כתבה: ד"ר רותי קלמן
"שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ" (בראשית ז, ט). כמה פשוט וטבעי זה נשמע כשמדובר בצו אלוהי. אבל כולנו יודעים, אפילו מגיל צעיר, שלמצוא את אותה נפש תאומה ומשלימה, נדרשת דרך חתחתים, שאין בה שום עַרְבוּת, שהיא אכן תִּמָּצֵא. לפעמים מי שנראה בתחילה כמי שהכי מתאים לנו, כשאנו מאוהבים, מתגלה אחר-כך, כמיקח טעות " הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּיו, בִּלְתִּי אִם נוֹעֲדוּ?" (עמוס ג, ג), והשאלה הזו עוד תישאל.
הספר העבה והמרתק הזה מלא בזוגות הפוסעים שְׁנַיִם שְׁנַיִם: ראסל גרין ואחותו מארג' גדלים במשפחה אוהבת מאד. זוג הורים מאד משמעותיים ומאד תומכים, שלכל אחד מהם דרך אחרת להביע אהבה. למרות שהָאֵם משפיעה על ראסל מאד בדרכו לְרַצּוֹת כל אחד, היא תעמוד לצדו בכל שלב בחייו. האב שמעסיק עצמו רוב הזמן בתחזוקת הבית, ובמשחקי כדורגל, שתקן מטבעו. אך כשצריך עצה או עזרה, או תמיכה – הוא ייתן את נשמתו, בדרכו שלו.
מי שגדלה לצדו של ראסל היא אחותו הגדולה מארג', המשמשת לו כמודל השראה ותעצומות נפש, כמו גם עומדת מולו כמראה, לראות מה טוב ומה לא. הוא הראשון שמארג' תגלה לו שהיא מעדיפה בנות. לימים תגלה מארג' את תאומת הנפש שלה, את ליז, שמחליקה אל לב המשפחה בקלות ובחיבוק גדול, הקשר ביניהן מדהים ומעורר השראה.
עלילת הרומן פוגשת את ראסל כשהוא כבר נשוי לויויאן. אבל מהרגע הראשון, אנחנו מבינים, הרבה לפני שהוא עצמו מבין, שהם לא מתאימים. ויויאן הפכפכה ביותר, בזבזנית כפייתית, נתונה למצבי רוח, לא מוכנה לשמוע מילת ביקורת, ומאד מניפולטיבית. ראסל הוא ההיפך הגמור. הוא גדל עם דיבור ישיר ולא מתחכם. עם אמירות אמיתיות ועם כנות תמימה, שלא מבינה דרך אחרת. עם חישוב כלכלי נכון ועם אהבה גדולה, שמעוורת אותו מלפסול את ויויאן, או להעיר לה, וכל מה שהוא רוצה זה לְרַצּוֹת אותה. לכן, כל עוד הם רק זוג, והאהבה מכסה על הכל, הם מצליחים להסתדר. אך כשבתם לונדון, נולדת. מתחילים חריצי הַשּׁוֹנוּת, להתרחב ולהפוך למכשלה. לאט לאט מנכסת ויויאן את לונדון לעצמה, ודואגת כל הזמן לשלוט במרחב של בתה.
המהפך יגיע, כשראסל, שקץ במדיניות הלא נכונה ומושחתת של מקום העבודה הגדול שבו הוא עובד, ובו הוא משמש רק כְּפִיּוֹן קטן, מחליט לעזוב את העבודה, ולהפוך לפרסומאי עצמאי. אבל כשאין תמיכה מהבית, אין את הגב של ויויאן להאמין בדרכו, אלא להיפך, הוא אינו מצליח, הלקוחות לא מגיעים, והמצב הכלכלי מתדרדר.
במקום לתמוך, לעודד ולהציע פתרונות מעשיים, מעמיקה ויויאן את הפער ביניהם ואת הזלזול כלפיו. היא פונה לאחד מהאנשים הכי עשירים ומושחתים, שראסל מכיר, ומתחילה לעבוד אצלו, כשבתוך זמן קצר היא הופכת ליד ימינו של הבוס, שהוא רודף נשים ידוע. בד בבד עם ההתבססות, היא שבה ומשפילה את ראסל, שלא מבין, באהבתו ותמימותו, את דרכה, ואינו מסוגל לראות את כל הסימנים והרמזים, שכל אחד אחר יכול לראות. ויויאן מתחילה להיעדר מספר ימים בכל שבוע בתירוץ של עומס עבודה, וכל הטיפול בלונדון, בתו, נופל עתה עליו.
בתחילה הוא מתקשה לעמוד בקצב המשימות, והחוגים, והטיפול בקטנה. אך עד מהרה הוא לומד להסתדר איתה, וכבר אי אפשר להפריד בין ראסל ולונדון. כשאשתו מגיעה, היא מבינה שהוא מתחיל לתפוס את מקומה כְּאֵם וּכְאָב יחידני. ומבלי להתכתש אל מול הילדה, היא נוטלת אותה לעצמה בכל הזדמנות של זמן חופשי, כשהיא מוציאה את ראסל מתוך המשוואה המשפחתית. יש אם ובתה, אל מול אב ובתו. זו כבר לא משפחה. בשלב זה ראסל וויויאן כבר נמצאים במדרון יחסיהם ונישואיהם, עד שיובהר לו סופית, שהיא כבר לא איתו.
מוטיב הזוגיות של שְׁנַיִם שְׁנַיִם עובר לאורך העלילה כחוט שני: הספר האהוב ביותר על לונדון הוא הספר " שְׁנַיִם שְׁנַיִם" המתאר את סיפור תיבת נח; כשלונדון נכנסת לראשונה לכיתת גן החובה תחת עיניהם הנרגשות של בני המשפחה, היא נכנסת עם כל בני הכיתה בזוגות, כאל מקום שיהווה את תיבת הנח שלהם. שם לונדון תכיר את בודהי, מי שיהפוך לחבר הכי טוב שלה; בגן החיות יתרוצצו לונדון ובודהי יחד, ואילו ראסל ואמילי, חברתו לשעבר, ואמו של בודהי, פוסעים בעקבותיהם; כשארבעתם מגיעים לטיול באקווריום, מתנגן ברקע שיר בשם " שְׁנַיִם שְׁנַיִם" וראסל, בספונטניות רבה, מתחיל לרקוד עם לונדון "באופן מוזר מילות השיר נגעו לליבי שעה שרקדתי עם בתי. היא התנועעה וקיפצה והחזיקה בידי כשהיא חושפת הבזקי תמונות של האישה הצעירה שתהיה בעתיד ושל הילדה התמימה שעדיין הייתה..." "זה היה הדבר הכי נוגע ללב שראיתי בחיי" מגיבה אמילי לריקוד הלב של השניים. יש לשער, על פי התנהגותה בשלב זה של יחסיהם, שאילו הייתה ויויאן נחשפת למחזה הזה, היא הייתה מגיבה בהצגת קינאה ובזעף.
דברים שהתקלקלו, יילכו ויסתדרו, כשכל אחד ימצא את בן הזוג המתאים לו, ואת ההבנה המלאה של המהות הזוגית הזו, יבין ראסל, לאחר שיעבור את השנה הקשה בחייו.
ובהבנה זו הוא ילמד לצעוד בדרך בטוחה ומוצלחת יותר. כתוב מצויין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה