מדי פעם מציעה לי לריסה, הספרנית שלי, ספרים טובים לקריאה. כשהציעה לי לראשונה ספר של הסופר ב. אקונין (בוריס אקונין), משהו בזיכרון שלי מלימודי הפילוסופיה גרם לי לשאול אותה אם מדובר בפילוסוף רוסי. לא, היא אמרה, ממש לא. קראתי עליו וחייכתי. נכון, זה לא אותו האיש, אבל ב. אקונין, הוא שם עט (פסיבדון) של סופר בשם: גרגורי שלבוביץ' צ'חארטישווילי, שכינה עצמו כך כמחווה למיכאיל באקונין, פילוסוף ואנרכיסט רוסי. ובכן, לא סתם נזכרתי בו, חייכתי לעצמי, שהרי בעצם המחשבה שלי עליו, התגשמה פה כוונת המכוון.
ב. אקונין - צ'חארטישווילי, מרתק קודם כל בסיפור חייו. הוא נולד בגאורגיה לאם יהודיה ואב גאורגי. בגיל שנתיים עברה משפחתו למוסקבה, ומאז הוא שם. את האוניברסיטה במוסקבה הוא סיים במחקרים על יפן. הוא עורך ספרותי, מתרגם, ופרופסור לבלשנות ולספרות יפנית ובשנת 1998 פרסם לראשונה הספר "עזאזל" תחת שם עט: ב. אקונין.
בניסיונו להטעות את הקהל, הוא עיצב את כריכת הספר בסגנון עתיק, עם אותיות עתיקות ותחריט בשחור לבן, וציין את שנת ההוצאה כ-1876. המבקרים חשדו שהספר יצא בתקופה מאוחרת יותר, בשל המוטו שלו: "לזכר המאה התשע-עשרה שהספרות בה היתה גדולה, האמונה בקידמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם", אבל גם בעיקר בגלל איזכור של יצירות מאוחרות יותר.
ספר אחר ספר פרסם צ'חארטישווילי תחת שם העט ב. אקונין, בלא שהצליחו לגלות מיהו הסופר. עד שבספר הרביעי, שהכיל ידע רב בתרבות יפן, החלו המבקרים הספרותיים לחשוד בו. צ'חארטישווילי הודה שהוא זה שכתב את הספרים, ושהתאריך 1876, שהיה לכאורה שנת הוצאת הספר, הוא בעצם תאריך מותו של הפילוסוף באקונין.
ב. אקונין זיהה צורך לסוג חדש של כתיבה ספרותית ברוסיה שתתאים למעמד הביניים. ספרות שאינה גבוהה כמו הספרות של טולסטוי ודוסטוייבסקי, אבל גם אינה נחותה. זהו סוג של ספרות מתח אינטליגנטית.
כיום כותב ב. אקונין צ'חארטישווילי בשתי הזהויות: כבוריס אקונין הוא כותב את סידרת "תיבת פנדורין" שבמרכזה אראסט פטרוביץ' פנדורין, ודמויות אחרות המלוות אותו. כגריגורי צ'חארטישווילי הוא עורך ראשי של האנתולוגיה לספרות יפנית, מפרסם מאמרי ביקורת ספרותיים, ומתרגם לרוסית מהספרות היפנית, האנגלית והאמריקאית.
"עזאזל" הוא הראשון מבין ספרי הסידרה "תיבת פנדורין". במרכז הספרים שבסידרה זו, עומד אראסט פטרוביץ' פנדורין, המתחיל את דרכו כפקיד רישום זוטר, המשועמם מעבודתו המייגעת במחלקת הבילוש של משטרת מוסקבה, והוא מתחיל לחקור התאבדות תמוהה של סטודנט צעיר, בחור עשיר ויפה תואר. כשפנדורין מתחיל את חקירתו הפרטית, הוא מעמיד את חייו בסכנה. התעלומה מובילה את פנדורין ואת הקוראים בין ארמונות מוסקבה המפוארים לסמטאות האפלות של לונדון. במהלך הספרים שבסידרה מתגבש מעמדו של פנדורין בחברה כבלש רוסי מהולל המשתווה במעמדו לבלשים הרקול פוארו ושרלוק הולמס בשל פיענוחיו המבריקים, אם כי הוא צנוע ונחבא אל הכלים, ולא רבים מכירים את שימעו בסביבות בהן הוא פועל. בניגוד לבלשים ספרותיים אחרים, המתמקדים בעיקר בפשעים שבסביבתם, פועל פנדורין בכל פעם בזירה אחרת לגמרי, המאפשרת לנו ללמוד רבות על המקום, ועל אירועים היסטוריים הקשורים לו.
מה שמעניין בכתיבתו של ב. אקונין הוא הקולאז' שהוא יוצר בכל אחד מהספרים בין סופרים גדולים. ב"עזאזל" למשל הוא משלב בין: פושקין, צ'כוב, בולגקוב, שייקספיר ואדגר אלן פו. בספר אחר כמו: "אהובת המוות" כותב אמנון ז'קונט על הכריכה: "המחבר המבריק בוריס אקונין כתב כהרגלו רומן בלשי סוחף שהוא כולו מחווה מרגשת לגדולי הספרות האנגלית הספרות הרוסית לדורותיהן – מן הסערה של שייקספיר ומועדון המתאבדים של סטיבנסון, ועד ליצירות הדקדנטיות של אוסקר ויילד, לקלסיקונים כמו א.ס. פושקין ולמשוררים המעודנים של "תור הכסף" הרוסי". "כישרונו הגדול של אקונין" כותב ז'קונט "הוא בעולם העשיר והמפואר שהוא בורא, ובזכות התרגום המעולה נודפים מספריו ניחוחות עזים של דקדנס אימפריאלי-רוסי גם בעברית." כאן המקום להזכיר את מתרגם הסידרה: יגאל ליברנט שאף הוסיף הערות הסבר לשמות ואירועים המוזכרים בספר.
בסידרת תיבת פנדורין יצאו גם: "גמביט טורקי", שהוא רומן ריגול היסטורי המתרחש על רקע מלחמת רוסיה-טורקיה ומסופר על-ידי אשה, הספר "לוויתן" מתרחש על סיפון ספינה המפליגה להודו, ויש רמזים לספרי אגאתה כריסטי. יתר הספרים בסידרה הם: "מות אכילס", "משימות מיוחדות", "יועץ ממלכתי", "הכתרה", "מרכבת היהלום", "מחרוזת אבני הירקן", "כל העולם במה", "אהוב המוות" ו"העיר השחורה".
ב. אקונין כתב עד כה 13 ספרים בסדרת פנדורין ועוד סדרות היסטוריות נוספות כמו: "הרפתקאותיו של המאסטר", "הרפתקאותיה של האחות פלאגיה", וסדרות בלשיות נוספות, ובסך הכל כ-25 ספרים, שכולם הפכו לרבי מכר ברוסיה ובעולם, ונמכרו כבר בלמעלה מעשרה מיליון עותקים.
מה שאומר ששווה גם לכם לשאול מספריו בספרייה, ואולי גם אתם תהפכו לקוראיו הנאמנים.
אהבתם את המאמר? שתפו אותו בפייסבוק והצטרפו לפייסבוק של ספריית דימונה!! פשוט לחצו על הלייק!!!
קריאה נעימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה