כתבה: ד"ר רותי קלמן
אנו מקבלים את הסיפור דרך עיניו של צ'זרה, אחד מהחבורה. זהו ד"ר צ'זרה קוריסקו-פיקוליני. עורך ראשי לשעבר בהוצאה לאור מכובדת, חבר רוטרי בהווה, ונשוי לפרנקה ספירולצי, שאותה הוא מכנה, במקרה הטוב "אשתי האומללה". במקרה הרע הוא מתאר שוב ושוב את שפם הנזירה המזדקר שלה מעל שפתה העליונה, ואף לא מחסיר כל הזדמנות לתאר את נחירותיה המנסרות, המדירות שינה מעיניו.
צ'זרה סובל מטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (sm-pp = Primary progressive multiple sclerosis), שמתקדמת בהדרגה, וללא התקפים. בעקבותיה, ממליץ לו רופאו האישי להשתמש בקנביס רפואי. השימוש בקנביס, אינו חוקי באיטליה, ולכן בנו של צ'זרה משיג לו אותו בצורה לא חוקית. כל עוד הוא באיטליה, הוא יכול לעשן בביתו, אבל כאן, בריביירה הצרפתית, בניס, הוא נכנס לצרות כשהוא מעשן בשירותי מסעדה, וגרוע מזה, כשהוא מגיע לכתובת מפוקפקת ולאנשים מפוקפקים שמוכרים לו סחורה חדשה.
לטיול הזה מצטרף אליו חברו אטיליו פרסגטי, האלמן הטרי, שנורא מתלהב מהחומר שהם קונים, וכשהם הולכים לאיבוד בחזרה, ומתיישבים באיזה גן, כדי שצ'זרה יוכל להשתמש בקנביס ולהקל על כאביו, חוטף ממנו פרסגטי חתיכה מהחומר ואוכל אותו. מכאן השניים הולכים לאיבוד חושים מוחלט כשפרסגטי חוגג ומשתטה במגרש משחקים, וצ'זרה צונח לכמה תרדמות, שבסופן הוא מוצא עצמו מוקף בצוות רפואי.
לוצ'אנו בוטפאווה, חבר נוסף בחבורה, שהיה פעם נער זהב, אבל חמום מוח, קורא תיגר על כל דבר ועל כל אחד, לא נרגע גם בניס, ומשאיר את אדריאנה אשתו חסרת אונים.
העלילה אינה לב ליבו של הסיפור. כפי שהם לא ממהרים לאף מקום, כך גם העלילה. מתקדמת באיטיות, ומתרכזת לא רק במה שהם עושים (ככל העולה על רוחם, כמי שכבר אין להם מה להפסיד בחיים), אלא גם בנושאי שיחתם (המוות, המתות חסד, סודות שמתגלים, וגם הומוסקסואליות וטרנסג'נדריות) וגם מצביעה על ערכים, שנעלמים עם השנים.
וכמו שזקנים נוטים לשכוח, ולהיות מרוכזים בעצמם בלבד, כך גם העלילה, שאינה מסתיימת בפיתרון כל הבעיות שצצות בדרך. היעלמות של אחד מהם, למשל, משאירה חלק מהם אדישים, ומרוכזים בעצמם. רומן למחשבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה