כתבה: ד"ר רותי קלמן
במרכז הרומן נמצאת מירנדה. צעירה בשנות השלושים לחייה. בשלב שבו היא מתחילה חיים זוגיים עם ג'יי, שאף הוא כמוה, משמש כמורה להיסטוריה בבית-ספר, היא מגלה, שדודה האהוב, בילי, נפטר.
הקשר בין בילי, אחיה של אימה, לבין משפחתה, נותק שש-עשרה שנים קודם לכן בפתאומיות, לאחר מריבה בינו לבין אימה ואין לה מושג מה הוביל לכך. כשנותק הקשר, הייתה מירנדה בת שתים-עשרה, והיא לא הבינה, למה דודה לא הגיע ליום הולדתה, כהרגלו בכל שנה, ומדוע הוא עומד באמצע הלילה בפתח הדלת ורב עם אימה. אותו לילה, שלאחריו התמלא ביתם במתח ובדממה מלאת סודות, ובהיעדרו של דודה בילי.
מירנדה, מנצלת את החופש הגדול שבין שנת הוראה אחת לשנייה, וחוזרת להלוויה של דודה, ואל בית הוריה כדי לנסות לפענח את כל הסודות שניסו להסתיר ממנה כל השנים. הקרע בין ההורים לדוד גדול כל כך, עד שהם אפילו נמנעים מלהגיע להלוויתו. מירנדה כן מגיעה להלוויה, שבה היא מגלה פנים רבות לא מוכרות, שליוו את דודה, במהלך חייו. אין היא יודעת עליו הרבה. היא יודעת שהיה סיסמולוג, וחקר רעידות אדמה ברחבי העולם, שהיה בעל חנות ספרים בשם "ספרי פרוספרו" ושאת ילדותה מילא הדוד בילי בכתבי חידה, תובנות על רעידות אדמה, וסיפורים על המחזה "הסערה" שנכתב על-ידי שקספיר, ושבעקבותיו קיבלה מירנדה את שמה.
בעומדה שם, בין כל הזרים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון, ניגש אליה עורך הדין של בילי, דודה, ומזמין אותה אליו למשרדו לקריאת הצוואה של הדוד. מופתעת, מגיעה מירנדה אל משרד עורך הדין, ומופתעת עוד יותר, כשהיא מגלה, שהיא היורשת של חנות הספרים שלו. חבילות של כתבי חידה, שהותיר לה דוד בילי אחריו במקומות שונים, ואצל אנשים שונים, מובילות אותה לאט לאט אל פיתרון אל חידת חייו וחייה.
"הוצאתי מהתיק שלי את 'הסערה' ופתחתי את הספר במערכה ראשונה תמונה ב', שבה פרוספרו מספר למירנדה את סיפור עברו. העברתי אצבע מתחת לשוות המודגשות. שבי, כי עכשיו עלייך עוד לדעת. "זאת הפסקה המודגשת היחידה. סיפרתי לג'יי את הסיפור של פרוספרו. בזמן שפרוספרו היה שקוע בלימודי קסמים, אחיו האכזר אנטוניו בגד בו וגזל ממנו את הדוכסות שלו." כשג'יי שואל אותה מה הקשר בין השורה המודגשת בעותק של 'הסערה' שקיבלה יומיים לאחר מותו של הדוד בילי, היא אומרת:
"כשהייתי בת שתים-עשרה הוא ואימא שלי רבו נורא. היא עשתה לו משהו, או בכל אופן הוא חשב שהיא עשתה. אני לא יודעת בדיוק. אני חושבת שהוא משתמש בפרוספרו כדי לספר לי מה קרה"... ידעתי שהוא מוביל אותי לאיזשהו מקום... וכמו פרוספרו, גם בילי תכנן את שובו אך לא גייס כשפים ולחשים אלא את קסם החידות שלו, את קסם ההרפתקאות שתכנן למעני בילדותי. כבר לא הייתי ילדה, ובכל זאת הרגשתי את הקדחתנות שהתקשרה אצלי עם בילי, את ההתלהבות מהחידה הראשונה, שהובילה תמיד אל עוד רמז. אבל הפעם זה היה שונה, ובמתק ההתרגשות נמסכה מרירות. זאת תהיה הפעם האחרונה שבילי ינסה להגיע אלי. ההזדמנות האחרונה שלי לגלות את הסיפור שאימא לא היתה מוכנה לספר, את האמת על מה שהפריד ביניהם."
מירנדה תגלה דרך כתבי החידה של בילי, את האנשים שהיו חשובים בחייו, וגם את מקומה שלה בחייו של הדוד. רק כשתגלה את כל האמת של משפחתה, ואת העבר הנסתר מעיניה, תוכל מירנדה לשוב ולחיות נכון יותר את ההווה, ולהבין לאן ממשיכים משם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה