'מבוסס על סיפור אמיתי' מאת דלפין דה ויגאן מצרפתית: רמה איילון

כתבה: ד"ר רותי קלמן

לאחר ספרה המוצלח והראשון "אל מול הלילה", שהיה אוטוביוגרפי וחושפני, שבה ופותחת

הסופרת דלפין דה ויגאן, בסיפור אוטוביוגרפי מרתק, נוסף, שמתחיל בהצלחה של הספר הראשון. 

הקהל מחבק אותה, ותורים ארוכים של אנשים שמבקשים את חתימתה, משתרכים בירידי הספרים. דלפין לא ממש עומדת בציפיות של הקהל ושלה. בתור ילדה חסרת ביטחון, ואישה חסרת ביטחון, היא מנסה להתרכז באחד על אחד, כשהיא חותמת לאנשים, ומנסה להתעלם מהמסה האנושית הגדולה שגורמת לה לאבד את ביטחונה. מאמציה גובים ממנה מחיר, והיא מסיימת את אחד הערבים הללו, באפיסת כוחות מוחלטת.

כשהיא נמצאת במצב הזה. ללא הגנות, חשופה ופגיעה, בדיוק בתקופה שילדיה הבוגרים כבר עוזבים את הבית, ובן זוגה פרנסואה, נעדר רוב הזמן, היא פוגשת באישה נאה, אינטליגנטית מאד, סופרת צללים, שתחליק אל הרִיק שנוצר בחייה, בערמומיות רבה. 

ל' תהפוך להיות חברה קרובה, ודמות שתשפיע על דלפין, הרבה מעבר למה שהיא אפילו מבינה ותופסת. רק בדיעבד, כשהיא כבר מספרת את סיפור יחסיהן, היא אומרת: "היום, כשאני מנסה לשחזר את השיחה הזאת, אני נוטה לחשוב של' הכשירה את הקרקע, אמדה את סיכויי הכיבוש שלה. אבל בעצם אינני בטוחה שהדברים היו ברורים כל כך. ל' ניחנה בסקרנות אמיתית, בעניין עמוק ומתחדש שלא הייתה לי שם סיבה לפקפק בו. נדירים האנשים ששואלים שאלות אמיתיות... ביום ההוא ל' לא דיברה איתי על הספר שלי או על תוכניות כתיבה עתידיות. ל' התקדמה לאט, היא לא מיהרה לשום מקום."

ואכן ל' חודרת לכל חלקה מחייה של דלפין, בשקט. לכאורה, בתמימות רבה, הופכת להיות לה עוגן ומשען. עוזרת לה, לכאורה, להתחיל לכתוב, כשהיא מטפלת בכל ענייניה האחרים של דלפין, ודנה עימה בנושא הכתיבה הבא. אך לאמיתו של דבר, היא משתקת את דלפין, שהופכת לא רק לבובה על חוטים, אלא למי שאינה מסוגלת להתקרב כלל לשולחן הכתיבה. 

קיומה של ל' בחייה של דלפין, מתרחש אך ורק בסיטואציות שבהן לא נמצא אף אחד אחר. היא נעלמת כשפרנסואה, בן זוגה של דלפין, נמצא, וכשתאומיה הגדולים של דלפין שוהים עימה. את כל היתר, חבריה ומכריה של דלפין, מרחיקה ל' במייל אחיד, שלכאורה נכתב על ידי דלפין עצמה.  במייל היא כותבת, בשם דלפין, וללא ידיעתה, שדלפין לא מסוגלת לכתוב בימים אלו, ולכן היא מבקשת שלא ייצרו איתה קשר.

כך מסלקת ל' את כולם מחייה של דלפין, ומשתלטת עליהם לגמרי. "עד היום אני מתקשה להסביר כיצד התפתח הקשר בינינו במהירות כזאת, ואיך הצליחה ל' לתפוס מקום כה מרכזי בחיי תוך חודשים אחדים. ל' הטילה עליי כישוף אמיתי. ל' הפתיעה אותי, הצחיקה אותי, סקרנה אותי, הפחידה אותי. לל' הייתה דרך משלה לצחוק, לדבר, להלך. ל' לא ניסתה לשאת חן בעיניי, ונדמה שלא שיחקה שום משחק... הכל נראה כה פשוט... ל' אחזה בי אחיזה ענוגה, אינטימית ומטרידה, שסיבתה והיקפה נעלמו ממני."

מצבה של דלפין הולך ומחמיר, והמתח הולך וגואה. האם תצליח להשתחרר מלפיתתה של ל', ותחזור להיות סופרת עם קול עצמאי משלה? אנחנו יודעים שכן, שהרי היא זו שכותבת את הספר בדיעבד. נראה, שהכתיבה על היחסים המסוכנים האלה, ממרחק של זמן וקשר, מסמנת את דרכה של דלפין להבראה. גם של נפשה, וגם של ישותה כסופרת. בכך היא מצליחה בגדול. הספר מרתק.

'מבוסס על סיפור אמיתי' זכה להצלחה גדולה בצרפת. הוא קטף את פרס רנודו ופרס הגונקור ליסיי, עובד לסרט בבימויו של רומן פולנסקי ותורגם לשפות רבות. 'Le point' כותב: "ספר שהוא בה בעת מותחן פסיכולוגי והתבוננות מעוררת השתאות על האובססיה העכשווית של הספרות והקולנוע לסיפורים המבוססים על 'סיפור אמיתי' ".