כתבה: ד"ר רותי קלמן
'עד שהגשם יחזור' הוא מחשבה, או ביטוי, שמקבילים ל"אחרי החגים". מאחורי זה מסתתר הרעיון, שמה שקורה עכשיו ישתנה כשהחגים יעברו, או כשהגשם יחזור. ובינתיים לתת לדברים לקרות, להתרחש, או במקרה של הספר הזה, להתחבא מתחת לאדמה. הסודות שאנשים מסתירים-קוברים, בנבכי האדמה, ושייאלצו לצאת, כמו פטריות אחרי שהגשם יגיע לבסוף, כשהאמת תצא לאור. לא לפני שפרשת המים המקומית, תתפוצץ להם בפרצוף, תרתי משמע, וכל מה שנחבא – יתגלה.
שתים עשרה שנים לא ירד גשם בכפר הוותיק, שמתחיל להתנוון (בלא גשם, בלא חיוּת). החקלאות של הכפר נעלמת. משק החי כמעט נעלם לגמרי. חלק מהאנשים עוזבים. חלק נשארים ונסגרים בתוך עצמם. מי שמגיע הם אנשי חוץ, האנשים החדשים, שיוצרים חיים חדשים ושונים במקום: מסעדות בתוך לולים, מחלבות בוטיק, אורוות שעוברות הסבה לחדרים להשכרה לפי שעה, בנייה בסגנון חדש, של גגות שטוחים ללא רעפים, כפי שהיה נהוג עד אז. הבוגנוויליה מסתירה את בור הביוב הגדול, ו"מקשטת" (לדעת התושבים החדשים, "מזייפת" לדעת הוותיקים) את הכניסה לכפר. האם כל השינויים הללו הם רק קוסמטיקה על פצעי הניוון? האם ותיקי המקום, יוכלו באמת, אחרי שהגשם יחזור, לטאטא את הרוחות החדשות, עם הציפוי המזויף, ולחזור להתנהל כמקודם?
במיקרו של הכפר, אנו מקבלים הצצה לשלושה דורות בני משפחה אחת. הסבא והסבתא, שכל אחד מהם, מנסה להסתתר מאחורי השיכחה. אבל יש להם סוד גדול ומעיב בעליית הגג של איש העגורים, שמכין עגורי נייר מקופלים בסגנון האוריגאמי, שמתפזרים באוויר, ונמצאים בכל מקום בכפר, ולמרות שהוא לא מאשים איש – יצירותיו, קיפולי הנייר של העגורים – נושאות עימן את רוח הבגידה וההאשמה.
יש את שתי הנכדות – יעלי וגלי, שכל אחת מהן חוזרת לכפר מסיבה אחרת, בגלל סוד אחר. יעלי חוזרת לכפר בחודש שמיני. ההיריון בעייתי. לא ידוע מה יהיה גורלו של התינוק שיוולד. היא מנסה להתעלם מהחרדות, ומתכוונת לפתוח, בבית שהורישה לה הדודה ציפה, בית הארחה. "היא תשפץ ולא תרגיש את כל החרדות האלה שעולות לה מהרגליים לבטן, מטפסות עד הגרון וגורמות לה לבחילה. היא תשפץ ולא תחשוב על מה שעומד לקרות..."
וגלי, האחות, חוזרת מקנדה הביתה. כולם מתכוננים לחתונתה, שאמורה להתקיים בחצר הבית. אבל כמו שלא ברור אם יותם, החתן, יגיע, לחתונה, כך לא ברור, אם חתונה יכולה בכלל להתקיים, כשהכל מסואב מסביב, והכל בנוי על שקרים, שמהם כל כך ניסתה בעבר להתחמק. היא רצתה להיות זו, שתתמיד לספר רק את האמת. אבל החיים מכריעים אותה. "עכשיו היא על המטוס בדרך חזרה, ובאמתחתה לא אחד, אלא כמה "בלופים" שהתנפחו מעל ומעבר למידותיהם ומזמן כבר לא יכולים להיחשב לשקרים לבנים... ולמרות שלא הכול באשמתה, ובטח שיותם אשם לא פחות, המיומנות בה היא ניהלה את העניינים רק הוכיחה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, וגם היא, כמו כולן במשפחה שלה, יודעת לשקר ועוד איך."
ומהמקום שממנו מגיע הגשם, ומהמקום שאליו יגיע הגשם – תיחשפנה תובנות מפתיעות.
רומן ראשון ומעניין של סלעית שחף פולג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה