כתבה: ד"ר רותי קלמן
הסופרת ג'יין גרין, כותבת על ספרה של סוזן ויגס: "ממלחמת העולם השנייה ועד לארצות הברית של ימינו, ממעמקי הלב ועד לקצה גבול האהבה, מסע אל הלב הוא סיפור מרגש ומתוחכם על אבות ובנות, על אהבה ואובדן, על סודות ושקרים, על מרדנות ועל גאולה" ובקיצור – ממה שהעולם שלנו בנוי.
קמיל אדמס איבדה חמש שנים קודם לכן את בעלה בנסיבות טרגיות. הפחד מאובדן, גורם לה לחנוק את צעדיה של בתה המתבגרת, ג'ולי. לאטום את אוזניה ועיניה לניסיונות הנערה לחופש, לניסיונותיה הנואשים למצוא את דרכה, בסבך גיל ההתבגרות הבעייתי. גופה שעדיין לא הֵנֵץ, כשל יתר הנערות בגילה, עומד לה לרועץ. היא מוצאת נחמה באוכל, ובכך מגבירה את לעגם של בני כיתתה. ג'ולי מנודה. מתבודדת. מוצאת רק בֶּן־שִׂיחַ אחד בדמות טארק, ממשפחה של פליטים, שאף הוא מוקצה מהחברה. ההליכה לבית הספר, הופכת עבור ג'ולי לסיוט יומיומי.
קמיל, אמה, אינה רואה ואינה רגישה להתפתלויות בתה. שכן, כדי שתוכל להיות רגישה לזולת, היא צריכה להיות קודם כל פתוחה לעצמה. להקשיב לקולות לִבָּהּ. נראה, שאם מות בעלה, נסגר עבורה העולם. המקום החשוב ביותר בשבילה הוא חדר החושך. שם. בחושך המוחלט היא עסקה בפיתוח סרטי צילום ישנים. זו היתה הִתְמַחוּתָהּ. "היא לא נזקקה לאור כדי לדעת היכן הם מונחים. הם היו מסודרים כמו כלים על מגש מנתחים: חומר מְפַתֵח, חומר עוצר, חומר מקבע, חומר לשטיפה... היא אהבה את החלק הזה בעבודה שלה, לחשוף אוצרות אבודים, לפתוח כמוסות זמן נשכחות באבחת אור אחת."
בשעה שקמיל עומדת בחדר החושך כדי לטפל ולחשוף סליל צילום ישן שנמסר לה בדחיפות על ידי שליח, היא מתבשרת שבתה ג'ולי עברה תאונה עם הגלשן שלה, והיא בבית החולים. קמיל מזנקת לקחת את חפציה, פותחת את חדר החושך, חושפת לאור תוך כדי כך את הסליל עם העבודה הדחופה, וטסה לבית החולים. ג'ולי מתאוששת וקמיל מחזירה אותה הביתה.
כשהיא מגיעה לביתה, היא מוצאת זר ממתין לה. זהו פרופ' פינמור, שחיכה לשווא לשליח שיביא לו את התמונות שהיתה אמורה קמיל לְפַתֵּחַ, ולכן נסע אליה, לאחר שהקשר איתה נותק.
הוא זועם, אינו מודע לדרמה של הכמעט-טביעה של הבת, ועוד יותר רותח, כשהוא מבין, שסרט הצילום הזה, שאולי היה חושף משהו על אביו שנעדר מהמלחמה, הושמד. הם נפרדים בכעס. אבל בין כל המילים הקשות שנאמרות, נובט איזה רגע טמיר של כימיה בין השניים. פינמור יחזור ויתנצל. קמיל תתרכך. וכשמתגלה ארגז ישן שיכול לחשוף משהו מעברה של משפחת אדמס, מתחילים דברים להשתנות.
החשיפה – לא בחושך כי אם באור, של כל מה שהיה פגום – תוביל ישר אל הלב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה