'ברקודה לארוחת בוקר' מאת עמליה ארגמן ברנע

כתבה: ד"ר רותי קלמן

שאלות מהותיות שואלים גיבורי הרומן 'ברקודה לארוחת בוקר' את עצמם, כשהם עומדים על פרשת הדרכים של חייהם. שאלות כגון: מה אנחנו לומדים ממהמורות חיינו? איך צריך לדעת מתי לשחרר, מתי צריך שוב לפתוח את הלב למשהו חדש, והכי חשוב – באיזו דרך לבחור? 

אילו רצתה להוסיף מוטו לספרה, אולי היתה עמליה ארגמן־ברנע בוחרת בקטע מתוך שירו של רוברט פרוסט "הדרך שלא נבחרה" (בתרגום של עדנה אולמן־מרגלית), או כפי שהוא נקרא בתרגום הישן של שמואל שתיל "הדרך לא אחזתי בה" (הוצ. עקד 1969). הנה קטע מאותו שיר נפלא, שאני קראתיו, כנערה, לפני 47 שנים ורשמתי אותו במחברתי:

 "שְׁתֵּי דְּרָכִים נִפְרְדוּ בְּיַעַר צָהֹב / וְצַר כִּי שְׁתֵּיהֶן לֹא אוּכַל לַעֲבֹר / עוֹבֵר אֹרַח אֶחָד. אָז עָמַדְתִּי לַחֲשֹׁב, / מִסְתַּכֵּל בְּאַחַת לְאָרְכָּה עַד הַסּוֹף, / אֶל מָקוֹם בּוֹ פָּנְתָה אֶל בֵּין שִׂיחַ אָפֹר... 

/ " אֵי פַּעַם, אֵי שָׁם בִּין יוֹם וּבִין לֵיל / שְׁתֵּי דְּרָכִים נִפְרְדוּ בְּיַעַר עָבוֹת - / אָחַזְתִּי בַּדֶּרֶךְ עָבְרוּ בָּהּ פָּחוֹת, / וְזֶה שֶׁעָשָׂה אָז אֶת כָּל הַהֶבְדֵּל."

הרומן של עמליה ארגמן ברנע, יסחוף אותנו מיבשה לים ומים ליבשה, ידלג על פני אוקיינוסים ושנים, ויפגיש לבבות שיבערו באש הגדולה של האהבה ויירצדו עם מהמורות הלב.

אליענה הישראלית, גרושה טרייה מפוליטיקאי מפורסם, פוגשת, על סיפון יאכטה של חברים בארה"ב, אמריקאי בשם גארי. גארי היה רופא שיניים שנטש את העולם החומרי והמירוץ שמאפיין את החיים האורבניים, ובנה את ביתו וחייו מחדש על סיפונה של יאכטה קטנה בשם "שמבאלה", שמשמעותה  בסנסקריט "שלווה"). המפגש בין הבחורה הישראלית היהודייה מתל אביב התוססת, לאמריקאי השלוו והשאנטי, ירגיע, יינחם ויצית כאחד את אליענה.

"להקת דולפינים הופיעה משום מקום ודילגה בקשתות אקרובטיות מעל פני המים. ההתגלות הזו הותירה אותה חסרת נשימה, והיא החלה צועקת וטופחת על חזהו כמו ילדה קטנה. "אוי, תצלם, תצלם." "בשום אופן לא."... אני מעדיף להתבונן בעולם ובתופעות שלו, ולחיות את הרגע, סיטי גירל." "אבל הרגע עובר.""נכון, אבל לא הסיפור שלו, והסיפורים צריכים לשמר את החוויה, בלב ולא באיזו מגירה, ומי כמוך יודע שהרגעים שייכים לעד למי שיודע לספר אותם."... ולאט דבקו גם בה שמחת הדברים הקטנים והריגושים מדברים סמויים מן העין, וזו הייתה מתנת החסד שלו. אבנים טובות בכתר האהבה האמיתי שהניח על ראשה."

האם תבחר אליענה בדרך חייו? האם יבחר גארי בדרך חייה? או האם הייתה זו רק הרפתקה טובה, שאמורה להסתיים? קיראו.