כתבה: ד"ר רותי קלמן
"בסוף רמת גן יש מקום מיוחד / שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד... / שוקולד קטן ושוקולד גדול / שוקולד יקר ושוקולד בזול / שוקולד אגוזים ושוקולד סתם / לעשירים ולכולם והריח בחינם / וכל האזרחים עוצרים ומריחים...". השיר הזה של "הכבש השישה-עשר" שנכתב על-ידי יונתן גפן והולחן בידי יוני רכטר, מתייחס כמובן לבית-חרושת "עלית" שעמד בכניסה לרמת-גן והדיף ריחות מפתים של שוקולד. בית החרושת כבר לא קיים היום, אבל מי שזכה להריח אותו הריח באותו המקום, נצרב לו ודאי הזיכרון המתוק ההוא.
כשהחלטתי לכתוב בטור שלי על שוקולד, נפניתי לבדוק כמה ספרים יש בנושא השוקולד. נדהמתי מהעובדה, שכבר בבדיקה של ספרייתי בלבד, מצאתי המון ספרים, לגדולים ולקטנים שהכותר שלהם קשור לשוקולד, אם כי בכמה מהם מופיע השוקולד כמטאפורה או דימוי (למשל: "חיילי שוקולד" של אבישי כ"ץ (אוטוביוגרפיה של תת-אלוף במיל.) או "החיים כשוקולד" (ספר שירים של דורי טרופין), או כנושא המרכזי למתכונים, כגון: "שמח במטבח : שוקולד" / פיונה פצ'ט.
נראה כי המשיכה לריחו של השוקולד וטעמו המופלא, הציתה את דמיונם של הסופרים בכיוון של יצרים אפלים כאלה ואחרים והניבה ספרי מתח רבים למבוגרים: "שוקולדים לרצח" / קייט ויט, "פרשת השוקולדים המורעלים" / אנטוני ברקלי ; "מלחמת השוקולד" / רוברט נורמיור ; "כמו מים לשוקולדה" / לאורה אסקואיבל , שכתבה וגם ביימה את הסרט, הנע בין פנטזיה למציאות ומתרחש ברובו בין סיריה של טיטה, נערה מבית ספרדי שמרני המגלה וירטואוזיות רבה ביותר בבישוליה ; "ליקר שוקולד" / שרה קיסנר (ספר מתח מעולה על משפחה אברכית מרובת ילדים הנקלעת למזימה אפלה הקשורה בשוקולד) וגם הספר "שוקולד" של ג'ואן האריס שבעקבותיו יצא גם סרט יפיפה. הספר מתאר קורותיה של אשה צעירה (אותה מגלמת בסרט השחקנית ז'ולייט בינוש המדהימה), המגיעה עם בתה הקטנה לעיירה בצרפת ופותחת חנות שוקולד שמשנה את חייהם של בני העיירה (תפקיד חשוב ויפה ממלא בסרט ג'וני דפ, המתאהב בה).
מובן מאליו שיש גם הרבה ספרים לקטנים שמתייחסים למעדן המתוק הזה. לדוגמא: "ילד של שוקולד" / חגית כהן ; "ילדה חסה וילד שוקולד" / מיכל ורד ; "תעלומת השוקולד" / יהודה (אודי) ויור ; "בגלל פודינג שוקולד" / מירה מאיר ; "בית משוקולד" – שירים שאוהבים ילדים / שיבולת ברזני ; "ג'ינגי או שוד השוקולד הגדול" / גלילה רון-פדר עמית ; "ארץ הממתקים והשוקולד" / שרה זלוף ; "עפיפונים ועוגיות שוקולד" / רות ריכטר, ועוד. בספר "המסע לכפר השוקולד" של דוד בן-קיקי, מצליחה הילדה ניצה להתגבר על תאוות השוקולד ובכך היא מצליחה להציל כפר שלם. הוויתור שלה הופך לברכה גם לה וגם לאנשי הכפר.
ספר מקסים במיוחד הוא הספר:"צ'רלי בממלכת השוקולד" או במהדורה אחרת "צ'רלי והשוקולדה" של רואלד דאל. הרבה ערכים יכולים הילדים, ללמוד דרכו. החל בחייהם של בני המשפחה של צ'רלי, כיצד הם מצליחים בעוני מרוד להישאר אופטימיים, לוותר באהבה לילד, להתחלק ביניהם מבלי להתלונן ולהצליח לחנך את הילד למידות טובות. צ'רלי הקטן מאד אוהב שוקולד, אבל המצב הכספי מאפשר למשפחה לקנות לו רק חפיסת שוקולד קטנה אחת בשנה, ביום הולדתו. אז הם רוצים שייהנה לבדו מהממתק, אותו הוא אוכל להנאתו במשך חודש שלם. מפעל השוקולד המפורסם והאיכותי, שלידו הוא עובר מדי יום בדרכו לבית-הספר, מגרה את חושיו ומפעיל את דמיונו. אבל איש מאנשי המקום לא יכול להיכנס למפעל שהוא סגור ביום ובלילה ולא ידוע מי בכלל עובד בו. יום אחד מפזר בעל המפעל חמישה כרטיסי זהב בתוך החפיסות הנשלחות למכירה, ומודיע שמי שיזכה בכרטיס – יוזמן ליום סיור במפעל ובמשאית ממתקים לכל חייו.
כמובן שהיוזמה של בעל המפעל מקפיצה בין-יום את רף המכירות של השוקולד בכל הארץ. חפיסת יום ההולדת של צ'רלי מתגלה כאכזבה, וצ'רלי מבין שאיבד את סיכוייו להגיע לסיור. גם ההקרבה של הסב הזקן שלו שמוותר על הפרוטות המעטות ששמר בסתר, כדי לקנות חפיסה נוספת, אינן נושאות פרי, ואז קורה הנס וצ'רלי מוצא מטבע. הוא קונה חפיסת שוקולד, ומרגש את בני המשפחה ואת כל בני המקום כשהוא מגלה בה את כרטיס הזהב החמישי והאחרון.
לסיור מגיע צ'רלי הנרגש בלווית סבו בן ה-96, שהאירוע מוציא ממנו אנרגיות מחודשות וטובות. ווילי וונקה, בעל המפעל, מוביל את חמשת הילדים ומלוויהם במסדרונות ובמבוכים, עד שהם מגיעים ל"חדר" השוקולד. ובכן, זה לא בדיוק חדר. זה מרחב ענק שבו בקעה ומדשאות מוריקות, ובאמצע – נהר גדול של שוקולד הנשפך באשד מעל צוק תלול. לרגלי האשד – צנורות זכוכית ענקיים שיונקים את השוקולד מהנהר ומעלים אותו אל חדרי העבודה. כל הנוף, עשוי ממתקים, והעובדים, הם גמדים משבט האומפה-לומפה, והם עובדים במרץ ובשירה.
ארבעת הילדים האחרים, מלבד צ'רלי, מתחילים לעשות בעיות. כל אחד, על-פי תכונותיו הרעות. הם מפונקים, אנוכיים, לא ממושמעים ותאבי בצע. כגודל מידותיהם הרעות, כך – עונשם. העונשים קשורים למקום, וכל ילד שנענש יוצא ממעגל הסיור, כשגמדי האומפה-לומפה פוצחים מיד בשיר תוכחה על תכונותיו הרעות, ומה שקורה ויקרה לו אם ימשיך להיות רע. אין ספק, שכל אחד מהילדים (והקוראים) לומד פרק בהילכות התנהגות.
כך מתוודעים האורחים והקוראים גם למכונת המסטיק הגדולה, לסוכריות הקוביה המסתובבות, לחדר האגוזים, בו יושבים מאה סנאים ומפצחים, ולחדר השוקוטלויזיה. כשצ'רלי נשאר אחרון מהילדים, מגלה לו וילי וונקה, שהוא ידע שהוא זה שיישאר אחרון, והוא מגלה לצ'רלי ההמום, שהוא מוריש לו את המפעל כולו, מעביר את כל המשפחה לתחום המפעל ופותר את מצוקתם. בטוב ליבו, מעניק וילי וונקה, בסוף הסיפור, משאית מלאה ממתקים לכל אחד מהילדים האורחים.
הספר, איך לא, הפך כמובן לסרט מצליח ומדהים בפירוטכניקה שבו, ואת תפקיד בעל המפעל מגלם שוב, ג'וני דפ. ועם כל הממתקים והשוקולדים האלה, לא נותר לי אלא לאחל לכל עם ישראל שנה טובה, בריאה, ערכית ומתוקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה