זהו הספר הראשון, ספר הביכורים, של איתי יצחקי. ולמרות, שבמקומות מסויימים ניכרת כתיבת הבוסר – הספר בפירוש שווה קריאה. השפה טובה, הנושא מעניין והעלילה מושכת. ובכל זאת הייתי רוצה להעיר לגבי התקדמות העלילה. ברור שמשהו עומד לקרות, אבל בדרך, יש תחושה של הילוכי סרק בהתרחשות היומיומית, שאינם משרתים את המטרה, אינם מקדמים את העלילה, ובדיעבד נראים מיותרים. אבל כשהעלילה מתחילה לנוע באמת – אנו נכנסים למתח, ובהחלט קשה לעזוב את הספר.
לפנינו שתי דמויות מרכזיות. דניאל, סטודנטית באוניברסיטה, היודעת שהיא מאומצת, אבל גדלה באושר רב בביתם של תרצה ויובל, אנשי אדמה. דניאל מתאהבת אהבה גדולה בשי, איש מחשבים, בנם של הניה וארוין, זוג ניצולי שואה, שבנו את ביתם בישראל.
כשדניאל מגלה לשי, אהובה, שהיא מאומצת, ושברצונה לגלות פרטים על הוריה, נרתם שי למאמץ, ומתחיל ביחד איתה לנסות לברר מה עלה בגורל הוריה, ומדוע נמסרה לאימוץ. הוא מבקש את עזרתה של נלי, צועניה הגרה בישראל, הפותחת לו קלפים מפעם לפעם, כשהוא לפני החלטות חשובות, בעבודה ובחיים. נלי מגלה חלק ממה שהיא רואה. העקבות מובילים לקהילת צוענים בדרום צרפת, ונלי חושפת בפני דניאל מקצת מהפרטים שהיא יודעת. השניים נוסעים לצרפת, ובעזרת סטפן, אחיה של נלי, הם מגלים שהוריה של דניאל עברו תאונת דרכים מבויימת. האב נהרג והאם שהיתה בהריון מתקדם נפצעה קשה ומתה בלידתה את דניאל.
הדרך לאמת וחיפוש השורשים הופכים את הקערה על פיה. יחסי שי ודניאל עוברים תהפוכות קשות, כשהם מגלים אמיתות מפתיעות ביחס לשניהם, ביחס להוריהם, וגם לומדים הרבה על קהילת הצוענים במקום.
בין השאר הם לומדים כי גם הצוענים עברו את השואה כמו היהודים, ושמקצת מהאנשים ששרדו התרכז בדרום צרפת. פעם בשנה נפגשים כל הצוענים באזור לאירוע מסורתי בעיירה קטנה הנקראת "סנט מרי דה לה מאר" (מריה הקדושה של הים). עשרות אלפי צוענים נפגשים יחד לחגוג את חג "שרה דה קאלו" (שרה השחורה), שנחשבה למשרתת של שתי המריות. בנוסף לחגיגה המתרחשת על שפת הים, מתקיימת באותה העת גם פגישה שנתית בין זקני כל ה"ויקות" (כמו חמולות משפחתיות). בישיבה שנתית זו מועלות בעיות והדיון של זקני הצוענים אמור לפתור אותן.
מי שרוצה לשלוט על כל הצוענים הוא לוקה, צועני גברתן, שגודל על-ידי סבתו, איזבל. כמו איזבל התנכ"ית, גם איזבל הצועניה היא אשה תככנית, שיודעת לפלס לה דרך בעולם הגברי של הצוענים, שבו בדרך כלל לא נותנים לאשה זכות להביע דעה. עם מות איזבל, שולט נכדה, לוקה, שחונך על-ידה לשלטון בעזרת כוח. דמויות משנה מרשימות הן נדיה ונלי, שעוזרות לדניאל ולשי, ולא בפעם הראשונה, כפי שמסתבר במהלך הקריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה