פאולינה סיימונס היא רצה למרחקים ארוכים. או אולי נכון יותר לומר, מיטיבת לכת. כל רומן שלה הוא סאגה רחבת היקף ורבת עמודים (600 עמודים בממוצע), אשר לוקחת את הקורא איתה למחוזות אמיתיים ורחבים בברית המועצות או בארצות הברית, ולעיתים בשני אלה גם יחד.
היא נולדה ב-1963 בלנינגרד שברוסיה, ובגיל 10 היגרה עם הוריה לארצות הברית. היא נשואה ואם לארבעה ילדים. ספריה שתורגמו לעברית הם: פרש הברונזה, טטיאנה ואלכסנדר, גן הקיץ (שלושת אלה מהווים טרילוגיה), ילדי החירות, הדרך לגן-עדן והנערה מכיכר טיימס. כולם הפכו לרבי-מכר בעולם.
כשפאולינה סיימונס כותבת מחשבות של נערות, כמו טטיאנה, דאשה, שלבי, ג'ינה ולילי קווין - זה מובן בהיותה אשה. אבל כשהיא כותבת על מחשבות של גברים, כמו אלכסנדר, או הבלש ספנסר אומלי, באמינות גבוהה כל כך, או על חיילים, על שריון, על אסטרטגיות לחימה, על רעב של עיר במצור, לנינגרד ב-1941, ומתארת אינספור מקומות לפרטי פרטים מדוייקים, אתה מתחיל לתהות איזה מחקרים מעמיקים היא הייתה צריכה לעשות כדי לדייק בכל אלה.
למשל, בסיום הספר "הדרך לגן עדן", שכולו נסיעה רבת תהפוכות במכונית מוסטנג צהובה של כמה נוסעות יוצאות דופן ברחבי מדינות ארצות-הברית, מספרת הסופרת כי לצורך כתיבת הספר היא יצאה לדרכים במשך מספר שבועות.
וכפועל יוצא מאותם תחקירים מעמיקים, מביאה לנו פאולה סיימונס את הרומנים הגדולים מהחיים האלה, שמתארים אהבות עמוקות וענקיות שמותירות בחיים בתקופות בלתי אפשריות. גיבוריה של סיימונס הם לרוב צעירים (וגם כשהם מזדקנים הם נשארים צעירים ברוחם), אבל כמות החוויות שהם חווים מטעה לחשוב שמדובר באנשים מבוגרים, ואז כדי לאזן, הם עושים טעויות של צעירים, אוהבים כמו צעירים, חולמים כמו צעירים, וכואבים את החיים על אי השלמות שבהם, כמו כל אחד ואף יותר.
הדיאלוגים של גיבוריה עמוקים, אמינים ביותר. השתיקות, ההימהומים, המבוכות, ההסתרות, התהיות, גילויי הנפש והתחבטויות הנפש. לעולם יהיו גיבוריה מחפשים את דרכם, מוצאים, מאבדים, מסכנים, מסתכנים למען אהבה, ומוצאים, כדי לחיות אותה עד טיפת דמם האחרונה. רוב גיבוריה הם נוודים. גיבורים שנודדים כדי למצוא את עצמם, כדי למצוא את אהבתם, כדי למצוא את גן העדן הפרטי שלהם. לפעמים הם מצליחים ולפעמים – לא. אבל הדרך שהם עושים, יכולה ללמד אותנו רבות, לגרום לנו לנסוע איתם ממקום למקום, לרצות להשתקע, לרצות לברוח, לפחד ולהיות אמיצים, לדעת לטעות, לדעת לכעוס, ומעל לכל לדעת לאהוב אהבת-אמת-מעוררת-השראה.
"פרש הברונזה", הוא הספר שבו התחלתי, ועליו אני ממליצה כעל תחילת המסע להכרת גיבוריה של סיימונס. ספר מדהים, שאינך יכול להרפות ממנו, אתה מתרחק מהמקרר בימי הרעב הגדולים, נדהם מעוצמת הרעב, מעוצמת האין, מהמקום הנורא אליו מגיעים בני-אדם בזמן מצור, בזמן מלחמה. איך הכל מצטצמם לכדי פרוסת לחם. לציפייה עד לחצי הפרוסה הבאה, לאכילת חומרים בלתי אכילים מתוך ייאוש, לאוזלת היד כשיקירייך אובדים, ליכולת ההישרדות, לרצון העז לחיות. כל אלה בתוך אהבה ענקית הנרקמת בין טטיאנה לאלכסנדר. זו האהבה המותירה אותם בחיים, המביאה גם אותנו להישאר איתם, מתוך הכמיהה לראות אותם מממשים אותה. הספר הבא הוא "טטיאנה ואלכסנדר" והספר השלישי בטרילוגיה הזו הוא "גן הקיץ". בכל אחד מהספרים הללו, נמצאים הגיבורים בסיטואציות שונות לגמרי, וכך הם הופכים לדמויות מלאות, שמשתנות למולנו במהלך השנים. יש בהם את הנשמה הטובה, אבל כתוצאה ממה שהם עברו, הם צריכים להתגבר על הפגיעה בנפשם, שכן מראות המלחמה והשנים הקשות, עשו שמות בנפשם, וגם בגופו של אלכסנדר. הם מתחבטים עם עברם, רבים זה עם זה ועם עצמם בתוך אהבתם האינסופית, ועם הסביבה. מנסים להבין מי הם באמת, מובילים גם אותנו לשאלות ולמחשבות ומצליחים להגיע לגן הקיץ שלהם, ולמנוחת הנפש.
ב"הנערה מכיכר טיימס", גיבורת הספר היא לילי קווין בת 24 המנסה לסיים קולג' ומתקשה לשלם את שכר הדירה. היא מגלה שהיא זוכה בפייס, אבל אין היא ממהרת למשוך את זכייתה, למרות מצבה הכספי העגום. שותפתה לדירה, איימי, נעלמת. הבלש ספנסר אומלי ממשטרת ניו-יורק נכנס לתמונה, ובניסיונות לגלות היכן איימי, מתגלות אמיתות לא פשוטות באשר לבני-משפחתה של לילי. במהלך הספר היא מתגלה כחולת סרטן, משתמשת בכספי הפייס, סוף סוף, לעצמה ולמשפחתה המסובכת, משתקמת בגופה, והעיקר – מוצאת אהבה.
"ילדי החירות" מביא לפנינו את סיפורה של ג'ינה אטביאנו, המהגרת עם אמה ואחיה לארצות-הברית מאיטליה. ג'ינה הצעירה וחסרת הפרוטה, מלאת חיים יופי ורצון להסתדר בעיר הגדולה, בוסטון. המפגש עם הארי ברינגטון, בן למשפחה עשירה ומבוססת באמריקה, מביא את שניהם אל סף תהום. החלטות שראשיתן באהבה וסופן בהרס עצמי. החלטות מהחיים.
"הדרך לגן עדן" הוא סיפורה של שלבי, הגדלה עם דודתה. היא מקבלת ממנה מתנה מפתיעה. מכונית מוסטנג צהובה. בעזרת המכונית היא מחליטה לצאת למסע חיפוש אחר אימה, אותה לא פגשה מעולם. הנסיעה התמימה כביכול, הופכת למסע מפותל, מסוכן ומעניין כתוצאה מהנוסעות המצטרפות אליה. כל אחת ועולמה השונה, כל אחת ותקוותיה. הדרך לגן עדן, מסתבר אינה כה פשוטה.
אחרי 3557 עמודים של קריאת כל ספריה המתורגמים של פאולינה סיימונס, אני מודה שהתעייפתי קמעה. הדרך הייתה ארוכה, אם כי מעניינת ביותר, ואני ממליצה גם לכם, להצטייד בזמן פנוי, שמיכה חמה ובאחד מספריה ולצאת לדרך.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
קריאה נעימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה