'לווייתנים שרים בעמק' מאת רונה שפריר

כתבה: ד"ר רותי קלמן

הספר 'לווייתנים שרים בעמק' הוא ספר נפלא, המתקיים ברובו מתחת לפני השטח. בתוך חממה דוממת, ובו בעת מחרישת אוזניים, בתוך בריכה כחולה, בכאבים שקטים של אנשים חיים, אנשים חיים-מתים ולווייתנים שרים. מחשבות נהגות בו בשקט, בגלל הסודות, בגלל הפחדים.
מרגלית בן-שושן הייתה בת עשר, ילדת חוץ, שהובאה לקיבוץ של סבתה עדינה. מרגלית היא בת לאם בעייתית, ומזניחה. לכן סבתה חשבה שבקיבוץ יהיה לה טוב. אבל ילדי הקיבוץ אינם חומלים, גם לא חברי הקיבוץ עצמם. מהרגע הראשון היא דחויה, שורדת, מתמחה באמנויות לחימה, לומדת להסתדר לבד, לא מתערה.

עתה, בת 45, היא ממשיכה לנהל את מזנון הקיבוץ. תפקיד שקיבלה בעזרתו של אבינועם, שהיה אהובה שנים רבות. שבע שנים עברו מאז מותו הבלתי־נסלח. מרגלית לא מתאוששת ומנהלת עימו שיחות וויכוחים מדי יום.
מאז השבעה על אבינועם, היא גילחה את ראשה, והקפידה לעשות זאת כל השנים הבאות. מרגלית יוצאת דופן בגודלה. היא נוהגת לאפר את עיניה בכבדות, כמחאה. כדי להדגיש את השוני, כדי למרוד במוסכמוץ הקיבוציות. למרוד באנשים שלא ריפדו את דרכה, שלא ניסו להבין.
ואז אביעד מגיע למזנון שבו היא עובדת. אביעד, בנו של אבינועם, שראה את אביו נפטר אל מול עיניו בהיותו בן עשר. אביעד מבלה את רוב זמנו בשחייה בבריכה. כמו מרגלית, גם אביעד מנהל שיחות עם החבר היחיד שהיה לו. שיחות וויכוחים המתקיימים בראשו. כי גלעד, חבר הנפש שלו, עזב את הקיבוץ לאחר מריבה קשה ביניהם.

אביעד שומע שירת לווייתנים, חוקר סוגי לווייתנים, ויודע עליהם הרבה מעבר לכל האחרים. "אני מתחמם. עשר ברכות מהירות, לפעמים אפילו עשרים, עד שהם מצטרפים. הם מהמהמים מתחתי ומתחילים לנגן בחצוצרה דקה את השירים שלהם... יוצרים גלים רכים, מנחמים... פיזיקה היא האהבה השנייה שלי. היא עוזרת לי להבין איך כל דבר ענק בנוי מחלקיקים פשוטים. אבל האהבה הראשונה היא כאן, במים." הם שמאפשרים לו לנשום, והם שמלמדים אותו לשמוע הד, שאף אחד אחר לא שומע, הד של אנשים חיים-מתים, והוא הסוד הגדול שמסתירה הנהלת הקיבוץ.
לאביעד אין חברים.  אימו עסוקה בעולמה. הוא צריך לשתף מישהו בבעיה שמתעוררת, ובלי לדעת למה, הוא חושב לשתף את מרגלית, האישה המוזרה, שהייתה חברה של אביו. הוא מספר לה על בקשתו של הסבא שלו. בקשה פשוטה לכאורה. לוודא, שכשתגיע שעתו למות, הוא אכן ימות. הוא לא רוצה להגיע ל"חממה", החממה הידועה כחממת הפלפלים. הוא מספר לה ששם אין פלפלים. שם נמצאים אנשים חיים-מתים. מספר שניסה להגיע למקום, אך נתקל בגדר חוסמת, שומרים רוסים ועובדים תאילנדים.
זהו ספר שהמילים בו הן כמו גלים כחולים וסערה המאיימת לפרוץ. קיראו.