כתבה: ד"ר רותי קלמן
בשלושת סיפוריו של אשכול נבו, המכונסים בספר 'גבר נכנס בפרדס', ישנו גבר שמסתבך. מה שמאחד בין שלושת הסיפורים, ומתאים לשם הספר. בסיפור הראשון, הנקרא 'דרך המוות', פוגש המספר את מור ורונן, זוג ישראלים, המבלים בבוליביה את ירח הדבש שלהם. אולם למרבה ההפתעה הוא מגלה, שמשהו לא טוב עובר בין הנשואים הטריים. כשהוא חוזר לארץ, הוא שומע, שבמהלך מסע אופניים בהרים של בוליביה, נופל הבעל הטרי אל מותו. המספר מרגיש צורך לבקר את האלמנה הצעירה בשבעה, למרות שהיכרותו עם הזוג הייתה קצרה מאד. ביקור זה יתפתח לכיוונים לא צפויים ולצורך בהתייעצות עם עורך דין.
דוקטור קארו, רופא בכיר ומוערך מאד, נמצא במרכזו של הסיפור השני, הנקרא 'היסטוריה משפחתית'. הוא אלמן, שהיה נאמן לאשתו כל ימי חייה. בקבוצת המתמחים המתלווה לביקוריו בחדרים שבבית החולים, נמנית גם דוקטור ליאת בן אבו, מתמחה צעירה. דוקטור קארו מרגיש צורך לא מוסבר לגונן עליה, כאילו הייתה בתו. הוא מוצא עצמו נפגש איתה מדי יום ליד הקפה, כשהם מחליפים מספר מילים בכל פעם. יום אחד תיגע ידו, מבלי שהתכוון לכך, בגופה. ליאת תירתע, ותאשים אותו בהטרדה מינית. האם יצליח להוכיח את חפותו? האם יצליח להוכיח שהרגש שהוא חש כלפיה הוא רגש אבהי, ותו לא?
הסיפור השלישי נושא את שם הספר 'גבר נכנס בפרדס'. הקונוטציה המתבקשת מובילה אותנו למסכת חגיגה בתלמוד: "תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא... בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום." המקרה בסיפור זה שונה. אין כאן ניסיון לחקור את תורת הסוד. אבל יש סודות. ויש כניסה לפרדס, שבשל הקונוטציה, יש בה משהו שמבשר רעות. גם הגבר הזה, כנראה, יסתבך.
מי שמספרת היא חלי, אשתו של עופר, שרגילה לצאת איתו בשבתות לטיול בפרדסים. אבל במקרה דנן, הוא נכנס לפרדס להטיל את מימיו. ונעלם. "אחרי שהתאילנדים חלפו שמענו מוזיקה, רחוקה. טראנסים של מסיבה. ועופר אמר: מסיבת טבע. ואני אמרתי: כמה זמן לא היינו במסיבת טבע, ועופר אמר: מאז ים המלח, ואני אמרתי: יש מצב. ועופר אמר: מעניין איפה זה...ואחרי שהעלייה הסתיימה, עופר אמר, אני מת להשתין. תחזיקי לי רגע את הטלפון? ואמרתי, בטח. והוא נכנס לשביל שבין השורות של העצים. וחיכיתי לו על הכביש. דקה. ועוד דקה. ועוד דקה. והוא לא יצא... "
המשטרה שתחקור את היעלמו, תחפש סימנים למסיבת הטבע שהם שמעו ברקע, כשהיו שם, אך לא תמצא. מה פירוש נעלם? האם גורלו היה כאחד מהתנאים? האם מת? האם נטרפה עליו דעתו? האם חזרתו בשאלה, והעזרה שעזר לאחרים במצבו, הפכה אותו למקצץ בנטיעות, כפי שחשבו עליו החרדים, אותם עזב? או שפתאום יתברר שהכל בסדר, כמו שהיה עם רבי עקיבא, שיצא בשלום מהפרדס.
הפרדס הוא אולי גם מטאפורה של חיי המשפחה והקשרים שביניהם. מה קורה למשפחה, כשמשהו משתבש (כניסה לפרדס)? מי מציץ ואולי מת; מי מציץ ונפגע בנפשו; מי מקצצת בנטיעות וכמעט אובדת, אף היא; ומי משמשת עוגן ואור זרוע, ומאחדת את בני המשפחה הפגועים, כרבי עקיבא.
לכאורה לפנינו בספר זה שלושה סיפורים שונים, שאין ביניהם שום קשר בכלל. אולם, בכל זאת ישנה זליגה מסיפור לסיפור. בסיפור השני מוזכר כבדרך אגב בחור שנהרג על אופניו בבוליביה, במהלך ירח הדבש שלו – הוא רונן מהסיפור הראשון. ובסיפור השלישי, יופיע ד"ר קארו – גיבור הסיפור השני – במחשבותיה ההזויות של חלי. הזליגה מעניקה לקורא תחושה של כפר גלובלי, שבו מתרחשים שלושה סיפורים שונים, אך במקביל, באותו עולם, והיא מהווה חוט מקשר ביניהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה