כתבה: ד"ר רותי קלמן
ליב ואיילנד, שני ישראלים מוצאים עצמם בדירות סמוכות באפר וסט סייד, שכונה ברובע מנהטן. שניהם מגיעים לשם בעקבות לב שבור. הם מגיעים, כל אחד לחוד, כדי ללכת לאיבוד. כדי להישאר אנונימיים. כך גם ניסן, שאף הוא ישראלי בודד, שברח מהשפלותיה של אמו, והוא מנהל בית קפה. בבית הקפה הזה צולמו בעבר קטעים של סרט, של הבמאית נורה אפרון, שהיא הבמאית של "כשהארי פגש את סאלי" וניסן, שדומה לתום הנקס, ששיחק על סט הצילומים בסרטה החדש, זוכה לרגע של תהילה כשהוא מצטלם איתו.
המשפט "חיים בסרט", מקבל כאן משמעות, כשליב שמנסה להפיק סרטון קצר לקבלת מלגה, מצלמת כל מה שהיא רואה, ומחפשת משמעות דרך עדשת המצלמה, לחיים שלה. היא מתאכזבת שוב ושוב, כשכל הפנטזיות הכמו-קולנועיות של חייה מתנפצות שוב ושוב. נראה שהיא חיה בכאילו, כמו כפיל בסרטים.
אביה שמגדל את ליב לבד, לאחר מות אמה, מביא בת זוג נהדרת, שמתייחסת אליה נפלא, אבל נפטרת גם היא. היא מתכננת חתונה עם מישהו אבל מתאהבת באחר שנפטר. הזקנה, שהיא מתגוררת אצלה ומתייחסת אליה כנכדה, מפונה למוסד סיעודי, ומלבד עבודת המלצרות, היא דואגת להיות מאחורי צוותי צילומים של סרטים, כשהיא מנסה לחוות את החיים של השחקנים: "יש משהו במאחורי הקלעים – הרגעים שהשחקנים מתקלפים מהדמויות ונחשפים – וזה יכול להיות גם בלי כוונה תוך כדי סצנה, ואז יש "פספוסים", שהם הקטעים הכי נצפים, הערבוב הזה בין בדיון למציאות, הדבר הזה שעושה נעים בלב – קשה לה להסביר את זה במילים... היא לא מתעייפת ולא מפסיקה לחפש את החומרים שייתנו לה תקווה. אפילו אם זאת רק אשליה. החומרים שלה היו בדיוק אלה. של מאחורי הקלעים. של האנשים מאחורי השחקנים... וכל זה גורם לה איכשהו להרגיש טוב עם החיים שלה... וכשתצלם את הסצנות האחרונות בסרט הזה היא תרגיש – אפילו תבין, גם אם תתקשה להסביר לעצמה וזה משהו שלעולם גם לא תוכל – שהפיקציה שלו התערבבה עם עלילת חייה שלה".
'איילנד' היה מורה בישראל. אך במהלך חתונתו, רגע לפני החופה, נעלמת הכלה. הוא מסתגר בתוך עצמו ו'קצת יורד מהפסים' במופע סהרורי של התערטלות מתחת לחלונה, בניסיון להראות לה את עוצמת אהבתו. אבל היא מתעלמת, והוא מגלה, שאחד מתלמידי בית הספר צילם את הסצנה והפיץ ביוטיוב. ההשפלה הכפולה היא זו שמכריעה. הוא עוזב.
וכך הוא מגיע יום אחד לבית הקפה הזה של ניסן בניו יורק, כדי לאכול ארוחת צהריים. וליב, מפילה עליו בטעות את המגש. איך אומרים? כל סוף הוא גם התחלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה