'הפיתוי להיות מאושרים' מאת לורנצו מַרונֶה מאיטלקית: יערית טאובר

כתבה: ד"ר רותי קלמן

צ'זרה אנוניציאטה, אלמן בשנות ה-80 שלו, הגיע לגיל, שבו כבר ממש לא משנה לו מה אומרים עליו. הוא אמיתי באמירותיו, ולא מהסס להגיד אותם, לכל מי ששואל, ובמיוחד למי שלא שואל. עד שזה מגיע לרגשות. 

הוא מעולם לא הביע רגשות לבתו, סוובה, עורכת דין, עם בעל, בן ומאהב, שעליו היא כמובן לא מספרת לאביה, ולבנו, דנטה, איש אמנות, שיש לו בן זוג קבוע, וגם הוא לא מעז לספר על כך לאביו. למרות שאינו מפגין רגשות כלפי ילדיו, יש להם צורך נואש ועיקש לזכות באהבתו, בהערכתו, ובהכרה. סוובה ודנטה הם בן ובת טובים לצ'זרה. הם מתעניינים במעשיו, עוזרים לו כשצריך, דואגים לו, וסופגים בשקט, לפחות דנטה, את מה שיש לו להגיד עליהם.

במקביל לאמירותיו הבוטות והכֵּנות "מדי" של צ'זרה. הוא מתחיל להביט פנימה ולהבין שבעצם פיספס חיים שלמים. "הינה, בדיוק, הבלתי ממומש. עמלתי יותר משבעים שנה להבין שאני שם, במצב הבלתי ממומש. הקיום האמיתי שלי, התשוקות, האנרגיה והאינסטינקט, נשמרו בכל מה שרציתי לעשות... לא קל להחזיר את הזמן שאבד, בתוך שנים מעטות אתה צריך לתקן קיום שלם. כמעט בלתי אפשרי." 

רגע לפני הסוף, הוא מחליט לעשות את הבלתי אפשרי. ההבנה מתעוררת בו לאחר שהוא מגלה, שאֶמה, שכנתו הצעירה בבניין היא אישה מוכה. הוא לא יכול לעמוד מנגד. הוא אוסף אותה אל ביתו, והופך לאיש סודה. "אני מסתובב ומוצא את אמה ישנה, מצונפת בתוך עצמה. ככה היא נראית עוד יותר חסרת אונים. מעניין למה לאנשים מסוימים אין מלאכים שישמרו עליהם. אני הכי רחוק שאפשר מלהיות מלאך, ובכל זאת טבעי לי לקום ולהביא לה שמיכה. אני עוטף את אמה באריג הצמר, מכבה את המסך, אחר כך את האור, והולך למיטה... הייתי רוצה לסייע לך, אמה, לעזור לך להינצל, באמת, אבל אני חושש שאיני מסוגל. לא הספיקו לי חיים שלמים כדי ללמוד להושיט את היד בלי לרעוד." 

ביחד עם מרינו, שכנו וחברו, הם מנסים לחשוב מה הם יכולים לעשות למען אֶמה. מרינו מפחד לכתוב מכתב, כי הוא חושש שהבעל המכה ייצא נגדם, וזה חסר היגיון לשני זקנים להתגרות בגברתן. צ'זרה מנסה לשכנעו: "מרינו, אתה בן שמונים ועד כמה שאני יודע אף פעם לא שברת את הראש. כבר עשר שנים אתה יושב בכורסה הזאת ואם אתה קם הצורה שלך נשארת מוטבעת בתוכה. אתה לא חושב שלפני שתמות שווה לעשות משהו חסר היגיון?"

צ'זרה מוכן לעזור לאֶמה להילחם. מנסה לשכנעה להגיש תלונה. היא מסרבת. מאשימה את עצמה. מאמינה שבעלה ישתנה. 

סיפור מהחיים. מצחיק. עצוב. על זיקנה, חברוּת, קבלת החיים והמוות.