יום ראשון, 11 באפריל 2021

'אדום החזה' מאת יו נסבו ; מנורווגית: דנה כספי

כתבה: ד"ר רותי קלמן


על אף שנורווגיה הייתה ניטראלית במלחמת העולם השנייה, היא נחשבה לבעלת ברית אסטרטגית חשובה לשני הצדדים. 15,000 נורווגים התנדבו לשרת בצבא הנאצי. חלקם היו באס־אס, והרוב נשלחו לחזית המזרחית מול ברית המועצות. לאחר המלחמה, הם הואשמו בבגידה, ורובם ישבו מספר שנים בבתי כלא.

 על כמה מהנורווגים האלה, מתמקד יו נסבו, בספרו "אדום החזה". לא הרבה נותרו מהקבוצה, אבל מי שנותר, רק לכאורה תיפקד כרגיל, גם עשרות שנים מאוחר יותר. בתוך תוכם, סחבו אנשים אלה, סודות ומראות קשים, ופצעי הנפש, הפכו אותם למסוכנים.

הארי הולה, גיבור הסדרה "המפקח הארי הולה" של יו נסבו, עסוק במשימות אבטחה לרגל חילופי המילניום, בהתמודדות עם תככים ומזימות פנימיות של משטרת אוסלו, ועם בעיות אישיות. כל אלה, מונחים בצד, כשרובה נדיר ויקר ביותר מסוג מרקלין, נמכר בעסקת נשק במחיר אסטרונומי, וברור שהוא הולך להיות מופעל לצורך פלילי, בחור ניאו־נאצי יוצא זכאי בגלל טעות טכנית; הומלס נשחט בסימטה אפלה והחקירה של כל אלה, שנראים כמקרים לא קשורים זה לזה, מובילה לאותם חמישה חיילים נורווגים ששירתו בשירות הנאצים מול רוסיה.

אדום החזה הוא ציפור שיר, המשמש מוטיב לאורך הספר כולו. בתחילת העלילה מספרת אלן, שותפתו של הארי הולה, להארי, שהציפור שהם רואים היא "אדום החזה", ושרוב הציפורים מזן זה, נודדות דרומה, ורק כמה מהן נשארות, בתקווה שהחורף לא יהיה קר. סוג של מהמרות, ולפעמים טועות ומפסידות "לילה אחד את עלולה לצנוח קפואה כולך מהענף שלך ולא להפשיר עד האביב...". בהמשך, מספר סינדרה פאוקה להארי "בחזית היה בחור שקראנו לו אדום החזה. בדיוק כמו לציפור" אותו בחור היה אלוף בשיסוף. הציפור מופיעה שוב כהארה להארי כשהוא מנסה לבחור באיזו דרך ללכת "נשמעה חבטה רכה, הזגוגית רטטה קלות והוא ישב ובהה בכתם רטוב שאליו דבוקה נוצה אפורה, רועדת ברוח האביב. לרגע המשיך לשבת ללא ניע. ואז חטף את הז'קט שלו ורץ אל המעלית". הציפור מזכירה לו את ההימור שעליו דיברה אלן, והוא מבין מה עליו לעשות. לבסוף, ברגעי השיא שבהם הרוצח, מכוון את רובה המרקלין הנדיר, ממרחק של 400 מ' אל המטרה, נעמד אדום החזה בדרכו.

העלילה נעה בין שנות המלחמה, להווה של סוף המילניום הקודם, ותחילתה של האלף הבאה. בעיות ישנות יבואו על פתרונן, עם לא מעט קורבנות בדרך. מותח.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה