פסטיבל דימונה לשירה 3 – סקירה ורשמים / ד"ר רותי קלמן

לאחר חודשים של תכנון, של החלטות, של קשר עם כל המשוררים והמוסיקאים, של ישיבות צוות ו... הגיעה שעת המבחן - היומיים האלה של פסטיבל דימונה לשירה. ומה אגיד לכם - היה מדהים!!! ראשית – הקהל הגיע!!! אחרי שהתלוננתי כבר מספר פעמים מעל גבי העיתון, שאנשים לא מגיעים לאירועים של הספרייה, והנה – היענות שכזו, התלהבות שכזו, שמחה שכזו בעיניים, והקשר החם הזה שנוצר בין השירים למנגינות, בין משוררים למקשיבים, בין מוסיקאים למאזינים, בין לא-דימונאים לדימונאים.

קשה לתאר מבלי להרחיב, וקשה להרחיב כשמדובר בטור קטן בעיתון, שיש ספק אם בכלל יתפרסם, שכן, שלא כהרגלי אני מאחרת הפעם להגיש אותו למערכת העיתון.

אז הנה תמצית האירועים: מפעל וישי הוקם על ידי פליקס זנדמן ז"ל. סיפור חייו המופלא של האיש היהודי החם, הציוני והפילנטרופ הונצח בספר שקטעים ממנו הוקראו בטקס רב רושם שבו השתתפו הנהלת המפעל, ילדים מכיתות ד-ה-ו מבאר-שבע המשתתפים בסדנת כתיבה של המשורר שלנו משה אוחיון, ותזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון העירוני בדימונה בניצוחה של מנהלת הקונסרבטוריון, הגברת אורלי חרותי-יוגב. הילדים כתבו שירים במהלך הסדנה עם אוחיון, שנכתבו בהשראת ספרו של פליקס זנדמן. היה מרגש ביותר לשמוע את הילדים מקריאים את שיריהם מול קהל מנהלי המפעל, ועוד יותר מרגש היה לראות את העובדים מתרגשים ומחייכים למשמע השירים.

אירוע נוסף אחר-הצהריים הביא ליד לבנים קהל שבחלקו היה ממוצא הודי, בחלקו – משפחות השכול, ואחרים. קריאת שיריה של המשוררת ההודית "ללה" מהמאה ה-14 על-ידי שלושה משוררים: הדס גלעד, שחר מריו מרדכי ויחזקאל נפשי, היתה מעניינת ביותר ולוותה בהרכב מוסיקלי עם שירים הודיים מקסימים.

על הזיכרון ועבודת הכותב דיברו המשוררים: יונתן ברג, אלי אליהו ויפתח בן אהרון שגם קראו משיריהם, וצמד הפרברים הלהיב את הקהל שהגיע לספרייה לפנות ערב ולא הניח לצמד לעזוב. לקינוח – קיבלנו את שלמה יידוב בתוכניתו: ימים לבנים. הקהל, צעיר ברובו, גדש את מרכז הצעירים "יעדים" וקרא לזמר לשוב שוב ושוב אל הבמה.

בחצות הגענו הביתה והספקנו מעט לנוח לפני יום נוסף, היום.

בבוקר פשטו מנהלות בתי הספר היסודיים על הגנים וסיפרו להם סיפורים מתיק מלא ספרים שניתנו לגנים במתנה על-ידי הספרייה. המנהלות וסגניותיהן לקחו את התפקיד ברצינות גמורה. הן קראו, שיחקו, ולא שכחו להזכיר לילדים לבוא להירשם בספרייה.

במקביל הופיע אמן מוסיקלי בשם בני דג'ובס בפני שני אשכולות גנים ולימד אותם על כלים מוסיקליים של מקומות שונים בעולם. בבית האבות שירלי היתה אותה עת חגיגה אמיתית של שירה בציבור עם יוסי לב, ושלושה תיכונים זכו לשעת שירה גם כן. בזינמן שילב המשורר האורח, עמית מאטונר, את תלמידי כיתות ח בשירה ותיאטרון כדי להמחיש כוחן של מלים. הפליא בקריאתו ובמשחקו התלמיד ניתאי לידיאני שזכה לתשואות רבות ולמחמאות. בליהמן שוחח משה אוחיון שלנו עם המשורר האורח עמיר פריימן על העצמת הרוח בחינוך, ובתיכון אחווה דיבר המשורר ערן צלגוב על עבודת המתרגם.

בריצה ממקום למקום הספקנו להגיע בזמן למליאת העירייה למפגש מעניין היה בין המשוררות תהל פרוש וענת זכריה, עם עובדי העירייה בליווי מוזיקלי של הזמרת מירב והפסנתרן עוזי. המשוררות בחרו בקפידה שירים שעסקו בעבודה, אבטלה, הומלסית והעובדים בהחלט התחברו לנושאים אלו ושרו עם מירב את השירים היפים שבחרה לשיר.

ההצגה "ילד הכרובית" של תיאטרון דימונה הנקרא "מעבדתרבות דימונה" שנכתבה במקור  על ידי המשורר יהונתן גפן הוצגה בפני כיתות ג על-ידי השחקנים: אופיר נהרי, חנה כהן-מור יוסף, יעקוב זדה דניאל, יואב כורש וזוהר גורן בבימויה של נועה רבן-קנולר.

אחר-הצהריים, התרגשו כמה משוררים כשהסרנו את הלוט מעל עצי השיר שנשאו את שיריהם. עצי השיר ישירו את עלי שיריהם כל חצי שנה, ויפנו את מקומם לשירים חדשים. הראשונים ששיריהם מוצגים הם: שרה מלול, שרה בת-שלום, ראובן גוטנמכר, סימונה ביטון ומשה אוחיון.

בערב הגיעו צלמים מ"מבט שני" וצילמו את המשורר רוני סומק שהגיע להנחות את המושב האחרון של הפסטיבל בלווית משוררי הנגב הטובים שאת שיריהם שמענו. זר של פרחי פרידה והוקרה הוענקו לגילה גבאי, שהיתה המנהלת של הספרייה העירונית דימונה במשך עשרות שנים ותרמה רבות להאדרתה ופיתוחה של הספרייה. לקינוח קיבלנו הופעה מדהימה של הזמר המדהים גיא זו-ארץ. האולם הגדול של הספרייה המה מאדם וכולם יחד ספגו את השירים והמוסיקה והחום שהורעף מסביב, והחיוך נשאר גם לאחר הסיום.

אז כמו שאתם רואים – היה עמוס, אבל היתה חוויה נהדרת, מלאת מלים ושירים ומוסיקה וגדולים וקטנים ורחוקים שנהיו קרובים. תודה לחבריי לצוות הפסטיבל – מאיר חזן, משה אוחיון, דניאל עמר. תודה לגילה גבאי, תודה למירו ביטון ולאבי נחמיאס על כל העזרה, תודה גדולה לכל הספרנים היקרים שלי שעמלו מסביב ועזרו ככל שאפשר ותודה לקהל שבא בהמוניו.