ההיסטוריה הסודית מאת דונה טארט

 כתבה: ד"ר רותי קלמן

640 עמודים מרתקים מכיל הספר הראשון של דונה טארט 'ההיסטוריה הסודית'. מבקרי העיתונים שיבחו את הספר ואת הכתיבה של טארט, ואכן כתבתי בעבר על ספרה 'החוחית' בבלוג הספרייה,שזכה בפרס הפוליצר היוקרתי. 

מה שמיוחד בספריה של טארט הוא זווית הראייה. אנו בדרך כלל קוראים ספר מצד הטובים: הקורבנות החפים מפשע, המשטרה והבלשים וכמובן שבסוף הפושעים באים על עונשם. אבל הפרופיל של ה"רוצחים" שלפנינו, שונה ממה שאנו רגילים. אנו לומדים להכיר אותם כסטודנטים טובים ומבריקים, ללא שום עבר פלילי, בהתנהלות היומיומית הרגילה שלהם, בחוויות שלהם, מה הם אוהבים לאכול, ובעיקר מה הם שותים, אלכוהול. מה שבבירור מסאב, ומוביל להתדרדרות בהתנהגותם.

ששת חברי החוג האליטיסטי ללימודים קלאסיים מגלים התעלות שכלית של ממש ביוונית, שפות עתיקות וההיסטוריה העתיקה, אך שקועים במצב ניווני מתקדם מבחינה נפשית, וגם היכולת שלהם להיות פיקחים בזמן השיעורים, הולכת ומתדרדרת. מה שמוביל אותם לשני מעשים הרי-גורל. האחד, שנגרם בשגגה, והשני- רצח שכלתני, מחושב מראש.

נראה כאילו הם ניסו ליישם ביחד, ובנפרד מכל היתר, את העולם היווני תוך הזדהות עם פולחנים עתיקים ופילוסופיות יווניות "המוות הוא אבי היופי," אמר הנרי. "ומהו היופי?" "אימה."... ואם היופי הוא אימה" אמר ג'וליאן, "אז מהי התשוקה?..." "לחיות," אמרה קמילה. "לחיות לנצח" אמר באני."

המשותף לכל הקבוצה המסוגרת הזו, הוא קודם כל, הרקע המשפחתי שהם באים ממנו, או יותר נכון, היעדרו. ריצ'רד, המספר, הצטרף לקבוצה מאוחר יותר, והוא מספר שיחסית למקרי המשפחה המעניינים של האחרים, אצלו לא היה שום דבר מיוחד. אבל ה"שום דבר מיוחד" הוא בעצם התעלמות טוטאלית של הוריו בו בתקופת הקולג'. קודם לכן, היה מדובר באב צועק ואפילו מכה, אותו ואת אימו, ולאחר מכן, מוכנים הוריו לשלם את לימודיו בקולג', לא כל כך מתוך דאגה לעתידו ולהשכלתו, אלא בעיקר כדי שיעזוב את הבית. ברגע שהוא מגיע למקום לימודיו, אין לו כסף לקיום, ואין לו בית לחזור אליו.

היעדר משפחה, או יחס מרוחק מצד המשפחה הקיימת, מאפיין את כל הקבוצה, ואולי, אם לא ודאי, שיש בכך סיבה אחת משמעותית לפחות, להתנהגות חסרת האחריות, שהם מגלים.

טארט שותלת התייחסות ל'גטסבי הגדול' המתייחס להוללות, לשתייה ולמסיבות, וכן לספרו של דוסטויבסקי 'החטא ועונשו'. כי כמו ב'החטא ועונשו', גם כאן, אחרי ביצוע הרצח, מתדרדר מצבם של חברי הקבוצה. הם מסתובבים מרוטי עצבים, רבים ביניהם, ועם חרטות מצד אחד, וחששות מהמשטרה, מהאפ בי איי, ומסקרנות של סטודנטים, מצד שני. ובעיקר הם מנסים למנוע מג'וליאן, המרצה הנערץ, לדעת. אבל כדור השלג של המעשה רק הולך וגדל, והחבורה מתפרקת לגמרי, כל אחד לגורלו, עם החטא ועונשו.