כתבה: ד"ר רותי קלמן
עדר הקנטאורים טובי הלב מתכנס לישיבה. הם מחליטים לאמץ אותה ולקרוא לה היילוסידנה ובקיצור – היילו. היא נמסרת לבני הזוג הקנטאורים: כריקלו וקיילרוס, שמגדלים אותה ביחד עם בנם הקנטאור, ארקו, שהופך לא רק לאח, אלא גם לחבר יקר.
השניים מרבים לשחק יחד ולהשתולל, ויום אחד, בהיותה בת שבע, כשהיא רצה ונופלת, במהלך תחרות ריצה עם ארקו, היא מרימה את זרועה להגנה, והיד מתכופפת באופן לא טבעי. כיירון, הרופא הקנטאור, מראה לה כיצד הוא מושך את זרועה בשני כיוונים מנוגדים, ומחזיר את העצמות למקומן. את התובנה שלה מהסיטואציה היא מסבירה לארקו: "בסדר, לעולם לא אהיה מהירה כמותך... אבל אני אהיה קשתית טובה יותר, וטובה יותר בלרפא אנשים." "היית רוצה," הוא עונה לה. "חכה ותראה," היא מחזירה לו. במהלך השנים יבין ארקו, ויבינו כל הסובבים אותה, שכאשר היילו רוצה במשהו, ומחליטה החלטות, אין מי שיכול לעמוד בדרכה.
האידיליה של נעוריה מגיעה לסיומה ביום בהיר אחד. בעודה משתעשעת עם ארקו במימי הטורקיז היפים של אחת המערות שבסביבתם, מגיעים למקום בני אדם, ולראשונה בחייה, נחשפת היילו לבני-אנוש. השניים צוללים בניסיונם להתחמק, ומאבדים זה את זו. היילו נשבית על-ידי בני האדם, המביאים אותה לעירם, כשהיא דומעת וזועמת.
"היא עמדה בדממה, בראש מורם ובשיניים חשוקות. היא היתה בהלם. היא היתה אמורה להיות עכשיו בדרכה חזרה הביתה, עמוסת תאנים ודבש. היתה אמורה לרחוץ במעיין ולסוך עצמה בשמן לקראת המסיבה שלה. היתה אמורה לצחוק עם פרל ולוסי ולהודות לכריקלו על חולצת הכיטון החדשה והיפהפייה, שידעה שמכינים בשבילה והעמידה פנים שלא ידעה. היא לא היתה אמורה להיות כאן."
בתושייה היא מצליחה לברוח מסוחרי עבדים, ובמהלך מסעה, היא מבינה שבתור אשה יוונייה, ייגזר גורלה להינשא בגיל צעיר ולא לצאת מהבית. לא אחת כהיילו, תסכים לכך. היא קוצצת את שערה, ומתלבשת בבגדי בחור. בתחפושת זו היא לומדת לא רק על אופיים של אנשים, אלא אף על תכונותיה וכישוריה שלה. בספרטה היא מתחילה להיות מוערכת כקשתית מעולה וכרופאה בשדה הקרב. באתונה היא מוצאת את ארקו, הנמצא בסכנה תמידית בהיותו קנטאור בחברה של בני אדם, ובמלחמה שבין ספרטה לאתונה היא מוצאת עצמה מגנה על אתונה, כשהיא ניצלת ומצילה ספרטני מיוחד, וגם מגלה את סוד מוצאה. מומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה