יום שבת, 18 באפריל 2015

ארמון הזכוכית מאת אמיטאב גהוש


טור שבועי של ד"ר רותי קלמן
מנהלת הספרייה העירונית ע"ש מאיירהוף
דימונה

"עיניו של ראג'קומאר נפלו על נערה – אחת ממשרתות המלכה. צנומה היתה וארוכת איברים ולעורה גון אבקת הטהנקה הדקה שעטתה על פניה. היו לה עיניים כהות ענקיות ופניה היו ארוכות וסימטריות באופן מושלם. ללא ספק היתה היצור היפה ביותר שראה מעודו, חִנה היה מעבר לכל דמיון" (ע' 41).

כך מתחיל המפגש הראשון בין שניים מבין הדמויות המרכזיות בספר "ארמון הזכוכית" של אמיטאב גהוש. מה שמייחד את הנער, הוא החיזור העיקש אחריה. הוא מושיט לה קופסת שנהב כמנחה, שואל לשמה, וכשהחיילים נכנסים לארמון הוא מנופף לעברה "יותר אות מאשר נפנוף פרידה. 'אני אשוב לראותך' " (ע' 42). כששיירת המלך האחרון של בורמה, תיבו, יוצאת למחרת מארמון הזכוכית שלה לגלות בהודו, שוב ממהר ראג'קומאר להגיש לה מינחה "ראג'קומאר רץ קדימה וטיפס על דקל...פילס את דרכו לאט מבעד להמון עד שהגיע קרוב לדולי... הוא זינק לעבר דולי והניח את חבילת עלה הבננה בידה. "קחי," סינן. "זה אוכל." (ע' 51).

במהלך השנים הבאות, זכר ראג'קומאר את דולי, שהפכה למושא חלומותיו. הוא פוגש בה במפתיע, כשהוא כבר איש עשיר ומכובד, בביתו של הנציב הבריטי בהודו "בהעיפה מבט מעבר לכתפה גילתה אומה את דולי, שישבה חבויה למחצה... 'דולי!' אומה החוותה תנועת היכרות לעברו של ראג'קומר. ' זה מר ראהה, אני לא חושבת שנפגשתם..." (ע' 138), וגורלם נקשר זה בזו.

בספר "ארמון הזכוכית" אנו מתחקים אחר חייהם וגורלותיהם של משפחה מתרחבת. חווים את חייהם ומותם, אהבותיהם ואורח חייהם בחברה ובעולם משתנים. זוהי סאגה רבת-שנים, המתחילה ב-1885 בבורמה עם הפלישה הבריטית למנדליי, עיר המלך, ולארמון הזכוכית של המלך. העלילה מתרחבת גם להודו, סיאם, סינגפור וטיבט ומגיעה עד שנת 1966.

בשנים אלו אנו עוברים לא רק את השלטון הבריטי, וכיצד הוא מתנהג עם נתיניו, אלא גם כיצד הוא נוהג כלפי המלך והמלכה, הבורמזים הגולים, ובני משפחתם, מה קורה לאנשים שעוברים ממדינה למדינה, כיצד מתקבלים נישואי תערובת בין בורמזים להודים, מה קורה לכל אלה בזמן מלחמת העולם הראשונה אחרי רצח יורש העצר בסרייבו, ומה קורה לאלה בזמן מלחמת העולם השנייה.

מהלכים פוליטיים הידועים לנו, מקבלים משמעות אחרת, כשמדובר באדם מהרחוב, באנשים שאנו מלווים אותם במהלך חייהם, לומדים את מנהגי המקום שלהם, את אופיים, ופתאום, ברגע אחד, כל עולמם מתהפך. בני משפחה נעלמים, נהרגים, והם נאלצים להמשיך הלאה, משתנים, לומדים לחיות מחדש.

הסופר, אמיטאב גהוש נולד בכלכותה שבהודו, בילה את ילדותו בבנגלדש, בסרילנקה ובצפון הודו. הוא לימד באוניברסיטאות בהודו ובאמריקה, ופירסם עד כה שמונה ספרים. כיום הוא חי בניו יורק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה