יום שבת, 17 באוקטובר 2015

אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין

כתבה: ד"ר רותי קלמן


אוגאסטוס (גאס) ווטרס והייזל גרייס הם זוג צעירים יפים, חריפי שכל ואינטלקטואלים. הם מתאהבים, ואפשר היה לחשוב שהכל יהיה מעתה דבש. אבל הכוכבים לא פינקו אותם. הריאות של הייזל, בת ה-16, מלאות בגרורות סרטניות, והיא מסתובבת עם בלון חמצן בעגלה, ואילו אוגאסטוס, רק בן 17, כבר איבד רגל אחת לטובת הסרטן. הם הכירו בקבוצת תמיכה, ויחד עם חברם, אייזק, שמתעוור עם הזמן, הם הופכים לשלישיית חברים טובים.

הספר "אשמת הכוכבים" של ג'ון גרין, הוא ספר מרתק וחכם, מרטיט את הלב ואפילו מצחיק, למרות הנושא הקשה. השלושה מתמודדים עם המצב על-ידי הומור, על-ידי הכנת הספדים זה לזה, בימוי טקס ההלוויה, הכנת חליפת הלוויות, ועל-ידי דיבור חופשי ופתוח, על המוות, ומה שמעבר לו.
הוא פוחד משכחה ארצית. היא – לא. כשהייזל תוהה, כמה אנשים כבר מתו עד כה, לאוגאסטוס יש תשובה מוכנה "במקרה אני יודע את התשובה לשאלה הזאת," הוא אמר. יש שבעה מיליארד אנשים חיים, ובערך תשעים ושמונה מיליארד אנשים מתים... יש בערך ארבעה-עשר אנשים מתים על כל אדם אחד חי".

ההורים של כל הצעירים האלו מצטיירים כרגישים, תומכים, עוטפים באהבה, נעזרים זה בזה כדי להחזיק מעמד, ומנסים לשמור עליהם מפאת גילם הצעיר, באופן שמעורר חיוך. כשהייזל מגיעה לראשונה לבקר את אוגאסטוס, הוא רוצה להזמין אותה לראות איתו סרט במרתף. האב מסקל את הניסיון. "אתם יכולים לצפות בזה בטלוויזיה בסלון, " אבא שלו אמר... "נראה לי שנרד לראות את זה במרתף." אבא שלו צחק. "ניסיון יפה. סלון." או כשהשניים טסים לאמסטרדם עם אמה של הייזל, במסגרת קרן המשאלות של ילדים חולי סרטן, נושקת הייזל על לחיו של הנער המתלהב מההמראה הראשונה בחייו. התגובה של האם לא מאחרת לבוא: "רק לידיעתך, אני ממש כאן... "זה בידידות," הזכרתי לה, והסתובבתי לתת גם לה נשיקה על הלחי."

הזוג הצעיר גם עוזר לאייזק להתגבר על אהבתו הנכזבת למוניקה בדרכים שונות, ויש קטעים מרגשים של השניים, כמו במסעדה על גדות התעלה באמסטרדם, כשהם מתענגים על כל ביס, ושותים שמפניה של "כוכבים", או כשהייזל מבינה, שהרצון שלה לנשק את אוגאסטוס לראשונה, דווקא בבית אנה פרנק, הוא הרצון של אנה, שצעירים כמוה יחיו ויתאהבו כמו שצעירים צריכים להתאהב, כמו צוואה רוחנית. הם מתנשקים ומוצאים עצמם לפתע מוקפים בקהל רב שמוחא להם כפיים בהתלהבות.

הניו יורק טיימס כתב: "גרין מראה לנו מהי אהבת אמת – שני צעירים המקבלים זה את זה ועוזרים זה לזה בכל המצבים הגופניים והרגשיים הקשים ביותר – וזה רומנטי יותר מכל שקיעה על החוף."
הספר תורגם לעשרות שפות, ואף זכה לגירסה קולנועית ב-2014. מומלץ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה