יום חמישי, 10 באוגוסט 2017

לאה גולדברג

כתבה: ד"ר רותי קלמן



אנחנו מכירים את לאה גולדברג בעיקר כמשוררת, ורובנו לא יודעים אפילו ששירים מולחנים רבים הולחנו על-ידה. בין השירים שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי ניתן למצוא את: "בארץ אהבתי", "האמנם", "סליחות", "ימים לבנים" ו"אהבתה של תרזה די מון" ("מחלוני וגם מחלונך...") ובין שירי הילדים: "מדוע הילד צחק בחלום" "מה עושות האיילות", "בואו עננים", "כובע קסמים" ו"פזמון ליקינתון". מלבד היותה משוררת גדולה, כתבה גולדברג  גם סיפורי ילדים כגון: "איה פלוטו", דירה להשכיר" ו"המפוזר מכפר אזר"; תירגמה ספרות קלאסית כמו סיפור-שיר אהבתם של אוקסן וניקולט (יצירה מהמאה ה-13) או שירים מרוסית. היא היתה גם מבקרת ספרותית, איירה בעצמה חלק מספריה, ואפילו כתבה מחזות, כגון: "בעלת הארמון".

לאה גולדברג נולדה בליטא, אבל נחשפה לתרבויות המערב-אירופית והעברית-הציונית בסביבות גיל חמש-עשרה. היא החלה ללמוד עברית בגיל תשע, וכעבור שש שנים הפכה את השפה העברית לשפת התרבות שלה. בכל פעם מדהימה אותי מחדש העובדה, שכל דור הנפילים הזה של הספרות והשירה העברית – ביניהם עגנון, אלתרמן, שלונסקי, רחל, פן וגולדברג לא נולדו עם העברית. אבל הם אלה שעזרו לשפה להתעצב ולהתרונן, לפני קום המדינה, ולאחריה, וכה הפליאה לאה גולדברג להשתמש בשפה וללוש אותה כמו בצק רך עד שהיום היא מתגלגלת בפינו, פשוטה ויפה. הנה כמה שורות שהן כפנינים בעיניי: "הייתָ לי כאדמה ברוכה / אשר עליה לא ימעד הצעד ("סונטות אהב"ה)," או ""האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד / ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם," ("ברק לפנות-בוקר") או "ומעיר לעיר, ממדינה למדינה / אנודה עם שיר ותבת-נגינה / לתנות דלותך הזוהרת".

ממחרוזות השירה של גולדברג אני אוהבת במיוחד את "משירי הבן האובד" שאהבתי ללמדו, בהיותי מורה לספרות ב"ליהמן". כל בני הבית מגיבים בהסתייגות לשובו של הבן האובד הביתה: אבל האם, כמו כל אם בעולם מגיבה אחרת: "רק האם נשאה את פניה / ופניה היו קורנים: / היינו-הך אם צדיק או פושע, / ובלבד שחזרת, בני. / לעולם לא יסלח אביך, / לא סליחות הוא אגר בלב. / קומה בני, וקבל מאביך / את ברכת חרונו האוהב".
והכי הכי אני אוהבת את חלקו השלישי של מחזור השירים: "שירי סוף הדרך" ורואה בו תפילה:

"למדני אלהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נוגה פרי בשל,
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,
לבל יהיה עלי יומי הרגל".

מי שרוצה לקרוא מיצירתה של לאה גולדברג ימצא קשת רחבה מיצירותיה בספריה העירונית וכן ספרי ביקורת על יצירתה.

מארז מעניין מאוד יצא במיוחד לקראת 100 שנה להולדתה. הוא נקרא: "לאה גולדברג- ספר, סרט, מבחר שירים". החלק הראשון מכיל את ספרו של גדעון טיקוצקי "האור בשולי הענן" המציג את יצירתה וחייה של גולדברג במבט פנורמי ומעמיק, ולראשונה מתפרסמים כתבי יד שלה ומכתבים גנוזים, קטעים מספרי ילדים נשכחים ועוד. מופע בשם זה התקיים בספריה עבור חטיבות הביניים של זינמן וליהמן בשבוע הספר העברי 2012. הסרט התיעודי "לאה גולדברג בחמישה בתים" מאת יאיר קדר מצורף למארז בצורה אלקטרונית (דיסק),ובו קטעי ארכיון ושיחות עימה, והחלק השלישי במארז הוא מבחר שירים המופיע בסוף הספר ומהווה עשירית משיריה הליריים של לאה גולדברג וכן מספר שירי ילדים.
משוררת ענקית, שכולנו ינקנו מיצירתה ואשרינו שכך.
קריאה נעימה.

אין תגובות:

פרסום תגובה