בימי הביניים וגם בתקופת הרנסנס בחרו יהודים להתיישב באותם מקומות בהם לא
מנעו בעדם לחיות ולהשתלב בכלכלה המקומית, מקומות בהם נתנו להם לעסוק במחסר, ובהם לא
הייתה להם תחרות מצד מלווים אחרים. הערים הגדולות משכו את היהודים, שחיפשו את קירבת
אחיהם, כדי להקל על דרישות התרבות והדת: הצורך במניין, בסביבה של אוכל כשר, לימוד תורה,
דרשות של רבנים בשבתות ובמועדים וכן הצורך בקיומם של מקוואות ובתי עלמין יהודיים. ודאי
שגם חיפשו מקום שבו יוכלו להעניק לילדיהם חינוך יהודי טוב ככל האפשר על-ידי מורים יהודיים,
ובחברת ילדים בני אותו גיל, בלי ההוצאות הכרוכות בהחזקת מלמד פרטי, ובלי הכרח לשלוח
את הבנים ללימודים במקום רחוק. בתקופת התחייה ושלהי ימי הביניים היוותה איטליה כור
היתוך לעדות ישראל השונות – האיטליאני (יהודים שישבו באיטליה מתקופת חורבן הבית), האשכנזים,
הצרפתים, הלבנטינים והספרדים.
מעניין להביט ולבחון כיצד נראו מנהגי הנשים במקומות אלה ובזמנים רחוקים אלה.
האם קיימו את ההלכה כמנהג הנשים היהודיות כיום? מה דומה? ומה שונה? וכיצד נדע זאת?
האמנות היהודית בימי הביניים וברנסנס תיעדה את המסורת היהודית דרך תשמישי
הקדושה, המנורות, הפמוטים, החנוכיות והספרים שיצאו לאור באותה התקופה. כולם סיפרו סיפור.
מהאיורים להגדות של פסח, למשל, במהלך הדורות ניתן ללמוד המון על דרכם של בני ישראל
לחוג את החג. מה עלה על שולחנם, ואפילו איך התלבשו באותם הימים.
מלבד תפקידם של הספרים בהעברת החומר הרלוונטי ליהודים, כגון: הלכה, שאלות
ותשובות וכולי, היה להם תפקיד נוסף בהיסטוריה היהודית, של תיעוד ההוויה היהודית.
ד"ר זהבה וייסהויז חקרה נושאים אלה דרך בדיקת כתב היד של "סדר נשים"
שנת רס"ד (1504), ודרך הספר "מצוות הנשים" שנת שי"ב (1552). ספרי
מצוות נשים המוגדרים כטקסטים המיועדים לנשים, הינם למעשה ספרי הדרכה להבנת ההלכה ומנהגי
האבות. מטרתם הייתה להדריך את האישה כיצד לבצע את המצוות המוטלות עליה, בכל תחומי החיים,
בבית ובקהילה. ספרים אלה פותחים בפנינו צוהר להכרת חיי היהודים בעבר, ובעיקר להכרת
חייה ומנהגיה של האישה היהודייה.
על-פי הספרים הנ"ל מסתבר, למשל, שהימצאותה של משגיחה במקווה, לא הייתה
הלכה או מצווה של רבנים, אלא שהנשים האיטלקיות עצמן, הן שהנהיגו מנהג זה של משגיחה,
כדי שהטבילה תיעשה כהלכה. עם השנים הפך המנהג הזה לחובה בעדות ישראל.
ביום שלישי
23.4.13 בשעה 19:30 ניארח בספרייה את ד"ר זהבה וייסהויז שתספר לנו על הווי הנשים
היהודיות באיטליה בימי הביניים ובתחילת העת החדשה.
מה עוד באמתחתנו? ימים אחדים לאחר שבועות אנו נארח מפגש מעניין נוסף
"בין שני עולמות". המפגש יביא לפנינו שילוב מעניין בין הרב עופר גיסין, חסיד
ברסלב ומרצה לתרבות יהודית והמוסיקאי הייחודי דוד לביא – פיינליסט תוכנית הטלויזיה
"כוכב נולד". השניים מגיעים משני עולמות שונים לערב משותף סביב מושג הכוונה
– כוונה בתפילה וכוונה בשירה. בין השאר ידבר הרב גיסין על תיקון ליל שבועות ומעמד הר
סיני. יום ראשון 19.5.13 בשעה 19:00.
יומיים לאחר מכן תתקיים הרצאה נוספת במסגרת "בימת הספרייה". ההרצאה
תועבר על-ידי מר חיים בר-גיל בנושא: הרמב"ם ואיגרת יהודי תימן. יום שלישי
21.5.13 שעה 19:30.
חודש לאחר-מכן ב-11.6.13 תתקיים הרצאתו של מיכאל אקוטונס על הגל החדש בקולנוע
הצרפתי. מי שמכיר את האיש, או השתתף בהרצאותיו הקודמות ובסדנתו, יודע שמובטחת לו הנאה
רבה.
ומה לילדינו בחודשים הקרובים? מפגשי סופר לבתי הספר יתקיימו בספרייה פרי שיתוף
פעולה של המתנ"ס והספרייה. במסגרת זו ייפגשו כל בתי הספר עם המשורר הדימונאי משה
אוחיון, עם סופרת הילדים שלומית כהן-אסיף ועם מספר הסיפורים שלמה אבס.
שיתוף פעולה נוסף בין מחלקת הגנים בעירייה, המתנ"ס והספרייה יביאו אלינו
גם את כל הגנים ליום של תכלת המוקדש לבטיחות וזהירות.
בליל המדע, תהווה הספרייה אחד משלושה מוקדי פעילות, בנוסף לבי"ס בגין
ואשכול פיס. בין השאר יוצג בספרייה מופע של סיפור אגדה באמצעות בועות ענק. המופע ילווה
בסדנת בועות. כן תהיה סדנת אמן של מאיירת ספרי הילדים נורית צרפתי שתסביר כיצד באים
הצבעים לעולם. בנוסף ייפתח לאותו הערב חדר שחמט, וכן יהיו משחקי חשיבה ברחבי הספרייה
ופינות מאתגרות נוספות.
בחודש הקריאה תהיה סדנת סיפור ביצירה עם פלסטלינה לגילאי 6- 8. מי שיירשם
יקבל ארבעה מפגשים (פעם בשבוע בימי ראשון) ועבודה יצירתית בעקבות הספרים: כספיון ודנינו
הדג מהכנרת.
שתי הצגות ילדים צפויות לגיל הרך בתקופה זו: "המשאלה של צבי" של
תיאטרון צחוקלה, ו"עוץ לי גוץ לי" – תיאטרון בובות של אורי פרידמן, ואילו
שיאו של חודש הקריאה ושבוע הספר יהיה ביום הפנינג שיכלול מכירת ספרים של סטימצקי, ותחנות
הפעלה הקשורות לסיפורים ומשחקים. יהיה כיף.
ובינתיים – קריאה נעימה ושבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה