כתבה: ד"ר רותי קלמן
זהו הספר השישי בסידרת מילניום. מי שקרא את הקודמים, לא יכול לפספס גם את הספר הזה. קראתי אותו בימי הסגר הקורוני בגירסה הדיגיטלית שלו, והוא העביר לי מצויין את הזמן.
במרכז העלילה עומדות ליסבט סלאנדר ואחותה קמילה (קירה); העיתונאי של העיתון מילניום, מיכאל בלומקוויסט; וקבצן אלמוני שנפטר בקרן רחוב.
"קבצן לא מוכר צץ והופיע ברובע באותו קיץ. איש לא ידע את שמו ולאיש גם לא היה איכפת... אין ספק שהיה לא יציב – לפעמים זינק ותפס אנשים בזרועם ומלמל דברים לא ברורים... לרוב הוא ישב על קרטון בכיכר מריטוריה, ממש ליד המזרקה ופסל האל תור, ועורר מידה מסוימת של כבוד... אך כל סממני המעמד הופשטו ממנו מזמן. בכף ידו חסרו כמה אצבעות, והכתם השחור על לחיו לא תרם למראהו... ברחוב ההכנות למרוץ הלילה השנתי היו בעיצומן, והשכונה עטתה אווירה חגיגית. הקבצן מת כשהוא מוקף שמחה שנישאה באוויר, ולאיש לא היה אכפת שהוא חי חיים רצופי קשיים ועשה מעשי גבורה שלא ייאמנו, ועוד פחות מכך, שכל חייו אהב רק אישה אחת, ושגם היא מתה בבדידות איומה."
בין חפציו המועטים של הקבצן האלמוני נמצא גם מספר הטלפון של העיתונאי מיכאל בלומקוויסט. הסקרנות שניצתה אצל הפתולוגית שבדקה את הקבצן לאחר מותו, הובילה אותה להרים טלפון למיכאל. מיכאל אינו זוכר את הקבצן בתחילה, ורק לאחר מכן הוא קולט שראה אותו ברחוב. לא נמצאו על הקבצן כל פרטים מזהים, וגם, למרבה ההפתעה, אין הוא מופיע במירשם האוכלוסין, ואף לא במחלקת ההגירה, שכן הדבר היחיד שברור מלכתחילה הוא, שאין הוא שבדי במוצאו.
מכאן מתחילה התחקות מורכבת אחר פרטים ביוגרפיים של הנפטר המסקרן, כשמיכאל נעזר כהרגלו ביכולותיה המופלאות של ליסבט ההאקרית המכונה ברשת "צרעה", שנעזרת אף היא בהאקר נוסף המכונה "מגפה". המימצאים מובילים את מיכאל לגילוי סיפורה מלא הסודות של משלחת מטפסי הרים לאוורסט, ולשחיתויות פוליטיות.
במקביל לקו חקירה זה, עסוקה ליסבט במשחק חתול ועכבר עם אחותה קמילה. אביהן, אלכסנדר סלאצ'נקו, היה איש חזק מאד ועמד בראש אימפריית פשע. השלטונות השבדיים חשבו שהוא מרגל עבורם, ומוסר להם חומר בלעדי על המודיעין הצבאי הרוסי, ולכן נתנו לו להתעלל במשפחתו "ההגינות האנושית הוקרבה למען המטרה העליונה". אבל הסתבר, שהנאמנות של סלאצ'נקו, הייתה נתונה תמיד לרוסיה, והוא מסר ל-GRU, יותר ממה שסיפר למשטרה החשאית השוודית. בתוך המשפחה האומללה הזו, שבה האֵם סבלה מהתעללות, לקחה קמילה את צד האב, שידע איך לטפח בה את ההערצה אליו, מצד אחד, ואת השינאה לאחותה התאומה, ליסבט ולאימן, מצד שני. ליסבט היתה חייבת לנקום את נקמת האֵם, והשינאה שביניהן עוברת כל גבול.
רגשות של שנאה, אהבה ונאמנות הם היסודות שעליהם בנויה העלילה כולה, כשהגבולות שביניהם מיטשטשים, מתערבבים, מתחלפים, וסוחפים אותם ואותנו יחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה