יום שלישי, 3 באפריל 2018

'חוות קולד קומפורט' מאת סטלה גיבונס מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ

 כתבה: ד"ר רותי קלמן



הספר 'חוות קולד קומפורט' נכתב כפארודיה משעשעת וקלילה, על הדרך שבה ניתן להשפיע על מעשי אנשים ולהניעם כמו כלים על לוח שחמט, וכן כביקורת מוסווית על סופרים בני אותו הזמן כמו ד"ה לורנס. המבצעת ה"אלוהית" היא פלורה, בחורה דעתנית ומשכילה, שחונכה בקרב המעמד העליון בלונדון. לאחר מותם של שני הוריה, מציעה לה חברתה, הגב' סמיילינג, לעבור לביתה. פלורה מודה לה, אך מחליטה שבני משפחתה הרחוקים, שהיא אינה מכירה, צריכים לדאוג לה, עד שתתאושש ותמצא דרך לחיות עצמאית. אין היא מכירה אותם, ולכן היא כותבת לכולם, ובוחרת, מבין שלל הקרובים הלא־קרובים שלה, את אלה המתגוררים בחוות קולד קומפורט בכפר נידח באנגליה.

אין מקום, שיכול להצטייר יותר כהיפוכם של חייה הקודמים מאשר חווה זו. מחיים בקרב אינטלקטואלים חריפי שכל ונהנתנים, מוצאת עצמה פלורה בקרב משפחה משונה הנתונה לשליטתה הבלתי מעורערת של הדודה־סבתא אידה דום, שחוותה אירוע טראומתי בילדותה, ומעולם לא התאוששה. בני הבית, לא ממש עסוקים בלחשוב, והם חיים את היום-יום כברירת מחדל בתוך "כלא" החווה, רדופים "קללה" של אי־עזיבת המקום. הם נראים כעלים נידפים ברוח, כשכל אחד מהם בולם את רצונותיו וחלומותיו.

פלורה בוחנת במבט מהצד כל אחד מבני הבית. לומדת את מצוקותיהם, חולשותיהם וחלומותיהם. ובלא אמפתיה, אבל עם ביטחון רב, היא מחליטה לשנות מקצה אל קצה את המצב. היא יודעת מתי לדבר, מתי לשתוק וכיצד לתחקר בזהירות. בדרך כלל – בשיחה אישית עם כל אחד, ובדרך זו – תוהה על קנקנם ומבינה כיצד לפעול. היא משקיעה מחשבה רבה, ותוקפת מטרה אחר מטרה. לאמיתו של דבר נראה, שהנפשות הפועלות שמחות להתערבותה, ולמרות פחדן מאם המשפחה הזקנה, הן משתפות פעולה, ולומדות ממנה להתייחס טוב יותר אפילו לפר ההרבעה "ביג ביזנס".

המעשה האחרון שתעשה פלורה, יהיה לטפל בגברת הזקנה עצמה, והיא מצליחה אפילו בזאת, להפתעתם הגמורה של כל בני הבית.

לאחר שסיימו לתרגם את הספר, מסכמים שהם ואמנון, שכל אחד מהם מתייחס באופן שונה למעשיה של פלורה. המתרגמת למדה לחבב את הדמות, "על חִנה ועל פגמיה", ואילו המתרגם החליט שהיא "זחוחה ויהירה". שביעות הרצון העצמית האופיינית כל כך לבני המעמד הגבוה באנגליה, בא לידי ביטוי, אומרים השניים "באמירותיה, במחשבותיה, ויותר מכול, במעשה הפטרוני שבבסיס העלילה, כלומר, בהרהבת החוצפה לארגן ולהסדיר את חיי הזולת".

שלא כמו פרופסור היגינס, הפועל לשנות את לייזה דוליטל, על פי ראות עיניו, ב"פיגמליון", מזהה פלורה "את תשוקותיהם, את מאוויהם ולעתים את צורכיהם הפשוטים" של בני הבית, והיא מסייעת להם להגשימם. "ובתוך כך, בתהליך של יצירת אמון וקשב הדדי, היא גרמה לאחדים מהם להתעדן..."



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה