המדהים, שבו היא מרבה לטייל, מאוששים את גופה ונפשה של הילדה הבודדה. היא מתחברת בקלות לאחיה של מרתה, דיקון, ילד טבע שמדבר אל החיות והצמחים, ועוזרת לבן-דודה, קולין, לחזור לחיים ולתקווה. בתוך כל זה היא מגלה את המפתח לגן הנעלם, וביחד עם דיקון וקולין היא מחזירה את החיים לגן, לעצמה, ולאחרים.
כשהמתרגמת הגר ינאי מבקשת להבין מדוע הספר קוסם לאנשים עד היום, היא חושבת שהסיבה היא ההתחלקות בסוד "סוד הגן הנעלם הוא אוצרה המיוחד של מרי. אבל רק כשהיא מסכימה לחלוק את הסוד הזה היא רוכשת לעצמה חברים. בזכות הגן היא יוצרת קשר עם דיקון הפשוט והמקסים, ילד הטבע, ולאחר מכן רוקמת חברות מיוחדת במינה עם קולין בן האצולה המפונק. השותפות בסוד מחזקת את החברות בין שלושתם והופכת את השלישיה הזו לחבורה מגובשת. והרי גם חברים הם סוד גדול, והדרך לרכוש את ידידותם וליהנות ממנה לאורך זמן היא מסתורית לא פחות מהגן הנעלם – והדבר אמור בילדים ממש כמו במבוגרים. הספר הזה עוסק בסודות, בחברות, בתשוקה לחיים ובידיעה שכל אדם – אפילו ילד צעיר – אחראי על גורלו."
ואני חושבת, שהסוד טמון בנפש האדם, וביכולת שלו לקחת את גורלו בידיו. לבד לגמרי, בלא שום הנחייה והדרכה, ובלא שום השכלה מוקדמת, מבינה הילדה בת ה-10, המתחילה רק עכשיו לחיות באמת, שהיא לא תקבל שום דבר מהסביבה, אם היא לא תפעל לשם כך. ולכן וההיפתחות שלה אל עולם הטבע שסביבה, הצמחים, החיות והאנשים, מאפשרת לה ללמוד מה נכון לעשות בחיים, משחררת את התכונות הטובות שבה, ומאפשרת לה גם לעזור לזולת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה