מוצא השמות – מקורותיהם וגילגוליהם של השמות שלנו מאת אברהם שטאל

כתבה: ד"ר רותי קלמן

"לשמו של אדם נודעת חשיבות רבה בכל התרבויות. שפע של מנהגים, אמונות ומשמעויות נקשרו בשם. בחברות רבות נתפסו האדם ושמו כאילו הם זהות אחת. ומכאן שאפשר להשפיע על גורלו של האדם באמצעות שמו." כך פותח אברהם שטאל את הפרק "על המגיה של השם" בספרו מוצא השמות. אין זה ספר חדש, אבל הצצתי והנושא מרתק. שטאל מזכיר את שינויי השמות במקרא: אברם נעשה אברהם, שרי נעשתה שרה, יעקב קיבל את השם ישראל והושע נעשה יהושע. מכוח השתנות השמות, חל שינוי גם במהות יחסיו של אותו אדם עם סביבתו או עם ה'.

שטאל מזכיר את ר' נחמן מברסלב, שעבורו השם היה דבר גדול מאד, כמו גם לדעת מיסטיקנים רבים. לכן ר' נחמן מברסלב, כתב את הספר: שמות הצדיקים, שהכיל את כל הצדיקים שהכיר, מאדם הראשון עד ימיו. הוא ביקש מהקוראים להוסיף עליהם את שמות הצדיקים שהם מכירים, ומאז יצאו מספר מהדורות חדשות. את שמות הצדיקים הללו, קוראים בכל יום, והמטרה היא, על-פי החסידות, להשפיע, בעזרת שמות הנפטרים, על מצבנו ומצב העולם. שטאל מזכיר סיפורי עם רבים, ביניהם זה הידוע לנו בשם "עוץ לי גוץ לי", שבהם כוחו של אדם בשמו.
בעבר לא היו שמות משפחה, וכשהתחילו להשתמש בשמות משפחה, לקחו אותם לפעמים מהמקצוע שבו עבד ראש המשפחה. לדוגמא: אופה – חבאז, בקר; בנאי – עמר, ביתן, באומן; חייט – חיאט, שניידר; חלפן – חלפון, אסרף, ואכסלר; טוחן – טחאן, מילר; צבע – סבג, מלר, ועוד.

כשהתרכזו הרבה משפחות כהן ולוי באזור אחד בגולה, לחצו עליהם הפקידים לשנות ולגוון, כדי להקל על הזיהוי בין המשפחות הרבות הנושאות אותו השם. לכן החליפו היהודים לעיתים את שמותיהם הפורמליים, ואילו בתואר כהן או לוי השתמשו בבתי הכנסת בלבד.

ב-1787 חויבו היהודים בממלכה האוסטרו-הונגרית לשאת שם משפחה קבוע בשפה הגרמנית מתוך רשימה עם שמות תנכיים, שמות מתכות (גולד, זילבר, קופר, אייזן, דיאמנט, רובין ופרל) צמחים (באום, ולד, בלט, בלום, רוז),  ובעלי חיים. בהונגריה חילקו את יהודי המקום לארבע קבוצות. בעלי שער כהה נקראו שוורץ או פקטה (שחור בגרמנית ובהונגרית); בהירי השיער נקראו וייס/פהר (לבן) ; כל השאר חולקו לפי גובהם: גרוס/נוג' (גדול) וקליין/קיש (קטן).
שמות המשפחה הנפוצים ביותר בקרב יהודי מרוקו, עפ"י שטאל הם: כהן, ביטון, פרץ, דהן, לוי, וקנין, מלכא/מלכה, אוחיון, סויסה ואזולאי.

יש שמות שנוספו להם שמות לוואי על פי מראה חיצוני, תכונת גוף או ראשי תיבות.
הנושא מרתק והספרות רחבה. מלבד ספרו של שטאל, ניתן למצוא את לקסיקון השמות של אהרן מוריאלי, האתר של רוביק רוזנטל, אתר בית התפוצות בתל-אביב, ואתרים חינמיים.