יום שני, 17 בדצמבר 2018

פרשת קולומבוס מאת סטיב ברי. מאנגלית: יעל ענבר


כתבה: ד"ר רותי קלמן


478 ע' מרתקים מכיל רומן היסטורי זה של סטיב ברי. בבסיס הרומן מצויות העובדות ההיסטוריות לגבי כריסטופר קולומבוס, ששמו האמיתי היה קריסטובל ארנולדו דה איסאסי. בני משפחתו שינו את שם משפחתם לקולון, לאחר שהוכרחו להתנצר בספרד. וכבר התייחסתי לחלק מסיפור חייו בכתבה על הספר "כריסטופר קולומבוס: יהודי בסתר' של מייק אוונס (חפשו "קולומבוס"בבלוג שלי 'עולם של חוויות ולמידה). למי שמעוניין, מזכיר ברי ספרים ומחקרים נוספים על קולומבוס בסוף ספרו.

הרומן שלפנינו, מתרחש בתקופתנו, כאשר העיתונאי טום סייגן שנחשב מהימן ואמיץ, נופל קורבן לעוקץ של גורמים עוינים במזרח התיכון. הוא מואשם בהמצאת כתבה מופרכת לחלוטין ומאבד את שמו הטוב, כשאין לו מושג מי הם אלה שדאגו להכפישו.
הוא הופך לסופר צללים, מסתכסך עם אביו, על רקע התנצרותו בגלל אהובה. אבל האהבה נגמרת בשל עבודתו כעיתונאי, וגם לבתו אָלֶה, הוא לא מצליח להתקרב. הוא מתגרש. גרושתו נהרגת בתאונה, ובתו מפנה לו עורף, מתקרבת לסבה, שהוא לוי (עובדה חשובה בספר) ומתגיירת.

רגע לפני שטום קץ בחייו ומתכוון להתאבד, מופיע זר בחדרו, וטורף את הקלפים מחדש. הוא מודיע לטום שבתו חטופה, ולמרות שהקשר בין האב לבתו לא היה קיים מזה שנים (בגללה), נחלץ טום לעזרתה.
הזירות מתרחשות במספר מוקדים: וינה עם זאכריה סימון, יהודי קיצוני, שרוצה להבעיר את המצב הרגיש בירושלים, ובריאן, אמריקאי המתחקה אחריו, ומנסה לעזור לאָלֶה; ובֵּנֶה רואוּ, מרוני מג'מייקה, טיפוס עם עסקים מפוקפקים, שמחפש אוצר אבוד במכרות; פראג, עם בית הכנסת הישן חדש ואגדת הגולם.

ההתפרסות על זירות שונות, מתקשרת למאמר של אָלֶה על אוצרות המקדש האבודים שהוגלו לרומא, והתגלגלו משם למקומות לא ידועים. מתוך מאמרה של אָלֶה: "באמצע המאה השישית הורה יוסטיניאנוס, קיסר האימפריה הביזנטית, להוציא את אוצרות בית המקדש היהודי מקונסטנטינופול. הוא האמין שהם מקוללים ורצה שהפריטים המקודשים יישלחו בחזרה לארץ הקודש... הקיסר הטיל את המשימה על כפיפיו, ואלה ערכו הסכם עם סוחרים מקומיים להעביר את האוצרות בספרינה דרומה. כל שלושת הפריטים – מנורת הזהב, שולחן לחם הפנים וחצוצרות הכסף – הועמסו על ספינה. אבל מיד אחרי שיצאו מטווח ראייה מהיבשה, הקברניט ואנשי הצוות – כולם יהודים – פנו מערבה והפליגו... לחצי האי האיברי. שם העלו את האוצרות ליבשה והפקידו אותם בידי יהודי ספרד" על-פי סיפורה, כשהתחיל גירוש ספרד, הבינו יהודי ספרד שהם חייבים להעביר את האוצרות משם. הם העלו לספינה של קולומבוס 'סנטה מריה' את שלוש התיבות, שבהם החביאו את אוצר בית המקדש, וביקשו שסנטאנחל יחביא אותם. כמו תמיד כשמדובר במשהו יקר ערך, ובמקרה הזה יקר ערך לעם היהודי, הופך החיפוש לעקוב מדם.
מותחן מעניין. קיראו.

אין תגובות:

פרסום תגובה