ניצבת מאת א.ב. יהושע

כתבה: ד"ר רותי קלמן

בכל פעם שאני לוקחת ספר חדש של א.ב. יהושע אני מתמוגגת לא רק מהנושאים המעניינים שהוא בוחר להציג, ולא רק מהמחקר שהוא עושה בכל עניין ועניין שהוא מטפל בו, אלא אף ובעיקר, מהרבדים הנסתרים של הרומן. אני יודעת שכל מילה, אף אם היא נראית תמימה למראה, עלולה להיות רמז, או אפילו פתרון למשהו שרוחש מתחת לפני השטח.
קריאה בספרו החדש "ניצבת" של א.ב. יהושע, אף היא כזאת. חלק גדול מהרומן, מקדישה נוגה, הגיבורה, שאנו מודעים למחשבותיה, לעבודה ארעית כניצבת בסרטים ובאופרה. נגה היא נגנית נבל ישראלית, שעברה להתגורר בהולנד, כדי לנגן שם עם תזמורת. אבל היא נקראת חזרה לארץ להשתתף בניסיון של אמה, להחליט אם להישאר בביתה שבירושלים, בסביבה מתחרדת, או לעבור לתל אביב לדיור מוגן, ליד אחיה של נוגה.

כדי שהאם תוכל להחליט היכן להעביר את המשך חייה והיכן לסיימם, היא עוברת לשלושה חודשים לדיור מוגן. הדירה המושכרת שלה בירושלים, חייבת להיות מאוכלסת, כדי שבעל הבית לא יטען לסיום החוזה, אבל אסור לאם להשכירה למישהו אחר. לכן נקראת נוגה לשמור על הדירה בתקופת הניסיון, וכדי שלא ישעמם לה, מוצא לה אחיה עבודה כניצבת בהפקות.

נוגה מוצאת עצמה "ניצבת" בתפקידים שונים בכל פעם: כמעפילה שיורים בה, כאחת מ-12 מושבעים המקבלת את התפקיד של הכרזת החלטת המושבעים בפני בית דין מדומה, כנכה בכסא גלגלים, וככפרייה עם עגלה רתומה לחמור ובה שני ילדים באופרה של כרמן לרגלי המצדה.
לכאורה נסוב הרומן על ניסיונה של האם להחליט בין ירושלים לתל-אביב, אבל לאמיתו של דבר נוגה היא ה"ניצבת" בפני שאלת חייה. סיפור הילדים, שהיא טוענת שאינה רוצה בהם ואף הפילה בעבר, ובעקבותיו, גירושיה מאוריה, שלמרות אהבתם זה לזו, נפרדו בשל כך. הנושא עולה גם על-ידי האח חוני והאם, ובעקיפין, אנו שומעים גם את דעתו של האב שנפטר, ורואים כיצד היא מתנסה עם ילדי השכנים.

כיוון שכך, הופך עניין הניצבות, לבעל משמעות גדולה, ולכן גם שם הספר. התפקידים שאותם גילמה כניצבת, מתקשרים בעצם לעניין הילדים. נוגה מוצאת עצמה "ניצבת" שוב ושוב בין ההחלטות שהיו, להחלטות חדשות, ומי שעומד בניסיון זו היא. ה"מעפילה", שאותה היא מגלמת, מרמזת ל"מפילה" את ולדה, ה"אשמה" שהיא מכריזה כניצבת בחבר המושבעים, היא "אשמתה" שלה, ה"נכה" שהיא מגלמת, מרמזת על "נכותה" הנפשית ללא ילדים, ובאופרה "כרמן" היא מובילה ילדים בעגלה עם חמור, מה שמרמז, שאולי עדיין לא מאוחר.

לאחר שהאם מחליטה היכן תגור, חוזרת נוגה להולנד, ונוסעת עם התזמורת ההולנדית ליפן. אך נושא הילדים חוזר ועולה בעקיפין אצל כריסטין הנבלנית השנייה, הנאלצת לוותר על הנסיעה ליפן בשל הריונה, ועולה עם הנינוחות שעוטפת אותה, בנוכחות הסבתא, הנגנית ההולנדית, ובדרך הטבע -  אצל נוגה עצמה. ספר נהדר. קיראו!