בעלת הבית מאת נעה ידלין

כתבה: ד"ר רותי קלמן

הספר "בעלת הבית" של נעה ידלין, מתחיל בסיטואציה משפחתית שבה כל הנפשות הפועלות יושבות יחד בנחת בביתם של ההורים אלישבע ובן-עמי פוגל, במפגש שנראה אידילי, מפטפטות, ומנסות לפענח חידה.
זווית הראייה בספר היא של ד"ר אסא פוגל, בנם הבכור של בן-עמי ואלישבע. בהתכנסות המשפחתית, לרגל יום ההולדת הארבעים וארבעה של אחותו, אביטל. נוכחים גם, בעלה של אביטל, אביבה הסבתא, חריפת השכל וחדת הלשון, שהיא אמה בת התשעים ושלוש של אלישבע, ואחיו אמוץ עם אשתו ובנו התינוק.
את החידה שואלת אביטל, אבל אסא לא אוהב חידות, למרות שחייו שלו עדיין לא פתורים, וכעת יתעמת עימם. הוא איש מחקר, שנחל כישלון בלהתקבל לאוניברסיטאות נחשבות יותר ונחשבות פחות. כשהוא מלמד קורס, הוא לא מצליח לעניין את הסטודנטים, למרות הנושא המעניין שבו הוא מתמחה, העוסק בסדנאות רוחניות של העידן החדש (הניו אייג'). הוא פרוד מאשתו, רשמית, אבל לא לגמרי נפשית, והוא רואה את אלונה, בתם, רק בימי המשמורת.
כל אלה מעמידים את אסא בצל אמו, והוא מרגיש כילד לא מוצלח לידה, שכן היא הרוח החיה במשפחה. היא הגלגל שמניע את כולם, פרופ' נחשבת בתחום של היסטוריה של עם ישראל, חברה בהנהלת אגודת הידידים של בית החולים סורוקה, באספה הכללית של הנהלת התזמורת הפילהרמונית ובוועד המנהל של מוזיאון ישראל, ויד ימינו של מנכ"ל מרכז הירש לשלום בר-קיימא.
אבל איש לא מכין את אסא, או את יתר בני משפחתו לחידה שתלווה אותם בעתיד הקרוב. חקירה משטרתית נפתחת נגד מנכ"ל מרכז הירש, על זיופים בתואר, ואי-סדרים במקום. אך בסופו של דבר מופנית האצבע המאשימה אל אלישבע, אמו של אסא. המשטרה מחרימה את כל מחשבי הבית. היא יושבת במעצר, והעיתונים מתחילים להתמלא בכתבות צבע גדולות המאשימות את אלישבע שלקחה לכיסה שלושה וחצי מיליון שקל, מחטטות בחייה ללא רחמים, וחוקרות בעלוּת הבתים שברשותה, כולל הבית שבו גר אסא. השמיים נופלים על המשפחה, שאינה יודעת איך להתמודד עם המצב.
אלישבע ובן-עמי מסתגרים בביתם, לא עונים לטלפונים, גם לא לילדיהם. הילדים בינם לבין עצמם, מנסים להבין, להתמודד, לעזור, לדבר ביניהם.
לכאורה, הגרעין המשפחתי נשמר, אבל הנאמנות לאם, והאמונה בצדקתה, מתחילים להיסדק. אסא, נע ונד בתחושותיו. מצוקתה של האם הכל-יכולה, והמחשבה, שאולי היא פחות מושלמת ממה שחשב, גורמים לו מצד אחד לבלבול זהות כבנה, כמי שאמור להכירה יותר מכולם, אבל גם להעצמה, כשהוא מגלה שהיא אינה מושלמת.
במקרה, הוא נתקל בעבודת הדוקטורט שלה בספרייה. הוא קורא את עבודתה כחוקר, ולא כבנה של אמו. מסקנותיו, ביחד עם הדברים שבהם הוא נזכר, עוזרים לו לבנות את עצמו, ולהכיר צדדים חדשים באמו.