'גבירה אבודה' מאת וילה קאתר תרגמה מאנגלית והוסיפה אחרית דבר: רעות בן יעקב

כתבה: ד"ר רותי קלמן

מריאן פורסטר מהעיירה סוויט ווטר, היא הדמות שעומדת במרכזו של הרומן הקצר הזה, מתוך זווית הראייה ומחשבותיו של עלם צעיר, בן המקום, בשם ניל הרברט. במבט מהצד, מכבד ניל את הגב' פוסטר ובעלה, קפטן דניאל פורסטר, על ההתנהלות המרשימה שלהם עם אורחיהם הרבים המכובדים, שרובם עבדו בקו הרכבת ברינגטון. הוא מתרשם מההליכות הנעימות שהפגין הזוג, זה כלפי זו, ובעיקר מוקסם מהגב' פוסטר, שהיתה גבירה בעיניו בכל הליכותיה, וגם העריך את יחסה לבעלה "יכולתה להבין ללבו של בונה המסילות, מסירותה לו, העידו עליה יותר מכול. זוהי איכות, כך הרגיש; תכונה שלעולם לא תישחק או תתרפט; פלדת דמשק."

ניל מעריץ את מה שמריאן פורסטר מקרינה על סביבתה: "כשהייתה גברת פורסטר בסביבה, שעמום לא היה בגדר האפשר, סבר ניל. קסמי השיחה איתה נבעו לאו דווקא מהדברים שאמרה, אף שפעמים רבות הייתה שנונה, אלא ממהירות התגובה של מבטיה, מהחיוניות הנטועה בקולה. היה אפשר לדבר איתה על הנושאים הרגילים ביותר ולצאת בתחושת התעלות... לא היה סיפוק רב יותר מאשר להצחיק אותה. כשהצחקת אותה הרגשת שמצאת חן בעיניה."

מה שמשפיע על תפיסתו את החברה ואותם, הוא גם חומר הקריאה שהוא נחשף אליו בביתו של דודו השופט. מלבד ספרי המשפטים, רכש הדוד סידרה של ספרות יפה קלאסית, כמו ספריו של לורד ביירון, או 'הגיבורות' של אובידיוס. הרומנטיקה והאהבה כבשו את ליבו והיוו נדבך חשוב בדרך חשיבתו ובבניית עתידו: "הערבים המשולהבים הללו לאור המנורה אפשרו לו נקודת מבט מקיפה יותר, השפיעו על תפיסותיו בנוגע לאנשים הסובבים אותו ועיצבו את דעתו באשר לסוג היחסים שהוא מייחל לרקום עמם. בעקבות הקריאה ייחל משום מה להיות אדריכל." מה שעניין אותו בהם, לא היו המחשבות הפילוסופיות של הגיבורים, אלא מה הרגישו, ואיך חיו, וברוח זו הוא מביט ומתייחס לזוג פורסטר.

ביחד עם דודו, השופט פומרוי, מהווים השניים חלק אינטגרלי מבאי ביתם הנאה של הזוג פורסטר, שנחשבו למעמד הגבוה ביותר בעיירתם. הימצאותם תדיר בבית הנעים והמשרה חמימות של הזוג, מאפשרים לניל, לא רק להיות בקירבת מקור הערצתו, אלא גם לדאבון ליבו, להיחשף לחלום ושברו. המציאות תטפח על פניו עם חלוף הזמן, כשיתוודע לכך שמריאן אינה גבירה מושלמת כפי שחשב. אבל למרות הסדקים שמתחילים להיווצר בתחושותיו כלפיה, הוא ממשיך לפקוד את המקום, ולעמוד לרשותה, ככל שיידרש. 

ואז משתנה המצב. בנק לחשבונות חיסכון בדנוור, שבו השקיע דניאל פורסטר הון רב, פושט את הרגל. השופט פומרוי, דודו של ניל, שהיה עורך דינו של פורסטר, נוסע איתו לברר עניינים. פורסטר נוהג כג'נטלמן אמיתי, מחלץ את פועליו מהבור הכלכלי, אך הוא עצמו נותר רק עם שווי ביתו, והכנסה שוטפת קטנה ממשק החי. 

הירידה במעמדו הכלכלי, מביאה את דניאל פורסטר לקריסה בריאותית שמחייבת את מריאן ליטול מעתה את החלק הארי מעבודות הבית, שעד כה היו מופקדות בידי עובדי ביתה, וכן לטפל בבעלה שהופך סיעודי. היא נאלצת להיעזר בנשים רכלניות מהעיירה, עד שניל, שתמיד ניסה לעזור לה, אך היה שקוע באותה תקופה בלימודיו, מחליט בצעד אבירי ומלא התחשבות, לוותר על שנת לימודים, כדי לסלק את כל אותן הנשים מבית משפחת פורסטר ולעזור בעצמו.

ההידרדרות לא נגמרת בשלב זה וכשהבית נופל מדחי לדחי אנו מגלים גם את אלה שעוד מנצלים את המצב לרעה, תופסים כל חלקה טובה, ומשתלטים על המקום ויושביו. עבור ניל, זוהי גבירה אבודה, שכן מריאן ממאנת להקשיב לעצותיו, ממדרת את דודו מטיפול משפטי, כפי שעשה עד כה, ומקיפה עצמה בחורשי רעתה ובנצלנים.

שקיעתה של הגבירה האבודה, מריאן פורסטר, היא סמל, לפי רעות בן יעקב, מתרגמת הספר, לסיום תקופת ההתיישבות באיזורי הספר של ארצות הברית, שהתרחש ב-1890. ומביאה את דבריו של ההיסטוריון יהושע אריאלי בספרו 'היסטוריה ופוליטיקה'.

"מה שהוביל למשברים בדמוקרטיה האמריקאית, כשניסו להשית את חוקיו של המציאות החדשה של סוף המאה התשע-עשרה, מציאות של עיור ותיעוש... אחדות האידיאלים התפוררה מתוך מגעה עם עולם תעשייתי קפיטליסטי" 

דוגמא בספר לכך היא נקודת מבטו של דניאל פורסטר, שאהב את מרחבי הפרא הלא מעובדים שמול ביתו, אבל נאלץ לקבל את השתלטותו של אייבי פיטרס, גס הרוח והנכלולן, על אדמתו ורכושו, תוך שהוא מתעש את הנוף היפה והטבעי, שהיה מול הבית ומכניע בכך לא רק את הנוף, אלא גם את רוחם ונפשם של בני הבית.