כתבה: ד"ר רותי קלמן
הספר 'ג'ורג' ברניני חוזר הביתה' הוא עוד אחד מאותם ספרים שאתה מצטער על שהיגעת לסיומם.
במרכז העלילה עומד ג'ורג' ברניני, בנם של זוג אקרובטים בקרקס, שכונו "הברנינים המעופפים". בהיותם אמני קרקס, הנודד ממקום למקום, עובר הטיפול בבן שנולד להם, לידיה של אשה בשם מדלן. זו משמשת לילד גם אם וגם אב. ג'ורג' עטוף באהבתה, כשהוא רואה את הוריו לעיתים רחוקות בלבד. מלבדה, יש לג'ורג' חבר ילדות בשם ג'ייק, וחייו נוחים ומאושרים בטבעיותם.
המצב משתנה כשהוא מגיע לגיל חמש. הוריו האקרובטים נופלים יחד אל מותם המשותף בקרקס. ללא תיכנון לעתיד, הם מותירים את הילד ללא עתודה כספית ופרנסתה של מדלן אובדת.
הרשויות של ניו יורק מחפשות מה לעשות עם היתום, ואז מתגלה דודו של ג'ורג' מצד אביו. אנטוניו ברניני, המכונה פריץ, הוא מוזיקאי רווק המתגורר בפריז וחי את חיי הבוהמה. דוד פריץ טוען שיש לו אסמכתא מאחיו, לשמש אפוטרופוס של הילד. ג'ורג' הקטן, בן החמש, נשלח בעזרת מכר לפריז. עיר גדולה וזרה. לדוד שלא הכיר מימיו.
בעיות התקשורת ביניהם רבות: הם זרים זה לזה. הילד מדבר אנגלית והדוד – צרפתית. הילד שחי עם אומנת צמודה וחמה צריך להתרגל לגבר רווק שאינו יודע לטפל בילדים. דוד פריץ מודע לקשיים, אך נכון לצלוח אותם בדרכו המיוחדת. הוא מתייחס לילד בן החמש כאילו היה בגילו. קורא לו "חבר", ולוקח אותו לכל מקום, כולל מקומות מפוקפקים, שבהם הילד מקבל את כל מה שהוא רואה ללא דעות קדומות, בהיותו ילד.
כמי שלא למד בבית ספר, אבל היה סקרן וצמא דעת, לא שולח דוד פריץ את אחיינו לבית ספר. לעומת זאת, הוא אינו חדל מלהעשיר את חייו של הילד בשפע של מידע וידע, ובפיתוח המחשבה. יכול היה לפתוח את היום בשאלה, שאותה היה מפנה לאחיינו בן השש: "מהו, לדעתך, ההבדל... בין מחשבה, הזיה, חלומות ודמיון?" ובכך נפתח מוחו של הילד, לחשיבה מקורית, כשהוא מוקף באינספור ספרים אינטלקטואליים.
תיאור השתלטות הספרים על דירתם, מעניין גם, בהיותו, לא רק רוחני, אלא פיזי ממש, וכך מתאר ג'ורג' בזיכרונותיו את החוויה שחווה בבית דודו: "אף שהפנה עורף להזדמנויות שניתנו לו לרכוש השכלה פורמלית, נמנה פריץ עם אותם טיפוסים מלמדי עצמם, היודעים הרבה יותר מאחרים, משום שאת תאוות הידע שלהם דרבנה סקרנותם הטבעית ולא משטר כפייתי. חדרינו בביתה של מאדאם ברתה היו עמוסי ספרים... ספרי הדרכה של תזמור, הרמוניה, קונטרפונקט ותיאוריה; ספרי אמנות והיסטוריה של אירופה. הם מילאו את הכיסאות וחנקו את המסדרונות; הם מנעו דלתות מלהיסגר ושולחנות חסרי רגליים מלקרוס תחתיהם; ערימות של כתבי-עת צמחו כעצים על הפסנתר ופלשו אפילו למיטתי הקטנה".
אבל גם התקופה הזו הינה בת חלוף. בהגיעו לגיל תשע, זוכה דודתו משיקגו, שהיא אחות אימו המנוחה, בחסות עליו, למורת רוחו של הדוד פריץ, שניסה להילחם בכך בערכאות המשפטיות, אך נכשל. הדוד מנסה להסביר לילד את המצב: "... "סומק עז הציף את פניו, והוא העביר עליהן את ידו כאילו אמר למחות מהן את הלהט. "ג'ורג'," המשיך בקול רך יותר. נושם במקומות הלא-נכונים ומדבר לאט-לאט כדי שאבין. "ג'ורג', איני שולח אותך מכאן. הם לוקחים אותך ממני, אינם מניחים לי להחזיק בך. אין זה היינו הך." ג'ורג' בן התשע, אינו מבין בענייני משפט. מבחינתו, הדוד בוגד בו. "ואולם לדידי היה זה היינו הך, ועל כך שנאתיו".
ג'ורג' בן התשע מועבר שוב לארצות הברית. הפעם לביתם של סיקי, דודתו, ובעלה, פרופ' דיוויד האריס. הם מזועזעים מכך שלא הלך מעולם לבית ספר. אבל מסתבר שמסגרת בית הספר אינה מתאימה לו. הוא רגיל ללמוד מסקרנות, ולא מהכרח. השכלתו שופעת ורחבה במובנים מסויימים, כולל ביכולת ביטוי ומחשבות. אך מאידך, הוא סובל מפערי השכלה בתחומים אחרים. לכן הוא מוכנס לכיתה ד במקום ה, המתאימה יותר לגילו. מבטאו, והיותו גדול מהאחרים בכיתה, גורמים ליחס של זלזול ולעג מצד הילדים בבית הספר, והוא אינו מקובל, בלשון המעטה. את החיים האלה הוא נאלץ לסבול עד גיל ארבע-עשרה. שאז, הוא מגיע להחלטה שתשנה את גורלו.
ספר מרתק ומומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה