יום שני, 12 באוקטובר 2020

'אישה עם כתם לידה' מאת הוֹקַן נֶסֶר מאנגלית: תומר בן-אהרון

כתבה: ד"ר רותי קלמן


 בפתח המותחן "אישה עם כתם לידה" שכתב הוֹקַן נֶסֶר, מופיע מוטו ובו ציטוט מאת וו. קלימקֶה, פסיכולוג: "וישנם, כמובן, מעשים שלעולם לא נוכל להותיר מאחור, או לקנות את חירותנו מהם. מעשים שעליהם אף לא ניתן לבקש מחילה..." זהו הבסיס לספר המתח הזה. מעשה שאסור היה לעשותו, שלושים שנה קודם לכן, צף ועולה מתחת על פני השטח בדמותה של נערה צעירה ונחושה מאד.

לא היה שום סימן לאוטובוס. לא היה שום סימן לשום דבר, ופתאום היא הבינה, בזמן שעמדה שם ורקעה ברגליה מתחת לגגון הדולף בחושך ההולך וגובר, שככה בדיוק נראו כל חייה. שזאת התמונה שמסכמת באופן מושלם את הסיפור כולו. תמונה שבה היא עומדת ומחכה למשהו שלעולם לא בא. לאוטובוס. לגבר הגון. לעבודה טובה. להזדמנות... היא בת עשרים ותשע, וכבר מאוחר מדי. אמא שלי ואני, חשבה. האחת מתאבלת לצד הקבר. האחרת שוכבת בתוכו. באותה מידה היינו יכולות להחליף מקומות. או לשכב זו לצד זו. אף אחד לא היה מוחה. אלא ש..."

מנקודה זו, שבה היא נפרדת מאמה ליד הקבר, כשרק היא ונושאי הארון והכומר משתתפים בטקס העלוב וחסר הכבוד, מחליטה הבחורה, שספגה וספגה כל חייה, שמעתה והלאה היא תהיה היוזמת, המתכננת והמוציאה לפועל. לא את המשך חייה, אלא את הנקמה כלפי מי שאחראים לנסיבות לידתה ואורח החיים שלה ושל אמה.

הדרך שבה היא נוקטת מעתה והלאה, תהיה דרך מחושבת להפליא, חכמה ואינטליגנטית. עם חשיבה כזו, אבל עם התחלה אחרת לגמרי – כל חייה היו יכולים להיראות אחרת לגמרי. אבל היא כאן, כפי שהיא, אורגת את נקמתן, מהתלת בכולם. השליטה על המצב – לגמרי בידיה. כמו במשחק השחמט, היא צופה את המהלכים מראש, מזיזה את הכלים או את האנשים לפי רצונה, מבלי שיהיו מודעים לכך. השחקנים הנוספים שבזירה הם הפוגעים שהופכים מועמדים לפגיעה "הוא לא היה בטוח אם הוא אחד השחקנים או אחד הכלים, אבל נכון לעכשיו המשחק היה הדבר היחיד שהתרחש. חוץ ממנו, דבר לא היה קיים... הרוצחת הפכה לפנטום בלתי ניתן לעצירה, לאשת־על. הוא לא היה מסוגל לעשות דבר אלא להתחבא ולחכות. להיעלם. לרדת למחתרת. ולקוות."

מנגד, המשטרה והבולשת, ובראשם ואן וטרן, מבזבזים המון זמן וכוח אדם, בניסיון להבין מי עומד מאחורי הרציחות שמתאפיינות באותה הדרך: שני כדורים בחזה, ושניים מתחת לחגורה. האזהרה למועמדים לרצח מופיעה באמצעות נעימה בטלפון הנקראת "עלייתו ונפילתו של פלינגל באנט" ((The Rise And Fall Of Flingel Bunt שבוצעה בשנות השישים על ידי להקת הצלליות (The Shadows)

מלבד העובדה שנעימה זו היה לה חלק משמעותי במעשה שנעשה באותה שנה שבה בוצעה המנגינה (1965), יש משמעות גם לשימוש בשם הלהקה "הצלליות", הצל שמלווה את מי שפשע, ואינו מרפה ממנו כל חייו. יש גם משמעות לשם של המנגינה. כי אחרי מעשה כזה, כל עלייה שינסו להגיע אליה – סופה בירידה. בבחינת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא".

כתם הלידה המופיע בשם הספר, מתייחס לכאורה לכתם קטן שמופיע על לחייה של האישה. אבל המשמעות הנוספת והעיקרית שלו היא מטאפורית. הדרך שבה הגיעה בנערה לעולם הוכתמה. היא אינה ניתנת לתיקון, ואינה ניתנת למחילה.


אין תגובות:

פרסום תגובה