כתבה: ד"ר רותי קלמן
יתומים ספרותיים דוגמת: אוליבר טוויסט, בילבי והארי פוטר משמשים סופרי ילדים כשהם רוצים להביע העצמה של ילדים, שלומדים להסתדר לבד ולהתמודד עם קשיים, שהם בדרך כלל נחלת הורים. (ראו למשל התייחסות לז'אנר זה בסקירתה של יפעת מנוס ב-1.7.17 ב-ynet ספרים של ידיעות אחרונות).
אבל כשאנו פוגשים ז'אנר זה בספרות המבוגרים, אנו נתקלים בתופעה קשה יותר של ניצול יתומים בבתי יתומים לצרכים ממשלתיים ולניסויים. מדינה כלשהי מנצלת את העובדה שאין ליתום משפחה, ולכאורה אין הוא חשוב לאיש, והופכת אותו לנשק אנושי מאומן ומיומן, או עושה בו ניסויים, דוגמת תוכנית התאומים במשפחות אומנה הפוכות בשבדיה (ליסבת סלאנדר ואחותה קרלה בסידרת "מילניום", למשל).
מה שגיבורי הספרים האלה מוכיחים – שלמרות שאין להם את התמיכה המשפחתית, ולמרות שעשו בהם ניסויים, ולמרות שלא החשיבו אותם כבני אדם שיכולים להיות חלק מהחברה – יש בהם את הכוח לצאת מהמצב, ולברוא את עצמם יש מאין, והעיקר – להישאר אנושיים בחברה שמעולם לא העניקה להם יחס כזה.
בספר "אל תוך האש" של גרג הורביץ, אנו מתוודעים ליתום X. "כשהיה בן שתים עשרה הוא נשלף מבית אומנה במזרח בולטימור וחונך במסגרת מבצע חשאי לגמרי... חינוכו כלל אימונים גופניים, רגשיים, תרבותיים ופסיכולוגיים בלתי פוסקים, ליטוש אינסופי שהפך אותו לכלי נשק חד כתער. המפעיל שלו, ג'ק ג'ונס, גידל אותו להיות לא רק מתנקש מעולה במיוחד, אלא גם אדם – שני יסודות מנוגדים שבתנאי לחץ עלולים היו להתפוצץ. ואז ג'ק לימד אותו לאחות את החלקים הללו. למצוא את האיזון בהליכה על החבל שבין הין והיאנג. לא להתפוצץ. זה היה אתגר שנמשך כל החיים."
כשאוואן יוצא לעצמאות, הוא מאמץ לעצמו את כינויו האחר 'האיש משומקום', והוא מקדיש את עצמו לעזרה לאנשים במצבי מצוקה, שכבר אין להם למי לפנות. מסכן את חייו, נלחם, ועוזר להם לצאת מהצרה, מבלי שיצטרכו לשלם לו. התפקיד הזה, שייעד לעצמו, בא לתקן את מה שעשה כשהשתמשו בו כנשק. במטרה להפוך מנשק לאדם.
מקס, אדם נורמטיבי מהשורה, שמרגיש שאיכזב את כל משפחתו, מקבל מבן דודו המצליחן והעשיר, בקשה יוצאת דופן, שלאחריה, קורים שני דברים: הבן דוד נרצח, ומקס מתחיל להיות מאויים. הוא פונה אל אוואן כמפלט אחרון ויחידי, מתוך תקווה, לא רק לצאת מהאיום, שמולו הוא עומד, אלא גם להגשים את בקשתו האחרונה של בן דודו, ולהחזיר לעצמו את הכבוד, שאבד לו.
אוואן מגיע להחלטה בינו לבין עצמו, שזה יהיה מבצעו האחרון, ולאחריו, יפרוש, ואולי יצליח לחיות כמו שאנשים רגילים חיים. אבל הבעייה שרודפת את מקס, הולכת ומסתעפת. לאחר חיסול בעייה אחת, מתווספות בעיות נוספות – כמו ההידרה עם הראשים שמתווספים על כל ראש שניכרת. כל פעם מתגלה, שמעל המתנקש שחוסל, יש מישהו בעל דרגה גבוהה יותר שמאיים עליהם. אוואן מסתכן שוב ושוב, מפעיל ין ויאנג גם יחד.
מלבד משימותיו, אין לו כישורים חברתיים, ודירתו, הממוקמת בבנין דירות רגיל, מאתגרת אותו לא פחות. דיירי הבית המבוגרים, מנסים לשוחח איתו, ליצור קשר ולשלב אותו בישיבות ועד הבית. אוואן מנסה לשתף פעולה כדי לא לחשוף בפניהם את זהותו המורכבת. אך אין ספק שכישורי דייר מן השורה, אינם נמנים על כישוריו הרבים.
המקום, שבו מצטייר אוואן, בכל זאת, כבן אדם רגיל, עם אינטראקציה בינאישית, הוא בזמן ביקוריו אצל היתומה האחרונה שג'ק אימן. לפני מותו, ביקש ג'ק מאוואן לשמור עליה. עול שהפך לאחריות.
"ג'ואי מוראלס היתה ההאקרית הטובה ביותר שאוואן פגש מימיו... היא אמנם לא הודתה בזה, אבל היא רצתה לגור קרוב אליו, ואף שגם הוא מעולם לא הודה בכך, הרצון היה הדדי." ג'ואי מעבירה את ימיה מול מערך שלם של מסכים שבתוכם היא נוברת, עד שהיא מגלה את מה שהיא רוצה. אוואן נעזר בה, ויחסיהם, הכי קרוב לאבא ובת, שמעולם לא חוו על בשרם, מאופיינים באיפוק מצד אחד, ו"ירידות" אחד על השנייה, כדי לכסות, בעצם, על החיבה שהם רוחשים זה לזו.
'אל תוך האש' רומן מרתק שחותר להשיג את הרוח וההומניות אל מעל לאש והרוע. שווה קריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה