אני והאַיִּן רוכבים על אופניים מאת רן ובר

  כתבה: ד"ר רותי קלמן

רן ובר, נשוי+5, הוא סופר, מרצה ומטפל זוגי ואישי, יזם הייטק מצליח בעברו וממקימי הכפר הרוחני-אקולוגי בקוסטה ריקה. חיבר את הרומן 'התגלות' ואת רב המכר 'סוד הנקודה הטובה'. רן מלמד חסידות במסגרות שונות, ומעביר הרצאות וסדנאות ליישום תובנות רוחניות בחיי המעשה.
הספר 'אני והאַיִּן רוכבים על אופניים' מתאר את המְסַפֵר לצידם של שלושת חברי הילדוּת שלו, יואל, רפי ואייל, כשברקע המעשים והמחשבות שלהם, האינטרקציה שביניהם, והדאגה ההדדית. ההכרה שמה שהם היו, אינו מה שהם היום. שטבעי להשתנות, כפי שזה קורה לכולנו, עם הזמן. הניסיון התמידי להבין, איפה אנחנו בעולם הזה, במה אנחנו יכולים לתרום לסביבתנו ולעצמנו, כדי שנהיה שלמים יותר. הספר הוא בעיקר שיחות בינו לבין חבריו. שיחות, המתרחשות ברובן במהלך מסעות בטבע, לאחר שיואל החבר הקבלי הפרוע שלו, משכנע את רן לקנות אופניים כסוג של חופש, מה שמתברר כרעיון מוצלח ומתאים לו מאד.

עמית, מוכר האופניים, לא עושה לו חיים קלים. כמו פסיכולוג, הוא מתאים את האופניים לבן-אדם שבא לקנות אותם, ולכן הוא מוכר לו כאלה, שצריך לעבוד איתם קשה מאד כדי להתקדם ביער או בטבע, במקום שבו הוא מתבודד שעה עם הבורא, מדי יום, כסוג של הקשבה פנימית "שמי המדבר היו צלולים ובהירים. היה עדיין קצת קר, אבל באתי מוכן מראש עם ציוד תרמי ופליז חם. שמחתי שאני במדבר והודיתי בלבי על הזמן שניתן לי, פשוט לחקור מה קורה איתי. לתת לדברים להיפתח וללבלב בעדינות בתוכי עטוף בשממה." את דרכו, מלווה ומדריכה תורתו של רבי נחמן מברדסלב, ושיחותיו עם החברים, עומדות לאור תורה זו. לעיתים הוא מצטט במפורש מתורת הרב, ולעיתים, נדמה שעצותיו או דעותיו פשוט הפנימו את הלך הרוח הברדלסבית, הלך רוח שאפשר בהחלט לספוג ממנו את החכמה הפשוטה והחיובית.

הוא מבין, שאדם לפעמים לא רוצה ללכת עם הרצון שלו עד הסוף, כדי לא להרגיש את התסכול שבאי ההגשמה. אדם לא רוצה לחוות את הבעירה הפנימית שאין לה פתרון, את החיסרון. אבל, הוא מבין, שלהרגיש "הכל בסדר" זה סוג של קיפאון, של תקיעות, של מוות רוחני. צריך להעיז גם להיכשל, ללמוד להתמודד עם תקלות ומכשולים, כמו למשל, אלה שהוא חווה ברוכבו על אופניו.
כשהוא עומד, לדוגמא, מול ערימת הכלים בכיור, הוא לרגע מיואש, כי הוא חושב על כל המטלות שלפניו. אבל ברגע שהוא מבין, ש"מה שעבר-עבר, ומה שיהיה – יהיה, והרגע היחיד שאנחנו באמת יכולים להתמודד איתו ולפעול בו הוא ההווה, ובהווה אנחנו חייבים לקבל אחריות מלאה על התהליך שאנחנו עוברים, ולא להפיל אותו על אחרים" הוא מחייך ושוטף את הכלים בקלילות.