האמת על פרשת הארי קברט מאת ז'ואל דיקר / ד"ר רותי קלמן

600 עמודיו של הספר 'האמת על פרשת הארי קברט' של ז'ואל דיקר, נגמעים בשקיקה. הספר המותח זכה מיד עם צאתו לאור לתשומת לב תקשורתית עצומה בכל העולם, והפך לרב מכר בינלאומי. הוא תורגם מצרפתית על-ידי רמה איילון, ומתרחש באמריקה בין שתי תקופות: קיץ שנת 1975 והיעלמותה של נערה בת חמש עשרה בשם נולה קלרגאן, ושנת 2008, כשמרקוס גולדמן, סופר צעיר מצליח, שגר בניו יורק ושיכור מרוב הצלחה, מגיע לעיירה קטנה בשם אורורה בעקבות תקופת שפל בכתיבה, תוך רצון לשאוב כוח והשראה מהמרצה שלו, שהפך לחברו הטוב, הארי קברט.
שום דבר ממה שנראה, אינו מה שבאמת. זו המסקנה שאליה מביא אותנו ז'ואל דיקר בסיומו של הספר ההפכפך הזה. הארי קברט, לימד את מרקוס גולדמן, תלמידו וחברו, את סודות הכתיבה. והכתיבה של גולדמן חושפת סודות, כולל את סודותיו של הארי קברט, וגם את אלה של אנשי המקום הנקרא אורורה. בסופו של דבר, נודע מה קרה לנולה בת החמש עשרה, שאהבתה הגדולה להארי מביאה אותה אל סופה המר, ואל סופם של שניים נוספים.
גופתה של נולה מתגלה כעבור שלושים ושלוש שנים בחצר ביתו של הארי קברט. בצמוד לשרידי הגופה מתגלה כתב היד של הספר 'שורשי הרע' שהפך את הארי לסופר ענק. מקום הגילוי, והספר, הופכים את הארי קברט לחשוד העיקרי ברציחתה. הארי מצלצל מתא המעצר למרקוס גולדמן. הוא אינו אומר שהוא במעצר. הוא רק מתייפח ואומר שנולה מתה.
שלושים ושלוש שנים חיכה הארי לאהבתו הגדולה, נולה, שתופיע. ועכשיו נגוזו כל תקוותיו. גופתה נתגלתה. "אם סופרים הם אנשים שבריריים כל כך, מרקוס, הרי זה מכיוון שהם מסוגלים להרגיש כל מיני מכאובים נפשיים, אולי כפליים מבני-אדם רגילים: ייסורי אהבה וייסורי ספר. לכתוב ספר זה כמו לאהוב מישהו: זה יכול להיות מכאיב מאוד." גולדמן נחפז להגיע, ולמרות הסכנות הנשקפות לו, מדעת הקהל, ואפילו סכנות פיזיות של ממש, אין הוא מהסס ללכת עם האמת, כדי להציל את חברו הטוב הארי קברט מאשמת שווא של רצח הנערה, ובעקבותיה - עונש המוות הצפוי לו.
מעל היותו ספר מותח ומרתק שגורם לנו לנסות לפענח בעצמנו את התעלומה, הרי שהספר הוא גם ספר על סופרים, על חברות אמיתית, על אמת ושקר, דמיון ומציאות, אהבה גדולה ותעלומה גדולה, שהם חומרי הבעירה של הסופר. המאבק של הארי הוא אהבתו לנולה "הארי, איך בעצם נעשים סופרים?" "כשלא מוותרים לעולם. אתה יודע, מרקוס, החירות, או השאיפה לחירות, היא מלחמה פנימית... אתה צריך להיאבק בעצמך ובעולם כולו. החירות היא מאבק תמידי שאנחנו כמעט לא מודעים לו. אני לעולם לא אכנע."