יום ראשון, 20 במרץ 2016

החוחית מאת דונה טארט

 כתבה: ד"ר רותי קלמן


על הספר 'החוחית' שכתבה דונה טארט, כותב הסופר סטיבן קינג בניו-יורק טיימס: זהו "אחד מאותם ספרים נדירים שניתן לספור על כף יד אחת".
הספר עב הכרס, על 838 עמודיו, זיכה את המחברת, דנה טארט, בפרס פוליצר 2014. הוא נכתב כיומן מכתבים שלא-באמת-נשלחים במהלך חיים שלמים, חייו של תיאו דקר.
תיאו היה קשור בילדותו לאימו. אביו האלכוהוליסט, החליט לעזוב, כשהוא משאיר אחריו חובות, אישה וילד קטן.
בהיותו בן 13, כשהוא ואימו בדרכם לפגישה עם מנהל בית הספר, הם נקלעים לסופת גשמים, ומוצאים מקלט זמני במוזיאון. האם המתמחה באמנות, מעשירה את ידיעותיו של תיאו ביצירות שהם רואים, ומתעכבת על ציור קטנטן של חוחית הקשורה בשרשרת. זהו ציור אמיתי משנת 1654 של קרל פבריציוס, אחד מגדולי הציירים הפלמיים במאה ה-17, שנהרג בגיל 34 בפיצוץ בדלפט.
כשהנער מביט בציור החוחית, ושומע את התלהבותה של אימו,  מזכירה לו הציפור את האם: "כל אלה הזכירו לי תמונות של אמא מילדותה: חוחית כהת ראש עם מבט יציב".
רגע לפני שהם מחליטים לצאת מהמוזיאון, עוזבת אותו האם, כדי לראות עוד פעם אחת תמונה של רמברנדט. ברגע זה מתהפכים חייו של תיאו. פיצוץ עז מחריד את המקום. עשרות הרוגים, ביניהם אימו.


תיאו מוצא עצמו בתוך כאוס מוחלט, שקט נוראי, גופות מרוטשים והריסות. היחיד שנותר חי לידו הוא איש זקן, אותו ראה קודם לכן מלווה בנערה ג'ינג'ית כבת גילו. ברגעיו האחרונים של הזקן, עוזר לו תיאו, והזקן נותן לו טבעת.  בגחמה רגעית, נוטל תיאו גם את ציור הציפור מתוך המסגרת ההרוסה, מחביא אותו בין בגדיו ובורח מהמקום. הוא נותר לבדו.
משפחתו של אנדי בארבר, חברו מבית הספר, קולטת אותו לביתה. הבית אריסטוקרטי, קר וענייני, ותיאו, שעבר טראומה כה קשה, של פיצוץ, ושל אובדן האם – אינו  זוכה לחום ולהבנה, שלהם הוא זקוק. עם זאת, זהו בית, שדואג לצרכיו החומריים, ללימודיו, ולחינוכו.
בואו של אביו וחברתו ההמונית, משבש גם את אורח החיים הזה. האב וחברתו לוקחים אותו ללאס וגאס, כשהאב עסוק בהימורים והם מתעלמים מצרכיו לגמרי. מילד אהוב, הוא הופך להיות נער נטוש ומוזנח, שאיש לא דואג לו. בהיעדר מבוגר אחראי, הוא מתחבר לבוריס, נער נטוש ומוזנח כמוהו.
במהלך השנים הבאות יחיה תיאו בפחד תמידי, שמישהו ימצא את הציור, שהוא מחביא, יאשים אותו בגניבה, והוא ייכנס לכלא. בין לבין הוא מכור ליופיו של הציור, ולחוחית, המסמלת את היופי שבאמנות, ואת אימו ואהבתה.
דמות חיובית ותומכת היא דמותו של הובארט ('הובי'), בעל חנות העתיקות, המתמחה בתיקון ושיחזור רהיטים. האם יוכל לתקן גם את נשמתם המיוסרת של פיפה, הנערה הג'ינג'ית ושל תיאו?

אין תגובות:

פרסום תגובה